חוק ההסדרים 2023: חובת דיווח על השכרת דירות ונסיעה של אוטובוסים בלבד בנת"צ
חוק ההסדרים 2023: חובת דיווח על השכרת דירות ונסיעה של אוטובוסים בלבד בנת"צ
בטיוטה לחוק שיתלווה לתקציב המדינה מופיעה שורת רפורמות במגוון תחומים כולל פירוק של חברת נת"ע, מניעת שכר מעובדי מדינה ששבתו או נקטו עיצומים, מיסוי על דירות AIRBNB והקמת תחנות כוח חדשות בגוש דן
חוק ההסדרים לשנים 2023-2024 שיתלווה לתקציב המדינה יכלול שורת רפורמות במגוון תחומים. חלק עיקרי מהרפורמות הופיעו גם בטיוטה הקודמת שלא יצאה לפועל בשל התפרקות הממשלה. כלכליסט עושה סדר וסוקר את הרפורמות המופיעות בחוק ההסדרים לשנה הבאה.
רפורמות המס - באוצר מבקשים שוב להטיל חובת דיווח על מי שנהנה מפטור המס הייחודי על השכרת דירה. המהלך נוסה בחוק ההסדרים הקודם אך הוצא על ידי השרים גדעון סער וזאב אלקין שטענו "כי הדיווח הוא צעד ראשון בדרך לביטול הפטור". הפעם באוצר עובדים בשיטת "המקל והגזר", לצד הטלת חובת הדיווח על משכירי דירות הנהנים מהפטור, הם מציעים למי שבבעלותו דירה אחת בלבד, והוא משכיר ושוכר דירה אחרת למגורים, ליהנות מפטור ממס עד לתקרה גבוהה יותר של 7,500 שקל. באוצר עשויים להיתקל שוב בקושי לגעת בהטבת המס הזו, ולגלות כי בסוף ההטבה לבעלי דירה יחידה תאומץ על ידי הפוליטיקאים, אך חובת הדיווח לא תיושם או תיאכף. באוצר מציעים גם כי תבוטל ההצמדה למדד ממנה נהנית הטבת המס, המשמעות היא שזו תישאר קבועה ותישחק במהלך השנים.
באוצר מקדמים שוב את ההמלצות למלחמה בהון השחור שגובשו בממשלה הקודמת. הצעד העיקרי הוא שחל איסור על החזקה של יותר מ-200 אלף שקל, רק מי שמחזור עסקאותיו מעל 15 מיליון שקל בשנה יוכל להחזיק סכום כזה ולמשך שבוע אחד, והחזקה כזו תהיה עבירה פלילית המחייבת בקנס או בקנס מנהלי בגובה 30% מהסכום. בנוסף, תהיה חובת דיווח על כל החזקה של מעל 50 אלף שקל במזומן. אי קיום חובת הדיווח תאפשר להטיל קנס בגובה של 15% על הסכום שמעבר ל-50 אלף שקל. למהלך הזה עשויים להתנגד הפוליטיקאים החרדים שהתנגדו בעבר למהלכים דומים לצמצום השימוש במזומן.
כמו כן, מקדמים באוצר מחדש את הרפורמה שנועדה לצמצם את השימוש בחשבוניות פיקטיביות, מדובר בחשבוניות המוכרות לצרכי מס שהוצאו שלא כדין. הרפורמה מתבססת על כך כי כל חשבונית מעל 50,00 שקל תקבל מספר מרשות המסים, או במילים אחרות, הנפקת החשבונית תדרוש אישור מהרשות המסים, וכך זו תוכל לוודא ביתר קלות האם העסקה באמת נעשתה או שלא.
בנוסף מציע משרד האוצר שוב להטיל חובת דיווח על כל מי שמחזיק במטבעות קריפטו בשווי של יותר מ-200 אלפי ש"ח, משרד האוצר ניסה לקדם מהלך דומה בתקציב הקודם, אך נכשל.
צמצום רגולציה בתחום המזון – הקלה באישורים הדרושים בכדי לייבא מזון מהחי לישראל, איחוד הרגולציה של משרדי הבריאות והחקלאות בתחום זה. גם בתחום הפירות והירקות האוצר מנסה לקדם שוב את תקנות הגנת הצומח, אשר יקלו על היבוא לארץ.
צמצום תופעת הכפל הביטוחי בביטוחי הבריאות הפרטיים – 40% מהישראלים מבוטחים גם בביטוח פרטי. הרפורמה נועדה למנוע כפל ביטוחי ולוודא כי במצב שקורה מקרה כזה, חברת הביטוח המסחרית תהיה זו שמחויבת לממן את הטיפול ראשונה.
קיצור תורים במערכת הבריאות בקהילה – מגוון פעולות שדרשו רופא יינתנו ישירות על ידי הקופה. למשל: אישור ימי מחלה, אישורים רפואיים ועוד. בכך ייחסך זמן יקר מהרופאים ויתפנו עוד תורים.
שלמה טייטלבאום
תחנות כוח חדשות בגוש דן - הטיוטה כולל בקשה לאשר הקמה של תחנת כוח נוספת במרכז הארץ עד שנת 2028, בנוסף לתחנה שכבר אושרה באזור שורק. על פי ההסבר לחוק, הקמת שתי תחנות כוח המונעות בגז טבעי הכרחית להמשך אספקת חשמל לתושבי מרכז הארץ. מעבר לגידול באוכלוסייה, כניסת הרכבים החשמליים מגדילה את הביקוש לחשמל עוד יותר כך שהצורך לייצור תחנות כוח נוספות גדל.
ראשי הרשויות במרכז הארץ המסרבים להקמת תחנות נוספות בסמוך לערים שלהם, מפעילים לחץ גובר על שרי הממשלה שיעכבו את ההחלטה. כפי שפורסם בכלכליסט השבוע, הבחירות ברשויות המקומיות מגבירות את הלחץ על חברי הכנסת ויש חשש שהדבר יעכב את ההחלטה עוד יותר.
עוד נכתב כי עד שיאושרו וייבנו תחנות הכוח החדשות, יש להעביר חוק שיאפשר את הארכת ההפעלה של תחנת רידינג בתל אביב, לאחר שהליך ניקוי האסבסט מהתחנה יושלם. כיום תחנת רידינג אינה פעילה, אך היא צפויה לחזור לפעילות בשנת 2026. על פי חוק ההסדרים, עם השלמת הפינוי יוכלו שר האנרגיה ושר האוצר לאפשר לחברת החשמל להאריך את פעילות הייצור בתחנה.
יצוא גז – באישור שר האוצר, והקלה על מתקני גז ברשת החלוקה – על פי חוק ההסדרים, מעתה כל ייצוא של גז טבעי יחויב באישור של שר האוצר. זאת בניגוד למצב כיום בו האישורים ניתנים על ידי הממונה על הנפט במשרד האנרגיה, באישור שר האנרגיה. בשנה האחרונה גדל הייצוא של הגז הטבעי למצרים מישראל. בנוסף, יהיו הקלות בנוגע לחיבור צרכנים לרשת חלוקה של גז טבעי.
אנרגיות מתחדשות – אסדרת השוק ודו-שימוש ושינוי יעדים - נקבע כי בכל שנתיים ייקבעו ייעדים לייצור אנרגיות מתחדשות. היעד יעודכן מדי שנה. כמו כן, במנהל התכנון ידונו בהחלטה לאפשר הקמת מתקנים סולאריים גם בקרקעות שישווקו כקרקע לא מתוכננת. יתרה מכך, הקרקעות הלא מתוכננות לא ייכנסו למכסה של הקרקעות המיועדות לפיתוח אנרגיה מתחדשת. במנהל התכנון יידרשו גם לקבוע מחיר אחיד לכל קרקע המיועדת לייצור חשמל, בהתאם לסוג הייצור בשטח.
בנוסף, מתקני ייצור בהיקף של מעל 16 מגה-וואט יהיו פטורים מקבלת רישיון ייצור חשמל, כל עוד ימכרו את החשמל לספק מורשה שימכור אותו ללקוחות.
עדיאל איתן מוסטקי
רשויות מטרופליניות – החוק ממחזר את ההצעה להקים רשויות מטרופוליניות שינהלו את התחבורה, הצעה שמקודמת בישראל עוד משנת 2011 אך טרם יצאה לפועל. לפי ההצעה, יוקמו ארבע רשויות תחבורה מטרופוליניות בישראל – תל אביב, ירושלים, חיפה ובאר שבע. הרשויות יהיו אחראיות על ניהול התחבורה הציבורית במרחב, וייקבעו את הסדרי התנועה. בראש הרשות המטרופולינית יעמוד ראש העיר של העיר הגדולה והמרכזית במטרופולין. לפי נוסח טיוטת החוק, הרשויות המטרופוליניות לא יוכלו לשנות את הסטטוס קוו בכל הקשור לשימוש בתחבורה ציבורית בשבת.
מיסוי רכב חשמלי - מתייחס לסוגיית השימוש הגובר ברכב החשמלי, ומצוין כי מדובר במגמה חיובית מפני שהוא מצמצם זיהום, אך במקביל יש חשש שהוא יוביל להגברת הגודש ושהמדינה לא ערוכה להגדלת כמות הרכבים החשמליים מבחינת תשתית טעינה. כמו כן, באוצר מתייחסים להיבט נוסף שמבחינתם הוא בעייתי, אך לא ממש מפריע לבעלי הרכב החשמלי – היעדר מיסוי.
בכל הקשור למס, באוצר מעוניינים שהחל משנת 2026 יחול מס נסועה על נסיעה ברכב חשמלי, בגובה של 15 אגורות לקילומטר נסיעה, כאשר מרחק הנסיעה ייבדק במכוני הרישוי אחת לשנה. באוצר טוענים כי מיסוי זה יהיה נמוך ממס הבלו שעומד תיאורטית על 17.4 אגורות לקילומטר.
בטיוטת החוק ישנן הצעות שמבקשות לאפשר להקים תשתית הטענה בבתים משותפים ללא הסכמת כלל הדיירים, ואף להתקין חובה בחוק שתחייב הקמה של תשתיות טעינה בחניונים. באוצר מבקשים גם להקים תשתית טעינה ציבורית לרכבים חשמליים. כמו כן, הם מעוניינים לחייב הצגה של נתוני צריכה חשמלית של הרכבים בדומה למדד היעילות האנרגטית ולייצר רגולציה מחמירה יותר בתחום ההטענה החשמלית.
תחבורה ציבורית - באוצר מעוניינים לייעל את השימוש בנת"צים ובטיוטת חוק ההסדרים מוצע לאפשר לפקחי משרד התחבורה לבצע את האכיפה הזו, כמו גם לבטל את האפשרות של מוניות לנסוע בהם בזמן שעות העומס על מנת שהנתיבים ישמשו אוטובוסים בלבד. כמו כן, מוצע להקל את הרגולציה שמאפשרת לעיריות להשתמש במגרשים ריקים כחניוני אוטובוסים. סביר להניח שהצעה זו מגיעה כלקח מהקושי למצוא פתרון למסופי תחבורה ציבורית כמו בניסיון הכושל למדי של פינוי פעילות התחבורה הציבורית מהתחנה המרכזית בתל אביב.
חלפים לרכב - באוצר טוענים כי שוק הרכב הפרטי סובל מכשל שוק עקב פערי מידע וחוסר מודעות של הצרכנים, וברצונם להגביר את השקיפות של הרוכשים על ידי שיקוף עלויות תחזוקת הרכב. הפתרון המוצע הוא לעדכן את מדד עלות התחזוקה לרכבים של משרד התחבורה עם מחירי ונתוני אמת שהיום לטענת האוצר לא מסופקים, ושהמדד יפורסם ויוצג על מודעות הפרסום של הרכבים. באוצר מעוניינים גם להוזיל את עלות התיקונים והביטוח בכך שיתקנו את מנגנון ביטוח הרכב באופן שבו חברות הביטוח ישלמו על תיקונים במחיר ריאלי ולא לפי מחיר מקסימום כפי שקורה כעת.
המדינה תייבא רכבים - בטיוטת החוק מוצע כי מינהל הרכב הממשלתי יהיה רשאי לייבא בעצמו כלי רכב לצורך שימוש בהם במוסדות המדינה ובממשלה על זרועותיה. צי הרכב הממשלתי מונה כ-15 אלף כלי רכב. בטיוטת החוק מצוין כי מדובר ב"פרקטיקה מקובלת במינהלי רכב מקבילים במדינות ה-OECD אשר אינם מגבילים עצמם לרכישה מן היבואן בלבד".
פירוק חברת נת"ע - באוצר מעוניינים לפרק את חברת נת"ע שמקימה את פרויקטי הסעת ההמונים בגוש דן (מטרו ורכבת קלה) ולפצל אותה לשתי חברות: חברת הקמת פרויקטים וחברת תפעול ושירות. לפי הצעת החוק, נת"ע תישאר החברה שתקים את פרויקטי הרכבת הקלה, אך לצידה תקום חברה ממשלתית חדשה שתעסוק בנושאי השירות והתפעול וזו תספח אליה חלק מכוח האדם והאחריות של נת"ע.
מיסוי על דירות AIRBNB, ביטול פטור המע"מ לתיירים על מלונות - חלק ניכר מההתייחסות לתחום התיירות נוגע לסוגיות מס. באוצר מעוניינים לבטל את הפטור ממע"מ שנהנים ממנו תיירים היום על לינה בבית מלון, השכרת רכב, הסעדה, הדרכה, שירותים הניתנים על ידי סוכני תיירות, ושירותי תיירות מרפא. לטענת האוצר הדבר יביא להקטנה של כ-1.6% בתיירות אך לתגמול מיסים של כמיליארד שקל. עוד מעוניינים באוצר להסדיר את סוגיית מיסוי דירות הנופש (Airbnb) על ידי קידום חקיקה שתחייב את הפלטפורמות הדיגיטליות לשתף מידע עם המדינה. במקביל, דירות שמושכרות למשך יותר מ-60 יום בשנה יוגדרו כבתי מלון מבחינת תשלום ארנונה.
יובל שדה
הרחבת לימודי האנגלית במוסדות להשכלה גבוהה - החוק מציע להרחיב משמעותית את הלימודים באנגלית במוסדות להשכלה גבוהה. אחת התוצאות תהיה הרחבת פרק האנגלית במבחן הפסיכומטרי. הרפורמה בשימוש באנגלית היא חלק מתוכנית כללית שמוגדרת קידום ההון האנושי והתאמה לעידן הדיגיטלי. מרכיבים נוספים בה הם הרחבת לימודי הטכנולוגיה בקרב נערות ובני מיעוטים. בין היתר נקבע יעד של 15% בוגרות תעודת בגרות-טק (אנגלית מתמטיקה ופיזיקה או מחשבים), יעד של 14% בחינוך היהודי בפריפריה ו-10% בחינוך הערבי. כן קובעת התוכנית יעד של 40% נשים מכלל הסטודנטים החדשים למקצועות הטק ו-20% מיעוטים.
גמישות ניהולית במערכת החינוך – הוחלט ב-2021 שתינתן למנהלים יותר גמישות בסמכות תקציבית, סמכות פדגוגית וסמכות לארגון מתכונת הלימודים. כעת מתקינים תקנות שיסייעו למהלך. כמו מתן הרשאת חתימה למנהלים על שיקים, וניהול תהליכי רכש שהמנהלים רוצים לבצע.
שחר אילן
בחינת הקמת מנגנון רגולטורים פיננסים לתיאום בתחום התחרות - אחרי שהוועדה שהוקמה לבחינת שינוי מבנה הרגולציה הפיננסית בישראל התפזרה ללא הסכמות, משרד האוצר מבקש להקים ועדה לקידום התחרות במערכת הפיננסית. מנכ"ל משרד האוצר יעמוד בראש הוועדה - יהיה לו אף קול נוסף בהצבעות במקרה של תיקו. בנוסף, ראש אגף התקציבים יהיה חבר בוועדה. לעומת זאת, לבנק ישראל יהיו שני נציגים בוועדה (המפקח על הבנקים והממונה על מערכות התשלומים). עוד ייקחו חלק: יו"ר רשות ני"ע, יו"ר רשות שוק ההון, הממונה על התחרות וראש הרשות לאיסור להלבנת הון.
מטרת הוועדה היא להגביר את הקשר בין הרגולטורים השונים, ולמנוע מצב שקיים היום של ארביטראז' רגולטורי, בו על חלק מהשחקנים בענף הפיננסים חלים כללים מסוימים, ועל חלק כללים אחרים, רק מכיוון שהם מפוקחים ע"י רגולטורים שונים.
הועדה תתכנס ארבע פעמים בשנה לפחות, תפעל במטרה לקדם את התחרות במערכת הפיננסית באופן שוטף, ותעסוק בשלושה נושאים מרכזיים: הסרת חסמים לכניסת שחקנים חדשים וחיזוק שחקנים קטנים, הסרת חסמי מעבר במערכת הפיננסית, והגברת יכולת ההשוואה של לקוחות אודות המוצרים הפיננסיים שלהם.
טיוטת חוק ההסדרים מנסה לתת לוועדה "שיניים": אם הועדה תאתר חשש לפגיעה בתחרות או תזהה חסם מסוים, היא תוכל להודיע במכתב רשמי לרגולטור הרלוונטי על העניין ועל הצורך שלו לפעול, או במידת הצורך לפנות לשר הרלוונטי ולהציע לו יוזמת חקיקה שתפתור את העניין.
הגברת השקיפות בעמלות - לפי הרפורמה בתחילת כל חודש, יקבל כל לקוח של בנק הודעה ובה היקף העמלות והריביות ששילם בחודש האחרון לבנק. עוד בנושא העמלות, מנסים באוצר לנגוס בסמכויות בנק ישראל. במסגרת טיוטת החוק נקבע כי קביעת תעריפון העמלות יישארו אמנם בידי בנק ישראל, אולם ייעשו בהתייעצות עם שר האוצר, בניגוד למצב הנוכחי בו הסמכות הבלעדית של בנק ישראל כפי שנהוג כיום.
עירית אבישר
האם גופים מוסדיים יוכלו להחזיק בסוכנויות ביטוח? - החוק שפורסם היום קובע כי יש להקים ועדה בין משרדית שתבחן את האחזקה של גופים מוסדיים בחברות הפצה של מוצרים פיננסיים כסוכנויות ביטוח.
הוועדה תשקול לעצור אתה הרכישה של המוסדיים (כלומר חברות ביטוח וגמל) בסוכנויות בשל הרצון להגביר את התחרות בענף הביטוח והחיסכון לטווח ארוך.על פי חוק ההסדרים רכישות כאלו מקטינות את התחרות מאחר שהסוכניות כמפיצי מוצרים עוברים לשווק מוצרים של חברה אחת בלבד בעוד הלקוחות אינם מודעים להטייה של סוכן הביטוח. כצעד ראשוני מוצע למנוע רכישה של סוכנויות ביטוח לפחות עד סוף שנת 2024.
אלמוג עזר
עובדים בשירות המדינה לא יקבלו שכר בזמן שביתה או עיצומים - זאת "במטרה לייעל את השימוש בכלים שעומדים לרשות הממשלה לצורך עמידה על זכויותיה כמעסיק המתמודד עם שביתות".
לפי ההצעה, מדובר באימוץ של הוראות מן העבר שלרוב אינן מיושמות, אחת מהן ניתנה בידי הממונה על השכר ועל הסכמי העבודה במשרד האוצר ב-2019 ולפיה כל מנכ"ל של משרד ממשלתי יעביר לאוצר דיווח על שביתה מלאה או עיצומים שיכלול גם את פירוט השכר הראוי שיש לדעתו לשלם על לעובדים על רקע היקף השביתה.
יובל אזולאי
תקנות בעלות השלכה על הפרטיות - בסעיף הנוגע ל"טיפול בפסולת" מוצע להסמיך את שוטרי ישראל, פקחי הסיירת הירוקה ואחרים נוספים לשמש כמפקחי הגנת הסביבה. זאת לכשעצמה אולי לא בשורה לאזרחי ישראל בנושא פרטיות, אלמלא בהמשך חוק ההסדרים מוצע כי "כחלק מתנאי הרישיון, להתקין על המשאית אמצעי משדר או מקליט, של מסלול הפסולת יאפשר לעקוב אחר פעולות חריגות ולתעדן". זהו מעקב רציף אחרי תנועת רכבים רבים.
בהחלטות הנוגעות לרכבים חשמליים קובעים בחוק ההסדרים על הקמת ועדה שתקבע את מס הנסועה, אותו יש לעדכן בין היתר באמצעות אמצעיים טכנולוגיים שימדדו שעת הנסיעה, מיקום הנסיעה ומספר הנוסעים. כדי לאפשר זאת המדינה תצטרך להחזיק בכלי טכנולוגי שעוקב ומודד את פעילות הרכב באופן רציף. חדשה מטלטלת מספיק כדי שבחוק יציינו את המתבקש שהדבר צריך להתקיים תוך שמירה על "היבטי הגנת פרטיות הנושאים בתיאום משרד המשפטים". בהתחשב כי רכב הוא רכוש פרטי ומתקיימת לגביו ציפייה לפרטיות, קשה להעריך אם יש דרך לבצע מהלכים אלו מבלי לפגוע בפרטיות.
שינוי כללי הדיוור הדיגיטלי, זאת אומרת האופן שבו גופים ציבוריים צריכים למלא כללים ברורים לגבי איזו מערכת הם יכולים להשתמש ובאיזה אופן כדי להשתמש בתקשורת דיגיטלית עם הציבור (למשל מיילים). המטרה להקל על האפשרויות, ההזדמנויות ומגוון הספקים לשמור על קשר על האזרחים. עוד מציעים לאפשר לרשויות "שיקול דעת" ברמת סיווג הפרטיות. זאת אומרת לא תנאים קבועים וברורים מתי מידע הוא רגיש, אלא שיקול דעת של כל גוף בפני עצמו, זאת במטרה להסיר לכאורה חיכוכים כמו "שלב הזדהות" במתן שירותים. ראוי לציין כי חיכוך הוא דבר שנועד להגן על הפרטיות, ואינו בהכרח שלילי. במיוחד בכל הנוגע במתן מידע אישי לרשויות ציבוריות.
חיוב כל תושב למסור את ה"מען הדיגיטלי" (מספר טלפון או מייל) ולכלול את אלו במרשם האוכלוסין. כך שגם מי שלא מעוניין יקבל מהמדינה הודעות באמצעות המייל או הודעות. סעיף זה הופיע גם בחוק ההסדרים ב-2021 וכבר אז העלה חששות ליכולות הרשויות להצליב מידע, לדליפת מידע ולכפות קבלת מסמכים או תקשורת עם הרשויות באופן דיגיטלי גם אצל מי שמתקשה בכך.
העברות מידע בין גופים ציבוריים – הקלה והאצה של העברת מידע בין רשויות שונות. בחוק מניחים דגש רב על פישוט תהליכים, הפיכתם לדיגיטליים והורדת חסמים. בחוק מציינים את הזמן הארוך ומספר הוועדות הנדרש היום כדי לשתף מידע בין הרשויות, אם כי לא מציינים את היתרונות שהתושבים שפרטיותם תוזל, אלא שמים את הדגש על נוחות העבודה של הגופים הציבוריים השונים בלמשל – תכנון מדיניות.
תחום הקריפטו - בחוק מציעים להקל על חברות שמעניקות שירותים בתחום וכפופות לדין זר, לפעול גם בישראל. כל עוד הדין הזר מספק הגנה מספקת ללקוחות. הצעה להקלה של כניסת חברות מגיעה על רקע חצי שנה של קריסות בשוק הקריפטו בהן שורת חברות, כולן כפופות לדין הזר, כמעט כולן לדין האמריקאי, התגלו כתרמיות, כלוקחות חלק בהונאת משקיעים ולקוחות והסבו הפסדי עתק של מיליארדי דולרים למיליוני לקוחות.
עוד מבקשים להחיל הוראות חוק ומתן רישיונות יעוץ השקעות, שירותי השקעות וניהול תיקים כך שיכללו גם נכסים דיגיטליים, אלו שאינם עומדים תחת קריטריון ני"ע. זאת אומרת מטבעות קריפטוגרפים שאינם בשליטת מנפיק ריכוזי או למשל NFT.
נכסים דיגיטליים מגובים – בחוק ההסדרים מבקשים להגדיר מראש כללי פיקוח לרבות המפקח וכללי רישוי למי שירצה, אם בכלל, בעתיד להנפיק נכסים דיגיטליים מגובים, זאת אומרת מטבעות יציבים. כמו גם מתי פיקוח יחול עליהם ובאיזה אופן הם יוגדרו "משמעותיים" בהתייחס למערכת המוניטרית. מטבעות יציבים מהווים אתגר למטבעות מדינה (שקל/דולר) והיו בשנה האחרונה עיקר הדאגה של רגולטורים בעולם מחשש לפגיעות שאלו יכולים לייצר למערכת המוניטרית. זאת בשונה ממטבעות קריפטוגרפים אחרים שיש להם קשר חלש הרבה יותר למערכות המסורתיות.
ויקי אוסלנדר
