דעהבעיית הפקקים מחריפה: מי יקבל את ההחלטה הנכונה?
דעה
בעיית הפקקים מחריפה: מי יקבל את ההחלטה הנכונה?
שורש הרע של הפקקים הוא שרכב פרטי תופס יותר מדי מקום. אבל מי שאחראים על מציאת הפתרון הם לא היזמים, אלא הרשויות - גם אם מדובר בהחלטות קשות
אני שונא פקקי תנועה, ובימיי ב-waze ניסינו לפתור את הבעיה הזו. זה לא קרה, ומצב הפקקים כיום גרוע משהיה ב-2007 כשהתחלנו. האם אנחנו חלק מזה? אנשים אומרים לי שבאמצעות העצמת הנהג הגדלנו את מספר הנהגים, אז יתכן שבמובן מסויים אני אחראי לגידול במספר כלי הרכב בכבישים.
שורש הרע של הפקקים הוא שרכב פרטי תופס יותר מדי מקום. אם נדמיין לרגע את כביש מספר אחת בשעות הבוקר או אחרי הצהריים, ונחשוב על רצועה של קילומטר אחד של נתיב אחד – יש שם כ-45 כלי רכב ובהם כ-50 איש בלבד. זהו! 50 אנשים תופסים כביש לאורך קילומטר שלם. אותם אנשים היו יכולים להיות באוטובוס אחד ולתפוס 30-40 מטר בלבד (אורך האוטובוס והמרחק בינו לבין כלי הרכב שלפניו ומאחוריו).
בעולם המערבי יחס אדם-רכב הא 1.1. אם אנחנו רוצים להעלים את הפקקים, צריך לשנות את היחס הזה. תחשבו על זה , 1.5 נוסעים לרכב, ואין פקקים. איך עושים זאת? צריך לחשוב מחדש על הצרכן, על הנוסע היומיומי, ועל מערכת השיקולים שלו, שמונעת מהיכולת להגיע ממקום מגוריו לעבודתו וחזרה, ואז משלושה אלמנטים דרמטיים: מידת הנוחות, המהירות והעלות – בסדר הזה.
אילו יכולנו לבנות מערכת של תחבורה ציבורית שמספקת את כל זה, הרבה מאוד אנשים היו בוחרים בה על פני הרכב הפרטי, יחס מספר הנוסעים לכלי רכב היה משתנה, והפקקים היו נעלמים.
לעיתים אנחנו חושבים על הסאבווי בניו יורק או הטיוב בלונדון כפתרון שמאפשר להגיע מכל מקום לכל מקום, נוח, מהיר בהרבה ומסובסד. מה מיוחד ברכבת התחתית? הפסים. יש לה כביש משלה ואף אחד לא מפריע לה בדרך. אם נספק לתחבורה הציבורית את היתרון של הרכבת התחתית – כביש משלה, לא נת"צ - מבלי לבנות רכבת תחתית, אפשר להגיע לאותה תוצאה. ניקח חצי מהרחובות בעיר לטובת תחבורה ציבורית, ממש כל רחוב שני, ועל רשת הכבישים הייעודית הזו, נבנה מערכת היסעים שמורכבת מרכבים קטנים (ואן או מיניבוס) שנוסעים הלוך ושוב בתדירות גבוהה. בכך נבנה רשת שמייצרת את הנוחות והמהירות. אם מערכת ההיסעים הזו תהיה חינמית ומסובסדת מחד ואוטונומית מאידך, משיקולי עלות, יהיה לנו אמצעי תחבורה שמנצח את כל האפשרויות האחרות.
כרגע, אני מעריך שיהיה קשה ליישם את זה. תראו לי את ראש העיר, או שר תחבורה שיאמר לתושבים שלו שהוא הולך להפקיע חצי מהרחובות, עבור תחבורה ציבורית. קשה לקבל החלטות קשות, אבל אנחנו צריכים מישהו שיקבל את ההחלטה הנכונה. בישראל, יש גידול של 10% בשנה במספר כלי הרכב שעולים על הכביש. אם לא נפעל, פקקי התנועה יחמירו עוד יותר.
מציאת פתרון לבעיה זו אינה תפקידם של היזמים, אלא של הרשויות. ישנם שני היבטים שבהם יזמים יכולים ליצור ערך רב ולהפחית את הפקקים בצורה משמעותית והם ה-first mile והחנייה ברחוב לתושבים.
בתקופתי ב-Moovit וב-waze ראינו שאדם שגר בלונג איילנד ועובד בניו יורק יוצא בבוקר לתחנת הרכבת עם האוטו, חולף ליד מגרש החנייה, לא מוצא חניה, וממשיך עם הרכב לעיר. זה קורה בכל מקום, גם בכפר סבא. אילו יכולנו להפחית את מספר הרכבים שנכנסים לעיר ב- 10%-20%, היינו מפחיתים דרמתית את הפקקים.
בתל אביב, שליש מכלי הרכב בעיר בשעות שאחרי העבודה מחפשים חניה וגורמים לפקקים. ב-waze בזמנו ראינו שהם מגיעים ליעד, אבל ממשיכים לנסוע כי לא מצאו חניה. כדי ליצור אימפקט משמעותי בתחום התחבורה, צריך לטפל ב-first mile, הדרך לתחנת הרכבת בעיר המוצא, ה-first mile ולא ה-last mile, ובחנייה ליד הבית.
אורי לוין הוא יזם ומייסד waze
