ריאיוןשומר המקומות הקדושים לנצרות: "אל תשתמשו בתחושות דתיות לתדלוק סכסוכים"
ריאיון
שומר המקומות הקדושים לנצרות: "אל תשתמשו בתחושות דתיות לתדלוק סכסוכים"
האב פרנצ'סקו פאטון, שומר המקומות הקדושים לנצרות בישראל ומבכירי הכנסיה הקתולית, מודאג מריבוי ההתנכלויות כלפי הנוצרים בארץ. הוא תוקף את "ההנהגה שמתדלקת אלימות", סבור שיש כאן "אנשים שלא מחונכים כראוי" ומביט נפעם על מאות אלפי הישראלים שיוצאים להפגין ברחובות
מנזר של הקהילה המרונית הושחת במעלות, כתובות "מוות לנוצרים" רוססו על קירות מנזר ברובע הארמני בירושלים, מנזר במגדל העמק נרגם באבנים. זהו רק חלק קטן מההתנכלויות שהופנו נגד הקהילה הנוצרית בישראל מתחילת השנה, המשקפות הסלמה מטרידה שהדיה מגיעים לעולם הנוצרי כולו — מאירופה וארה"ב ועד אמריקה הלטינית.
האב פרנצ'סקו פאטון, שומר המקומות הקדושים לנצרות בישראל ובמזרח התיכון, מהתפקידים הבכירים בכנסיה הקתולית, אינו נוהג להתראיין. אך כעת, ממקום שבתו סמוך לשער החדש בירושלים, האב פאטון, הקוסטוס בתוארו הרשמי, בוחר בערוץ הזה כדי לבטא את דאגתו הרבה לנוכח האלימות הגואה בחברה הישראלית מאז תחילת כהונתה של הממשלה החדשה.
ב־2016, כשהגעת לירושלים, מה חשבת יהיה האתגר הגדול ביותר שלך?
"השירות שלי קשור באופן מיוחד לטיפול במקומות הקדושים לנצרות. עבורנו, הנזירים הפרנציסקנים, זו משימה חשובה מאוד שהופקדה בידנו על ידי הוותיקן עוד ב־1342. הנושא החשוב הנוסף עבורי היה התמיכה בקהילה הנוצרית המקומית. הנוצרים המקומיים הם מועטים יחסית, בערך 200 אלף כאן ובפלסטין, ויש אלפי מהגרי עבודה שהם גם חלק מהחבויות שלנו כלפי הקהילה. הציפיה שלי היתה גם לקבל הזדמנות לגשר בין דתות ותרבויות שונות".
פעולות הגישור הללו, מסביר פאטון, מתבצעות בבית הספר של הקסטודיה — משמורת ארץ הקודש — שם לומדים יחד נוצרים ומוסלמים. הקסטודיה מקיימת גם אירועים משותפים ליהודים ונוצרים, למשל בעין כרם.
הוא מדגיש את חשיבותו של החינוך בדיכויה של אלימות ובבנייתה של חברה משגשגת ובת קיימא. "מדינות צריכות להתגבר על משברים לאורך ההיסטוריה שלהן, אך לא בדרך של שיסוי אנשים זה בזה", הוא מדגיש. "צריך לעזור לאנשים להחזיק באותה תקווה, באותו חזון. עלינו למצוא דרך שבה אנשים בני תרבויות שונות ואורחות חיים שונים יקבלו זה את זה ויימנעו מבחירה באלימות ככלי לגיטימי לכפיית אורח החיים שלהם. דברים כאלה אפיינו את חברות העבר, אבל בחברה מודרנית, רב תרבותית, רב דתית, חיוני לחנך לכך בבתי הספר ובמשפחה".
בשנים הראשונות לתפקיד חווית אירועים אלימים כמו אלה שאנחנו רואים עכשיו?
"בשבע השנים שאני נמצא פה ראיתי עלייה בשימוש בשפה אלימה. העלייה הזו קיימת לא רק בחברה האזרחית, אלא גם בזירה הפוליטית, וזה מאוד מסוכן מבחינתי. כי אם הראש משתמש בשפה אלימה, הגוף ישתמש בשפה אלימה גם כן".
מה הסיבה להסלמה הזו?
"ההסלמה היא תוצר של צורך פוליטי לייצר קואליציות כדי לשמר את השלטון, מטרה שעבורה אתה שומר כבני ברית את כל מי שזמינים לך. במקרה הזה, אם ישנם אנשים אלימים, אתה מייצר בריתות גם עם אנשים אלימים. זה מסוכן. לפני כשנתיים, בתקופה של ממשלת בנט־לפיד, הם התחילו לומר באופן מובהק שיש צורך לצמצם את רמות השפה האלימה במרחב הפוליטי. ואני מסכים עם זה מאוד. זה הכרחי להתחיל בשפה, כי היא מבטאת את מה שנמצא בתוך האנשים. בתנ"ך אנחנו קוראים שהלשון מדברת מתוך רחשי הלב, כך שמה שיש בלב יהיה נוכח גם בדיבור".
הצליינים הפוטנציאלים, הם מתייעצים אתך האם להגיע לכאן? הם מעדיפים אולי לחכות לסיום כהונתה של הממשלה הזו?
"פונים אלי בעיקר מסוכנויות תיירות באיטליה, ספרד, אמריקה הלטינית וארה"ב. לרוב אנחנו מנסים לומר שאין כאן סכנה לצליינים. אך כמובן, כשהם רואים את מעשי האלימות הם חוששים".
והם מבטלים את הנסיעות?
"ישנם כאלה שמבטלים, אבל בדרך כלל אנחנו מצליחים לשכנע אותם שלמרות כל האירועים, אפשר לבצע מסע צלייני בבטחה. הם בעיקר כועסים. כשהם רואים חילול של מקום קדוש, זה משהו שנוגע ברגשות ובאמונות העמוקים ביותר".
התיעוד של האירועים, מספר פאטון, בין אם יריקות על נזירות, השחתת אתרים קדושים וניסיונות השתלטות על מתחמים נוצריים, מופץ בעולם הנוצרי בתוך דקות ספורות. "קיבלתי הרבה אימיילים מארה"ב עם הפניות לכתבות שעוסקות בעלייה במקרי האלימות כלפי נוצרים", הוא מציין. "בתחילת השנה, בעיקר בין סוף ינואר לתחילת פברואר, היתה הסלמה ובשבוע אחד אירעו כמה תקריות. השחתת מנזר מרוני במעלות, השחתת בית קברות פרוטסטנטי בירושלים, כתובות נאצה 'מוות לנוצרים' במנזר ארמני, תקריות כאן בשער החדש, חילול הפסל של ישו בכנסיית ההלקאה".
חילול הפסל נעשה בידי תייר יהודי אמריקאי, אך האב פאטון מדגיש כי ההשחתה הזו לא היתה מתאפשרת לולא האווירה הרעילה הקיימת כעת בישראל. "כשהוא עשה את המעשה הזה הוא האשים אותנו בכך שאנחנו סוגדים לצלמים. הוא השחית את הפסל עם פטיש", מספר פאטון. "במהלך השנה היו אירועים רבים מהסוג הזה, גם לאחרונה, במגדל העמק. בשני לילות, צעירים השליכו אבנים גדולות אל כנסיה. בסוף המשטרה הגיעה והגשנו תלונה רשמית והם עצרו, אני חושב, שני צעירים. מדובר היה באבנים שיכולות להרוג בן אדם".
"בתקרית של חילול הפסל זכינו גם להרבה סולידריות. אנשים מארגונים יהודיים מקומיים הגיעו לכנסיה, הביאו פרחים, והחלה גם יוזמה לתיעוד כל מעשי האלימות נגד נוצרים ומקומות קדושים. כך שאנו מבינים היטב שהמעשים האלה לא מייצגים את העם היהודי. הם מייצגים קבוצות מסוימות, אבל הקבוצות הללו במובן מסוים מייצגות טרנד. וזה מה שמסוכן".
אתה יכול לבדל בין הקבוצות? מי אחראי למעשים האלימים ביותר?
"האלימות גואה באופן מיוחד בסביבה שבה יש לך שילוב של פונדמנטליזם דתי עם פונדמנטליזם לאומני. כשאתה מערבב דת ופוליטיקה, זה תמיד מסוכן. ראינו לאורך ההיסטוריה שזה מסוכן מאוד כשהקיצוניות הדתית והפוליטית דרים בכפיפה אחת. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא איראן. אנו צריכים תמיד לחנך לגישה האחרת".
אנחנו עלולים להפוך כאן לאיראן?
"אני מקווה שלא. אבל חשוב מאוד שתתקיים הפרדה בין הממד הפוליטי לדתי. חשוב להימנע משימוש בתחושות דתיות כדי לתדלק סכסוכים פוליטיים".
הבעיה נפוצה באזור מסוים, או שהיא קיימת ברחבי ישראל?
"אני יכול לומר שבירושלים קל יותר לתופעה הזו להתקיים. היריקות למשל, כלפי נזירות".
למה זה קל יותר בירושלים?
"משום שיש הרבה אנשים שלדעתי אינם מחונכים כראוי. הם לא מבינים שכל בני האדם נולדו בצלם האל, ולא רק אנשים מסוימים. כך שחיוני להבין, כפי שאנחנו קוראים בתחילת התנ"ך, צלמו של האל קיים בכל בני האדם. עליי לתת כבוד לכל בני האדם, ללא קשר לגזע, דת, סטטוס, צבע עור, דעות פוליטיות וכדומה. עליי לחנך לכך. עבורי זו המשימה הדתית האמיתית. אני פרנציסקני. עבורנו, אחווה היא ערך בסיסי. לאל יש רק ילדים. לא ילדים אמיתיים וילדים למחצה, ופחות מילדים. רק ילדים. עבורי, בני כל הדתות הם אחיי באותו האופן".
תחת ממשלה אחרת ניתן יהיה לחנך את החברה האזרחית?
"זה יהיה חשוב מאוד להכניס לתוכנית הלימודים חינוך לאזרחות. כלומר, לחנך אנשים לחיות בדו־קיום, כי אין דרכים אחרות. זה חיוני בכל מקום. גם באירופה כיום, יש תנועה חזקה נגד המהגרים. במקביל, בפולין, הם קלטו 3 מיליון פליטים מאוקראינה, באיטליה אנחנו קולטים יותר מ־100 אלף אנשים בשנה שמגיעים מאפריקה תוך סיכון חייהם. תפקידה של הממשלה לנהל את המצב, אבל בה בעת צריך לתת תמיד דגש לחשיבות של כבוד האדם באשר הוא. אם החברה היא רב לאומית, רב תרבותית, רב דתית, זה אפילו חיוני עוד יותר לחנך לקבלה הדדית. זה חיוני שנוצרי יבין, למשל, מה זה אומר להיות יהודי או מוסלמי. וגם לגבי המוסלמים והיהודים חשוב להכיר את האחר. זה השלב הראשון. השלב השני זה לנסות לשתף פעולה. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו יכולים להסכים לגביהם. למשל בקבוצות ספורט אנו לא מתייחסים לצבע העור, לדת או לתרבות. נבחרת ישראל בכדורגל, שלאחרונה היו לה הישגים נהדרים, היא נבחרת מעורבת. יהודים ומוסלמים משחקים באותה נבחרת. במוזיקה זה אותו הדבר, בנגינה, אתה מתייחס להרמוניה, לא להבדלים בין הנגנים".
ישראל, לדעתך, היא חברה אלימה?
"אני חושב שבחברה הישראלית קיימות קבוצות אלימות, כן כמובן. בשנים האחרונות המצב החריף. בעבר היו תופעות אחרות כמו אינתיפאדה וכו', אבל יכולה להיות כאן גישה שונה. אלימות היא התוצר של פחד ושל כעס כלפי האחר. אני רואה במדינה שלי, כאשר ארגונים פוליטיים רוצים לקבל הסכמה קלה ופופולרית, הם מתבטאים מיד נגד המהגרים. זה טיעון קל. אבל כשאני מסתכל על זה מבחינה אובייקטיבית, אני יודע שללא המהגרים, אי אפשר לקיים שירותים רבים. אם אתה רוצה מישהו שיטפל בקשישים שלך, אתה לא מוצא מישהו מקומי. מנקי הרחובות, בדרך כלל, הם לא האנשים האמידים של המדינה, הם מהגרים. במפעלים גם. כך שחשוב לחנך ולצמצם את תחושת הפחד והאלימות".
לו יכולת להושיב מולך את ראש הממשלה שלנו, איזו עצה היית נותן לו? איזה מסר היית מעביר לו?
"כשיש לך את האחריות להוביל מדינה, חשוב להקשיב לכל הצדדים. אי אפשר להקשיב רק למחצית האומה. צריך להקשיב גם למחצית השנייה. וזה חשוב מאוד לחשוב על טובת הכלל. טובת הכלל היא מעל האינטרסים הפרטיים. מבחינתי, עבור כל ממשלה החינוך צריך להיות בעדיפות העליונה. הכל תלוי בחינוך, כולל הכלכלה. אין כלכלה טובה במדינה אם אין בה בתי ספר טובים וחינוך טוב".
מכל ההתנכלויות נגד הקהילה הנוצרית בחודשים האחרונים, היתה אחת שזיעזעה אותך במיוחד?
"זועזעתי מהעובדה שכל כך הרבה קהילות נוצריות הפכו מטרה תוך פרק זמן קצר מאוד. לותרנים, מרונים, ארמנים, יוונים אורתודוכסים, אנחנו, כולם היו מטרה".
איך אתם נערכים מעשית לנוכח ההסלמה במקרי האלימות?
"אנחנו מנסים להסביר את העמדה שלנו. נפגשנו כאן בירושלים עם ראשי המשטרה כדי לבקש מהם להתייחס לאירועי האלימות. הם הודו שהתערבות היא חיונית והתחילו להתערב, ואני מקווה שזה יהפוך למדיניות, ולא ליוצא מן הכלל. אנחנו לא מבקשים פעולה מיוחדת או סטטוס מיוחד, אלא פשוט רוצים להחיל את החוק. זה חיוני שמעשי האלימות יוכרו ככאלה ושהטיפול בהם יהיה בהתאם. התחלנו גם להציף את העניין בתקשורת, מה שגרם לשינוי והביא למודעות של האירועים".
בקרב היהודים הישראלים נרשמה הסלמה באלימות המילולית. מבחינה מסוימת, התחושות דומות לקהילה הנוצרית.
"אני קורא שהרבה ישראלים ביקשו להוציא דרכון אירופי. כלומר, הרבה מהם מחפשים אסטרטגיית מילוט".
מאות אלפי הישראלים שיוצאים להפגין מדי מוצאי שבת בתשעת החודשים האחרונים. מה דעתך על התופעה הזו?
"מדובר בסימן טוב של גישה דמוקרטית לפתרון בעיות מקומיות והוכחה לכך שדעת הקהל הישראלית רוצה להשיג את מטרותיה בדרכי שלום. אני מעריך את זה".
חברים מסוימים בקואליציה מכנים את המפגינים אנרכיסטים.
"מדובר בהיפך הגמור. כשאתה כופה את הדעות שלך בדרך אלימה, זו איננה דמוקרטיה. כשאתה מנסה לגרום לקול שלך להישמע בדרכי שלום, זו דרכה של הדמוקרטיה".
זה נותן לך תקווה שהמשבר ייפתר?
"זה נותן לי תקווה שקיימת מודעות חברתית בחברה הישראלית. וזה חשוב. הטיעון שהרבה פעמים משתמשים בו, שלפיו מספיקה ההצבעה הדמוקרטית כדי לכפות רעיון, זה לא באמת דמוקרטי. כי כל הדיקטטורים לאורך המאה ה־20 העמידו את כוחם להצבעה. בדרך כלל במדינה דמוקרטית ישנו בידול ברור בין שלושת הכוחות המרכזיים. החקיקה, הממשל ומערכת המשפט. בדרך כלל במדינות השונות ישנה חוקה שנועדה למנוע מצב שבו באמצעות ההצבעה הדמוקרטית מדינה תהפוך לבלתי דמוקרטית. לכם אין חוקה, אבל יש לכם מנגנון שנועד להבטיח בדרך מסוימת את הבידול. במדינות שבהן לא קיימת דמוקרטיה, הבעת הדעה מדוכאת באלימות. כמו באיראן היום. לפני כמה שנים ראינו את זה בסין, בככר טייננמן. כך היה גם בבלארוס. ובמדינות האלה, כשמגיע הרגע להצביע, הם מצביעים".
פאטון מדגיש את הנזק התדמיתי הכבד שנגרם לישראל, עליו הוא שומע מדיפלומטים, פוליטיקאים והתקשורת. הסכנה הגדולה, הוא מדגיש, היא התדלוק של האנטישמיות. "התמונה של פסל ישו שהושחת פורסמה ברחבי העולם. ראיתי כתבות מארה"ב, ספרד, איטליה ומדינות מערביות אחרות. בתוך ימים התמונה הזו היתה בכל העולם. כך גם הסרטון הקצר שתיעד את היריקות על הנזירות. זה נותן דימוי רע של ישראל, אבל זה גם משהו שיכול לתדלק אנטישמיות. וזה מסוכן מאוד. צריך להילחם נגד אנטישמיות ונגד כל סוג של אפליה. המסרים השליליים שמגיעים מהממשלה מחלחלים לחברה, מתפשטים בעולם וגורמים להעצמת האנטישמיות".
אם כך, אנחנו לכודים במעגל אכזר של אלימות.
"אלימות היא תמיד בומרנג. בספר בראשית, אחד מבניו של קין, למך, אומר: 'כי שבעתים יוקם קין ולמך שבעים ושבעה'. כלומר, כשאתה מתחיל להשתמש באלימות, אלימות מעצימה אלימות. וכדי לעצור אלימות חייבים את האומץ והכוח של האנשים הענווים. כי האנשים החזקים ביותר אינם האלימים. החזקים ביותר הם אלה שמסרבים להשתמש באלימות. קל לדבר כשאתה אוחז באקדח".
אתה מודאג מעתידה של מדינת ישראל?
אני מודאג מצד אחד ויש לי תקווה מצד שני. אני מודאג כשאני רואה את בעלי התפקידים והאחריות פועלים בשטחיות ומדברים בשטחיות ומתדלקים אלימות. יש בי תקווה כשאני רואה הרבה אנשים שמביעים את דעתם בדרכי שלום. זו הדרך היחידה להביס את הגישה הרעה. זו הפעם הראשונה בתולדות ישראל שכל כך הרבה אנשים, לאורך זמן כה ממושך, יוצאים לרחובות רק כדי להציג את דעתם בדרכי שלום. במדינה שלי זה היה בלתי אפשרי להתמיד כך, לצאת כל שבוע, חודשים, בגשם ובחום. זה מדהים".
***
האב פרנצ'סקו פאטון (59)
נולד: טרנטו, איטליה
תפקיד: שומר המקומות הקדושים לנצרות בארץ הקודש ובמזה"ת מטעם הוותיקן (קוסטוס)
תפקידים קודמים: מזכיר כללי ומבקר כללי של המסדר הפרנציסקני במחוז טרנטו; נשיא ועידת שרי המחוז של איטליה ואלבניה
