האם יש להתיר דיונים בענייני ירושה בדלתיים פתוחות?
האם יש להתיר דיונים בענייני ירושה בדלתיים פתוחות?
לאחרונה נשיאת בית המשפט העליון, כב' השופטת אסתר חיות, מינתה צוות משפטי ברשות כב' השופט בית המשפט העליון שאול שוחט. על הצוות לבחון את האפשרות לפתוח לציבור חלק מהדיונים שמתנהלים בדלתיים סגורות בבית המשפט לענייני משפחה. במאמר זה נדון בשאלה האם יש להתיר את הדיונים בענייני ירושה בדלתיים סגורות
נפתח ונאמר כי כבר כיום נעלמה ואיננה הפרטיות הנוגעת לירושתו של אדם. בפרט כאשר מדובר בצוואה שהיא סיפור חייו של אדם ובה מתגלמים כל רצונותיו, מחשבותיו ואמירותיו לטוב ולרע. רשם הירושה מאפשר, לכל אדם, לקבל תמורת 5 שקלים, בכל עת ומכל מקום בעולם, באמצעות אתר "רשם הירושה", העתק צוואתו של כל מי שנפטר וצוואתו קוימה על כל פרטיה ודקדוקיה (כגון: מספרי חשבון בנק של המנוח, מספרי ת.ז. שלו ושל ילדיו או משפחתו וכמובן חתימתו). אין צורך בזיקה או קירבה למי שנפטר. בצוואות אלו נוכל למצוא אמירות של המצווה שיש בהם פגיעה או הכלמה כלפי מי ממשפחתו וכל זה גלוי לעין כל.
חוק בתי המשפט (סעיף 68(א)) קובע באופן פוזיטיבי כי הליכים משפטיים יתנהלו באופן פומבי גלוי וידוע וכל מי שמעוניין יכול להיות נוכח בדיונים. לאחרונה אפילו שודרו דיונים ישירות מביהמ"ש, סוג של אירוע מתגלגל, או להבדיל, אירועי ספורט המשודרים בשידור ישיר. בהמשך קובע החוק אילו הליכים משפטיים יתנהלו בדלתיים סגורות ואחת מהוראות החוק היא סעיף 68(ב) ובענייני משפחה סעיף 68(ה)1 לחוק בית המשפט. לכאורה, הליכים בענייני ירושה יתנהלו בדלתיים סגורות אולם אם הסכסוך אינו בתוך המשפחה כי אז ההליך יתנהל ככל הליך אזרחי ואפילו יכול וישודר בשידור ישיר. ומהו איפא סכסוך ירושה שאינו בתוך המשפחה? אם חשבנו שמדובר בהליכים נדירים הרי שאין זה כך. ראו למשל צוואה שבה מצווה שמוריש את כל רכושו למוסד רפואי או למטפל שטיפל בו יפה. הרי שההתנגדות לצוואה היא בין היורשים לבין המטפל ואין זה סכסוך בתוך המשפחה. יש מורישים שהם עריריים, ומצווים את רכושם לחברים וידידים ולא לקרובי משפחה רחוקים, שהם יורשים על פי דין (מהפרנטלה השלישית) גם הליכים אלה יתנהלו בדלתיים פתוחות (הסכסוך הוא בין החברים לבין הקרובים).
ומהם ההליכים בענייני ירושה בבית המשפט לענייני משפחה?
א. ההליכים המרכזיים הינם התנגדות לצוואה, הליכים הנמשכים זמן רב שבו מופיעים עדים, מוגשות ראיות רפואיות תוך בחינת כשירותו הקוגניטיבי של המצווה ואף מעבר לכך, מחלותיו, התרופות שקיבל ועוד.
ב. פרשנות הצוואה.
ג. ניהול העיזבון.
ד. תביעות להיקף העיזבון, הרחבתו או גריעה ממנו.
הליכי התנגדות לצוואה אינם שונים מהליכים אזרחיים אחרים וברובם לא מעורבים קטינים. "מצווה רגיל" מוריש לילדיו או קרוביו שברוב המקרים הם בגירים. גם עניין שברפואה – כשירותו הקוגניטיבית של המנוח להבחין בטיבה של צוואה אינה שונה מהליך אזרחי רגיל כמו תביעת נזיקין בשל פגיעת גוף אם כתוצאה מתאונה או אלימות. בהליכי התנגדות לצוואה נחשפים מערכת היחסים של המנוח עם משפחתו ובינם לבין עצמם ויתכן שיש בכך פגיעה בפרטיותו, אולם יחד עם זאת שעה שהוא עושה צוואה שבה הוא מנשל או מדיר מי מילדיו עליו לדעת שכל העולם יקרא את צוואתו אפילו יהיה הדיון בדלתיים סגורות. וכל זה למה? כיון שמעורבים בהליך זה כל הזוכים ע"פ הצוואה וכל היורשים על פי דין, עורכי דין מומחים רפואיים ומומחים אחרים כמו לגילוי זיופים שמאים ועוד. אמרנו גם שצוואתו תינתן לכל אחד תמורת 5 שקלים. לא זו אלא שפסקי הדין בענייני ירושה מתפרסמים (וטוב שכך) באופן שוטף, אומנם ללא פרטים מזהים אך מי שקורא בין השיטין יוכל לזהות את העניין. את המקום ואת המעורבים. במיוחד כשמדובר במצווה בעל הון או איש ידוע. בלא מעט כתבות עיתון או במדיום אחר הופיעו ללא פרטים מזהים כשכולם יודעים במי מדובר. טול לדוגמא- לפי החוק בית המשפט המוסמך הוא מקום מגוריו האחרון של המנוח. כך שאם מדובר בבית המשפט בקרית גת כל אחד יודע שמדובר בנפטר מהאזור הזה. הדעת נותנת כי אכן יש לפתוח את הדיונים בענייני ירושה כהליך אזרחי הגלוי לכל אדם ואין ולא היה מקום להסתיר זאת מאחורי דלתות נעולות.
אין צורך לפרט כאן כמה מעלות טובות יש לדיונים בדלתיים פתוחות ואין זה נושא מאמר זה. ברור שנכון וראוי כי הדיונים יתנהלו בדלתיים פתוחות וכך יש לקבוע. יתכנו מקרים, ויש כאלה, בהם ראוי להסתיר את הדיונים מענייני הציבור בד"כ כאשר מדובר בטובתו של קטין. לכן ראוי להותיר שיקול דעת משפטי לשופט היושב בדין, להורות, שלא בדרך שגרה, על סגירת הדלתות מפני הציבור ואיסור פרסום מלא (או חלקי). נראה על כן כי צודקת נשיאת ביהמ"ש העליון כי יש ואפשר לפתוח חלקית (כהגדרתה) את הדיונים בביהמ"ש לענייני משפחה גלויים שלא מאחורי דלתות סגורות כאשר מדובר בענייני ירושה.
מאת עו"ד אורי צפת, אורי צפת, משרד עורכי דין
