ועדת החוקה אישרה את ההצעה לבחירת נציב התלונות על שופטים על ידי הכנסת
ועדת החוקה אישרה את ההצעה לבחירת נציב התלונות על שופטים על ידי הכנסת
במסגרת ההצעה, שאושרה היום לקריאה ראשונה, מינוי הנציב יעבור מהוועדה לבחירת שופטים לידי הפוליטיקאים. ההצעה אושרה לאחר דיון סוער שבמהלכו הוצאו חברי אופוזיציה מהאולם. ח"כ קארין אלהרר: "הצעה מזכירה את ימי ההפיכה המשטרית - גם פרקטיקת העפת הח"כים מהדיון חזרה"
ועדת החוקה אישרה היום (א') לקריאה ראשונה את הצעת החוק לבחירת נציב תלונות הציבור על שופטים, שיזם יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן, ושזכתה לתמיכת הקואליציה. ההצעה, שקובעת כי מינוי הנציב יעבור מהוועדה לבחירת שופטים לידי הכנסת, אושרה ברוב לאחר עוד דיון סוער, במהלכו, כמו בדיון שעבר, הוצאו חברי אופוזיציה מהאולם. לטענתם, הצעת החוק מהווה המשך להפיכה המשטרית וניסיון החלשה של הרשות השופטת.
לפי הצעת החוק, הצעה למועמד לתפקיד נציב תלונות הציבור על שופטים תוגש בידי שר המשפטים או 10 ח"כים, ובחירתו תיעשה במליאת הכנסת בהצבעה חשאית, ברוב מיוחד של 70 מחבריה. זאת, לעומת ההסדר הקיים כיום לפיו הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא בית המשפט העליון כאחד.
בשבועות האחרונים הגישו שורה של גורמים את התנגדותם להצעת החוק, ובהם הנהלת בתי המשפט, היועצת המשפטית לממשלה ולשכת עורכי הדין. למרות זאת, ההצעה קודמה במהירות בזק: בתחילת החודש היא אושרה בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר מכן עברה בקריאה טרומית בכנסת ברוב של 54 תומכים מול 51 מתנגדים.
רוטמן הודיע היום כי הגיש בקשת ריביזיה (הצבעה מחדש), וזאת כדי לאפשר להגיע לנוסח מוסכם. במהלך הדיון הוא פנה לחברי האופוזיציה בוועדה ואמר: "דלתי פתוחה תמיד ואני מקווה שנבוא בדברים".
הצעת החוק היום אושרה בוועדה בתמיכת רוטמן והח"כים ארז מלול, אברהם בצלאל ויצחק פינדרוס ובהתנגדות הח"כים קארין אלהרר, אורית פרקש הכהן ושלי טל מירון. רוטמן הודיע כי נוסח הצעת החוק אושר עם תיקון לפיו הסדרי הבחירה בנציב ייקבעו בתקנון הכנסת.
אלהרר שהוצאה מהדיון כתבה לאחר מכן בטוויטר: "ח"כ רוטמן לא מסוגל לשמוע ביקורת. בדיון על הצעת חוק שמזכירה את ימי ההפיכה המשטרית, גם פרקטיקת העפת חברי הכנסת מהדיון חזרה. אחרי שרוטמן לא נתן לנציג הנהלת בתי המשפט להשלים את דבריו וטען שהוא עושה 'פיליבסטר', דרשתי לשמוע את עמדת היועץ המשפטי לוועדה על ההתנהלות הבזויה הזו, וכמובן רוטמן הוציא אותי מהדיון כמו שנהג עם שאר חבריי, חברי הכנסת יוראי להב הרצנו, נאור שירי, אלעזר שטרן וגלעד קריב שהוצאו בזה אחר זה. ה׳יחד ננצח׳ נשכח".
ח"כ גלעד קריב מסר גם הוא בעקבות ההרחקה שלו ושל הח"כים מהאופוזיציה כי "יו"ר הוועדה סירב להעניק זמן דיבור ראוי לנציג הנהלת בתי המשפט להציג את עמדתו. שמחה רוטמן חזר לסורו ומסרב לתת ליועצים המשפטיים זמן דיבור בוועדה מטעמים אידיאולוגיים. במשחק של רוטמן אנחנו מפסיקים לשחק. או שיתקיים דיון ראוי או שלא יתקיים דיון בנוכחות האופוזיציה".
במהלך הדיון היום אמרה עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמש"ית כי "יש חובה להבטיח שמנגנון הביקורת יהיה מאוזן, ושלא יהיה אפשר לעשות בו שימוש לרעה לשם פגיעה במערכת המשפט ובעצמאותה". לדבריה, "מדובר בהצעת חוק שעוסקת בהיבטים משטריים, עמוק 'בתוך המשחק', תוך עריכת שינוי מהותי ביותר".
עו"ד ברק לייזר יועמ"ש הנהלת בתי המשפט אמר כי "הצעת החוק מבקשת להפוך את מוסד הנציבות לגוף פוליטי, לא מקצועי, אשר ניתן לעשות בו שימוש כקרדום לחפור בו לפגיעה ברשות השופטת, בשופטים ובציבור הישראלי. היא פותחת את הדרך למינוי פוליטי של אדם שאינו כשיר לביצוע התפקיד, ופתח לקידום הליכי הדחה פוליטיים של שופטים".
עו"ד ד"ר גור בליי יועמ"ש ועדת החוקה העיר כי "הצעת החוק נועדה לפתור מבוי סתום אבל היא לא מונעת תרחיש של מבוי סתום בכנסת כי היום יש 64 חכ"ים בקואליציה וההצעה היא לדרוש רוב של 70 ח"כים". עוד אמר כי "אחד מעקרונות היסוד בחקיקה הוא שהסדרים משטריים נקבעים מאחורי מסך הבערות והעברת הבחירה לכנסת במצב של חוסר הסכמה משנה את הכללים ואת כל האיזונים הקיימים אחרי ש'המשחק' החל".
רוטמן אמר בדיון כי "חלק גדול מההסדרים שדובר עליהם כאן ידונו לקריאות שניה ושלישית ולא נפלו על אוזן ערלה; אני מקווה שמ"מ נשיא העליון ושר המשפטים יגיעו להסכמה וייתרו את הצורך אך האחריות מוטלת על כתפינו".
מאז הקמת נציבות תלונות הציבור על שופטים ב-2003, כל הנציבים שנבחרו בוועדה לבחירת שופטים היו שופטי בית המשפט העליון בדימוס, האחרון שבהם הוא השופט בדימוס אורי שהם, שפרש בחודש מאי, מבלי שמונה לו מחליף. זאת, עקב חוסר הסכמה בין שר המשפטים יריב לוין שביקש לראשונה למנות שופט מחוזי בדימוס, לבין מ"מ נשיא העליון השופט עוזי פוגלמן, שמבקש למנות שופט עליון בדימוס.
רוטמן טוען שהשינוי המוצע על ידו כעת בא לפתור את המחלוקת "ובכך למנוע סיטואציה שבה בהיעדר הסכמה לא ממונה נציב". בנוסף, כתב בהצעת החוק כי "להסדר המוצע יתרון נוסף, והוא מניעת ניגוד עניינים פוטנציאלי או למראית עין, הטמון במעורבות שופטי בית המשפט העליון בבחירת הנציב – בהתחשב בתפקידו לברר תלונות על התנהגות שופטים לרבות אלו המעורבים בבחירתו".
