הצעת תקציב הביטחון 2025: עלויות המלחמה נחשפות, מסקנות ראשונות לוועדת נגל וגיוס חרדים
הצעת תקציב הביטחון 2025: עלויות המלחמה נחשפות, מסקנות ראשונות לוועדת נגל וגיוס חרדים
תקציב משרד הביטחון הוא הגדול מבין משרדי הממשלה וצפוי לעמוד בשנה הבאה על 136 מיליארד שקל. הצעת התקציב כוללת פירוט של המלצות הביניים של ועדת נגל, הוצאות המלחמה שילוו את צה"ל לפחות עד שנת 2026 והתייחסות לסוגיות כח אדם כמו גיוס חרדים, אנשי קבע וגימלאים
הצעת התקציב של משרד הביטחון לשנת 2025 שופכת מעט אור על ההוצאה הגדולה ביותר שמתוכננת לשנה הבאה. תקציב משרד הביטחון צפוי לעמוד בשנה הבאה על 136 מיליארד שקל, התקציב הגבוה מבין כל המשרדים הממשלתיים ותקציב הביטחון השני בגודלו בהיסטוריה של ישראל. הגדול ביותר היה ב־2024 אז עמד על 188 מיליארד שקל. עם זאת, מדובר בנתון מעט מטעה: מתוך הסכום האסטרונומי הזה כ־25 מיליארד שקל נועדו לכסות על הוצאות מלחמה שנעשו כבר ב־2024, וסכום של כ־22 מיליארד שקל מקורו בסיוע האמריקאי. קיימת חפיפה בין שני הסכומים מפני ש־6 מיליארד שקל מהסיוע האמריקאי מיועדים לכסות את הוצאות המלחמה של 2024.
בדומה למה שראינו בשנתיים האחרונות, יש סיכוי סביר שהתקציב ייפתח שוב במהלך השנה לאחר שיפורסמו ההמלצות המלאות של ועדת נגל לבחינת בניין הכוח ותקציב הביטחון. עוד בהקשר הזה, נכתב במסמך כי משרדי הביטחון והאוצר סיכמו עם ראש הממשלה בנימין נתניהו תוכנית בניין כוח רב־שנתית בהיקף של 82.4 מיליארד שקל, כאשר 10 מיליארד שקל כלולים כבר בתקציב הביטחון של שנת 2025. לאחר סיום עבודת הוועדה תקציב התוכנית יעלה ל־100 מיליארד שקל. המשמעות היא שלוועדה יש השפעה על כ־17.8 מיליארד שקל אם לא יציעו להגדיל הכנסות או לקצץ הוצאות.
בנוסף, הצעת התקציב כוללת פירוט של המלצות הביניים של ועדת נגל שלא פורסמו עד כה באופן מפורש. בהצעה מצוין כי עיקרי מסקנות הביניים הן קידום הצטיידות של מערכות הגנה אווירית, רכבי שטח מסוג JLTV וחימושי אוויר, שיפור תנאי השכר של כ־8,000 מאנשי הקבע הקצר, הדגשת חשיבות הארכת השירות הסדיר ל־36 חודשים ותוספת מיידית של 50 תקנים לטיפול בנושאי אגף שיקום ומשפחות.
לפי הצעת התקציב, ההוצאות הישירות על המלחמה שהחלה עוד ב־2023 ילוו את תקציב משרד הביטחון לפחות עד שנת 2026. בהצעה מצוין כי שיפוי בגובה 120 מיליארד שקל יינתן בחלוקה הבאה: 17 מיליארד שקל ב־2023, 66 מיליארד שקל ב־2024, 25 מיליארד שקל ב־2025 ו־12 מיליארד שקל נוספים ב־2026.
בכל הקשור לתקציב מבצע "חיצי הצפון" בלבנון, הוא תוקצב בכ־3 מיליארד שקל בשנת 2024 וב־5 מיליארד שקל ב־2025.
במסמך ישנה התייחסות גם לסוגיות כוח אדם, ובין השאר מופיע הגידול השנתי על הוצאה על גמלאות קבע במשרד הביטחון. אם ב־2014 הצבא הוציא 6.7 מיליארד שקל על תשלומי גמלאות לפורשי הקבע אז בשנת 2025 סכום זה יגיע ל־10.5 מיליארד שקל, כאשר לפי הצעת התקציב "גידול זה נובע, בין היתר, מהצמדת קצבאות גמלאי צה"ל למדד המחירים לצרכן ומעליה בתוחלת החיים במדינה".
התייחסויות נוספות הקשורות לתחום כוח האדם כוללות אזכור להליכי חקיקה שטרם הושלמו בכנסת כמו הארכת השירות הסדיר לגברים ל־36 חודשים והכשרת הגדלות הרמטכ"ל הלא־חוקיות כחלק מסיכום בין משרדי האוצר והביטחון.
סוגיית כוח אדם מעניינת נוספת שמופיעה במסמכי התקציב היא גיוס החרדים והעלות הכלכלית של המהלך, תחת סעיף של "שינויים במספר חיילי החובה". "לשירות חרדים בצה"ל עלות גבוהה יותר, למול חייל רגיל המתגייס לצה"ל, המתבטא בין היתר בתשלומי משפחה לזכאים, מזון וצרכי דת, הכשרות ייחודיות ועוד". אך מיד לאחר מצוין כי "עם זאת, הגדלת שירות החרדים בצה"ל תיתן מענה לצרכים הביטחוניים, ותהווה תרומה משקית משמעותית בהפחתת עומס השירות על האוכלוסיות המשרתות ובהפחתת ההשפעה המשקית השלילית הנובעת מכך, והגדלת שירות החרדים תתרום להשתלבות של אוכלוסייה זו בעולם התעסוקה".
לגבי שיקום נכים וטיפול במשפחות והנצחה, מופיע גידול משמעותי בהוצאות עקב ריבוי הפצועים וההרוגים במלחמה. תקציב האגף גדל מ־2.3 מיליארד שקל ב־1994 ל־9.3 מיליארד שקל ב־2024, כאשר גידול זה מיוחס לרפורמת "נפש אחת" ולמלחמה הנוכחית שטרם הסתיימה. אוכלוסיית הזכאים עלתה מ־72 אלף ב־2022 (מספר שכמעט ולא השתנה במשך עשור שלם) ל־86 אלף נכון לאוגוסט 2024.
עוד נכתב במסמך כי מאז פרוץ המלחמה למעלה מ־11,900 הגישו בקשה להכרה כנכי צה"ל נכון לאוקטובר 2024, וההערכה היא שב־2025 יחול גידול בנכות פיזית ונפשית. במסמך מצוין כי "בהתאם לכך חל גידול בתקציב לטובת: תגמולים חודשיים, מענקי רווחה, ניידות, דיור, טיפולים רפואיים, טיפולים שיקומיים כולל טיפולים נפשיים, ועוד".
בין אוגוסט 2023 לאוקטובר 2024 נוספו לטיפול באגף המשפחות וההנצחה כ־160 אלמנות עם ילדים, כ־500 יתומים וכ־1,000 הורים שכולים.
