הצעת חוק: הבנקים יפרטו ללקוחות כמה ריבית ועמלות גבו מהם מדי חודש
הצעת חוק: הבנקים יפרטו ללקוחות כמה ריבית ועמלות גבו מהם מדי חודש
חבר הכנסת ינון אזולאי מש"ס מקדם הצעת חוק שתחייב את הבנקים להנגיש ללקוחות את המידע על אודות חשבון הבנק שלהם, לרבות העמלות והריביות הנגבות על ידי הבנק והסיבות לכך
הצעת חוק שהונחה השבוע על שולחן הכנסת מבקשת להגביר את השקיפות ללקוחות הבנקים בנוגע לכלל העלויות בגין שירותי הבנקאות. ההצעה מקודמת על ידי ח"כ ינון אזולאי (ש"ס).
בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "בשונה ממרבית השירותים במשק שהעלות שלהם שקופה ללקוחות על ידי חשבונית חודשית, אין דיווח מסכם לעלות השירותים שגובים התאגידים הבנקאיים". בנוסף, בדברי ההסבר התייחסו להטבה הנפוצה של פטור מעמלות שוטפות בחשבון: "הטבה זו מייצרת תפיסה שגויה שהשירותים ניתנים ללא עלות, בזמן שבפועל מדובר בפטור מתשלום עמלות בודדות, בעוד קיימות מאות עמלות אחרות והוצאות בגין ריביות שוטפות, דוגמת עמלות המרת מט"ח, עמלות ניהול תיקי השקעות, עמלות ערבות בנקאית, ריביות על מינוס ועוד".
על פי הצעת החוק, כל לקוח יראה באזור האישי שלו בחשבון סכום כולל המפרט את כלל הסכומים שאותם הוא שילם באותו החודש, כאשר גם עמלות וריביות הנגבות בצורה רבעונית יוצגו לפי חלקן היחסי. המידע יחולק לשני חלקים, עמלות וריביות, וכך יוכל כל לקוח לדעת כמה כסף הוא שילם מדי חודש על הפעולות הפיננסיות וכמה הוא שילם על ריביות.
דברי ההסבר לחוק מדגישים כי גם "תעודת הזהות הבנקאית" לא פוטרת את הצורך בתיקון החקיקה המוצע, שכן היא מופקת רק פעם בשנה. בנוסף, תעודת הזהות הבנקאית הינה מסמך ארוך המכיל מידע רב, כשהפירוט על עמלות מופיע רק בסעיף הרביעי והאחרון שלו. ולסיום, תעודת הזהות הבנקאית לא נמצאת במקום נגיש בתוך חשבון הלקוח, ולקוחות רבים אינם מודעים לקיומה, אף שהבנקים מחויבים ב־28 בפברואר בכל שנה לשלוח אותה ללקוחותיהם. גם החקיקה הקיימת המחייבת את הבנק לתת מידע על העמלות מדי חצי שנה לא מספקת את אזולאי, שכן הדו"ח החצי שנתי אינו כולל תשלומי ריבית, הוא מוצג בצורה לא נגישה, ומכיוון שהוא מופק ברמה חצי שנתית, ולא חודשית, הוא לא מאפשר לעקוב אחרי מגמות בחשבון בצורה מספיק טובה.
הצעת החוק שואפת גם לכך שיהיה ניתן לייצר מנועי השוואת מחירים בדומה להשוואת תעריפי מוצרים אחרים, אם כי יש לציין כי שאיפה זו מורכבת יותר, שכן גם לאחר שכל הסכומים יהיו מפורטים ללקוח, הרי שיהיה קושי להשוות בין ריביות שונות, שכן הריבית נגזרת ממבנה ההלוואה ומסיכון הלקוח.
ככלל, פערי מידע ובעיות בהנגשתו נחשבים לאחד החסמים העיקריים לתחרות. ניתן לראות את המהלך של אזולאי כמהלך משלים לניסיונות הרגולטורים לעורר את הצרכנים ולעודד אותם להתמקח ולפעול באמצעות הנגשה ושיקוף מידע ועלויות של מוצרים פיננסיים: החל מספטמבר האחרון בנק ישראל החל לפרסם השוואה חודשית של הריביות שכל בנק נותן על פיקדונותיו והלוואותיו, והחל מהחודש, בעקבות הוראה של רשות שוק ההון, הגופים המוסדיים מחויבים לפרסם ללקוחותיהם את סך העמלות שהם משלמים על קרן הפנסיה שלהם במספר אחד משוקלל.
יחד עם הצעת החוק הזו ח"כ אזולאי הגיש הצעת חוק נוספת שתחייב את הבנקים לשלם ריבית מינימלית, שאותה יקבע נגיד בנק ישראל, על הכסף שיושב בחשבונות העו"ש. נכון לספטמבר האחרון, ועל אף הריבית העולה בפיקדונות, הר הכספים בחשבונות העו"ש עומד על כמעט 550 מיליארד שקל. זהו סכום עתק שהבנקים מגדילים באמצעותו את רווחיהם מבלי לשלם על כך ריבית, זאת על ידי הפקדת הכספים בפיקדונות לזמן קצוב בבנק ישראל בריבית הקרובה לריבית הבנק המרכזי.
יישום הצעת החוק יביא להתערבות גסה בשוק הבנקאות, ובפרט במחיר הכסף. עם זאת, ייתכן שרמת הריכוזיות הגבוהה יחסית בשוק הבנקאות, לצד העובדה שמרבית הבנקים לא נותנים כיום ריבית על כספי העו"ש, מחייבת התערבות כזו. יצוין כי מדובר בהצעת חוק שהוגשה במספר כנסות על ידי חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית, כשבכנסת האחרונה היא הוגשה על ידי אזולאי עצמו, אך לא קודמה.
