פנסיונרית הביטקוין מחקה את התביעה נגד בנק הפועלים
פנסיונרית הביטקוין מחקה את התביעה נגד בנק הפועלים
לאור סירוב הבנק לאפשר לפנסיונרית להפקיד בחשבונה כספים שמקורם בהמרת מטבעות דיגיטליים, זו הגישה ב-2021 תביעה נגדו. בנק הפועלים: "הבנק פעל בהתאם לחובותיו על פי דין, לרבות חוק איסור הלבנת הון". בא כוח הפנסיונרית: "ההליך הפך ללא רלוונטי ולכן התביעה נמחקה בהסכמה"
כשנתיים לאחר שפנסיונרית שהרוויחה כמיליון שקל מביטקוין תבעה את בנק הפועלים בטענה כי סירב לאפשר לה להפקיד בחשבונה את הסכום שצברה בזכות המטבע הדיגיטלי - נמחקה התביעה נגד הבנק. כך עולה מהודעה ובקשה שהוגשה מטעם הצדדים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. במסגרת ההודעה טענו הצדדים כי "לאחר שיח בין התובעת לבנק הנתבע הגיעו להסכמה לפיה התביעה נגד בנק הפועלים תימחק, וכל צד יישא בהוצאותיו". השופטת לימור ביבי קבעה היום (א') כי היא "מורה על מחיקת התביעה".
בנובמבר 2021 הפנסיונרית אסתר פרימן הגישה תביעה נגד בנק הפועלים. פרימן הקשיבה בעצת בני משפחתה ורכשה בשנת 2013 מטבעות ביטקוין בסכום של 10 אלף שקל. ביולי 2021 ביקשה אסתר להמיר "חזרה" חלק ממטבעות הביטקוין לכסף "רגיל". אז גילתה שההשקעה התמימה שלה לא מביישת את טובי מנהלי ההשקעות בארץ, ויש ברשותה כמעט מיליון שקל. פרימן אמרה כשהגישה התביעה: "הקשבתי לאחיינים שלי, לבן שלי, לחבר'ה הצעירים ואמרתי יאללה נעשה ניסיון, בלי שום ידע בנושא, בתמימות אמיתית של אזרח פשוט. בחיים לא שיערתי ש-10 אלף שקל יהפכו לכמעט מיליון בתוך כמה שנים. בחיים לא".
בנובמבר פרימן הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עו"ד שאול ציוני ממשרד ציוני פילרסדורף פיליפ, תובענה נגד בנק הפועלים בו היא מנהלת את חשבונה זה 40 שנה. זאת לאור סירובו לאפשר לה להפקיד בחשבונה כספים שמקורם בהמרת מטבעות דיגיטליים (ביטקוין), אותם כאמור רכשה כשמונה שנים לפני כן בסכום של 10 אלף שקל במזומן.
במכתב ששלח הבנק לאסתר בספטמבר 2021 נכתב בין השאר כי "מאפייניהם של מטבעות וירטואליים מאפשרים העברתם באופן אנונימי ובלתי מפוקח, פעמים רבות תוך עקיפת הצורך בשימוש בגורמים הפיננסיים עליהם חל משטר איסור הלבנת הון ומימון טרור, ומשכך מדובר בפעילות בעלת מקדם סיכון גבוה בנוגע להלבנת הון ומימון טרור".
לאחר שהוגשה התביעה הגיש הבנק כתב הגנה באמצעות עו"ד מאיר לפלר. הבנק טען בין השאר כי עניינה של התובענה בבקשתה של אסתר פרימן "לאפשר קבלת כספים שמקורם על פי הנטען בהשקעתה במטבע וירטואלי (ביטקוין) לפני כשמונה שנים במזומן, הבנק יטען כי במועדים הרלבנטיים לתובענה, ואף במועד כתיבת שורות אלה, עמדת הפיקוח על הבנקים היא כי אין לחייב את המערכת הבנקאית לקבל כספים שמקורם במטבעות וירטואליים לאור הסיכון הכרוך בניצול אמצעי זה להלבנת הון ומימון טרור".
במסגרת כתב ההגנה הסביר בנק הפועלים את עמדתו. לטענתו, סירוב קבלת הכספים נעוץ בשורת גורמים. בין השאר נטען כי "מהסברי פרימן לא ניתן לעקוב אחר נתיב הכסף ביחס לרכישת המטבע הווירטואלי, התובעת לא הצליחה להצביע על כל קשר בין הכספים שיצאו מחשבונה לבנה לבין רכישת המטבע הווירטואלי, וממילא בהתאם לניהול הסיכון על ידי הבנק בקשר עם מטבעות וירטואליים במועד הרלוונטי - רק במקרים בהם הכספים ששימשו לרכישת המטבע הווירטואלי וכספי התמורה יצאו וחזרו מאותו חשבון ניתן לאשר קבלת הכספים – הרי שהתובעת לא עמדה בתנאי זה".
עוד ציין הבנק כי פרימן לא ביצעה את הרכישה מגורם מוכר ו/או מפוקח אלא מאדם פרטי במזומן. הבנק טען כי בנסיבות האמורות אין להתערב בהחלטת הבנק ולכפות עליו קבלת כספים שמקורם במטבע וירטואלי, בניגוד לניהול הסיכונים על ידו בתחום זה. מנגד טענה הפנסיונרית כי טענות הבנק מופרכות ולא מבוססות. כאמור, היום בית המשפט בהסכמת הצדדים הורה למחוק את התביעה נגד הבנק.
מבנק הפועלים נמסר: "התביעה נגד הבנק נמחקה. הבנק פעל מלכתחילה בהתאם לחובותיו על פי דין, לרבות חוק איסור הלבנת הון".
מעו"ד שאול ציוני, בא כוח הפנסיונרית, נמסר בתגובה: "מסיבות שונות ההליך הפך ללא רלוונטי, ולכן התביעה נמחקה בהסכמה. אבקש לציין כי המדינה התחייבה לאחרונה (לא בהליך הנוכחי - ל.ד) להקים מנגנון שיסדיר העברת כספים מחו"ל לצורך תשלום מסים ושהיא הצהירה בפני בית המשפט העליון כי העניין נמצא ב'ישורת האחרונה'". על שאלת "כלכליסט" אם הכסף יופקד בחשבון הבנק של הפנסיונרית - לא ניתן מענה.
