לפני הפגרה – ריצת אמוק של הקואליציה לרמיסת שומרי הסף
לפני הפגרה – ריצת אמוק של הקואליציה לרמיסת שומרי הסף
הקואליציה פתחה בבליץ לעיגון מהלכי ההפיכה המשטרית. על הכוונת הראשית: החלשת מערכת המשפט - החוט המקשר בין מינוי נציב התלונות על שופטים ע"י פוליטיקאים, הקריאות להדחת היועמ"שית, מינוי נציב שירות מדינה מוחלש ועל הדרך מתן חסינות לטרור יהודי
הממשלה והקואליציה מאיצות שורת הצעות חוק פרטיות והחלטות ממשלה לעיגון מהלכי ההפיכה המשטרית, לפני יציאתה של הכנסת לפגרת הקיץ ב־24 ביולי למשך שלושה חודשים עד 27 באוקטובר.
בממשלה החליטו לזרז את קצב קבלת ההחלטות לנוכח המחלוקות על חקיקת "חוק ההשתמטות" שעשויות לגרום להפלת הממשלה בכנס החורף. כך, עד לסיום כנס הקיץ של הכנסת פועלים בקואליציה בשיטת "חטוף ככל יכולתך" על חשבון מערכת המשפט ואכיפת החוק תוך פגיעה ורמיסה של שומרי הסף. מדובר בקידום של הצעות חוק פרטיות והחלטות המחלישות את מערכת המשפט ואת מערכת אכיפת החוק בראשות היועמ"שית; הגברת הפוליטיזציה במינוי נציב שירות המדינה; הצרת חופש הביטוי באקדמיה; פגיעה בגופי התקשורת העצמאיים לטובת גופי תקשורת סקטוריאליים המזוהים עם הימין; פגיעה בעובדי משרד המשפטים ועוד.
על הכוונת הראשית של הממשלה והקואליציה נמצאת מערכת המשפט - בית המשפט העליון ומערכת אכיפת החוק בראשות היועמ"שית גלי בהרב־מיארה. שר התקשורת שלמה קרעי ביטא אתמול במליאה את הלך הרוח בקואליציה וטען כי מערכת המשפט ואכיפת החוק היא "מערכת חולה שפוגעת במדינה, בצבא, במלחמה ובכולנו. חייבים לשלוח אותה הביתה בשביל שלטון החוק, החיילים, והמדינה כדי שדגל ישראל יתנוסס בגאווה בשדה הקרב". להלן המהלכים המרכזיים שמובילה קואליציית נתניהו:
1.מנגנון שליטה על השופטים: הח"כים ימנו את נציב התלונות
המליאה אישרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק שהגיש יו"ר ועדת חוקה שמחה רוטמן (הציונות הדתית) שלפיה הכנסת תהיה זו שתבחר את נציב התלונות על שופטים ברוב של 70 ח"כים. בעד ההצעה הצביעו 54 ח"כים מול 51 שהתנגדו. לפי ההסדר הקיים, הנציב ממונה בידי הוועדה לבחירת שופטים, על פי הצעת שר המשפטים ונשיא ביהמ"ש העליון כאחד.
הצעת החוק מבקשת לבטל הסדר זה, ולקבוע תחתיו כי הנציב ייבחר בידי המליאה, בהצבעה חשאית, בהליך המקביל לבחירת נשיא המדינה. בכך רוטמן רוצה לחזק את הפוליטיקאים ולנתק את הסמכות לבחירת הנציב מהוועדה לבחירת שופטים שבה יש ייצוג לממשלה, לכנסת, לשופטי העליון וללשכת עורכי הדין. במסגרת מהלכי ההפיכה המשטרית ביקשו רוטמן והקואליציה להגביר את כוחה של הממשלה והקואליציה בוועדה לבחירת שופטים. רוטמן הניח את הצעת החוק רק בשבוע שעבר, ואישורה אתמול בקריאה טרומית מוכיח שהקואליציה מבקשת לחוקק אותה במהירות בארבע קריאות בטרם היציאה לפגרה, באמצעות ועדת חוקה.
שר המשפטים יריב לוין שתמך בהצעת החוק אמר אתמול במליאה ש"יש לקיים ביקורת ישרה וראויה על שופטים ללא משוא פנים, שדרושה בעיקר למי שיש בידיהם כוח כמעט בלתי מוגבל. אני רוצה מבקר שמבקר את מערכת המשפט ולא מבקר שמתחבק עם המבוקר". לוין הוסיף במליאה שפנה לעוזי פוגלמן מ"מ נשיא בית המשפט העליון ואמר שיש למנות מבקר שלא בא מתוך מערכת המשפט. אבל לטענתו של פוגלמן אין סיבה לחרוג מהנוהל הקיים למנות שופט בדימוס.
הקואליציה לא התרשמה מהתנגדותם של בהרב־מיארה, הנהלת בתי המשפט ולשכת עוה"ד כי כשאפשר לתת מכה בכנף של בית המשפט העליון באמצעות הרוב הקואליציוני למה לא לעשות זאת? בהרב־מיארה טענה שהצעת החוק תביא להחלשת הרשות השופטת, לפגיעה בעצמאותה ולפוליטיזציה של הליך בחירת נציב תלונות הציבור על שופטים. גם היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט ברק לייזר התנגד להצעת החוק וכתב כי "העברת סמכות המינוי של הנציב לידי הכנסת משנה את האיזון העדין הקיים כיום בין הרשויות".
2. נתניהו רוצה למנות נציב שירות מדינה חלש שיאשר את גחמות הקואליציה
הממשלה סירבה השבוע לאשר את הצעת היועמ"שית להקים ועדת איתור לתפקיד נציב שירות המדינה, שבראשה יעמוד שופט בדימוס. לפי הצעתה ועדת האיתור תכלול גם את נציג היועמ"שית; וכן שלושה נציגי ציבור: נציב לשעבר או מנכ"ל משרד ממשלתי לשעבר (אוצר, משפטים או רה"מ), איש אקדמיה מיומן שייבחר על ידי הדיקנים למשפטים מבין האוניברסיטאות והמכללות בישראל, וכן נציג ציבור שייבחר על ידי משרד רה"מ, באישור היועמ"שית.
לדעת היועמ"שית הליך האיתור של הנציב צריך להיות תחרותי. בממשלה מתנגדים לכך מחשש שיו"ר הוועדה ונציגי הציבור שימונו בהסכמת היועמ"שית יהיו עצמאים מדי. לטענת רוטמן בדיון שקיים השבוע בסוגיה בוועדת חוקה, יש בעצם ליועמ"שית רוב במינוי חברי הוועדה. בממשלה רוצים למנות נציב מדינה חלש, שיאשר את כל גחמותיה, לרבות הצנחת מינויים פוליטיים לשירות המדינה, ויצירת תקנים ומשרות ל"אנשי שלומנו". נתניהו הודיע שיגיש ביום ראשון הצעת החלטה משלו. אם תאושר ותיושם - לא מן הנמנע שיוגשו עתירות כנגדה לבג"ץ.
3. השרים משתלחים בבהרב־מיארה ודורשים להדיחה
בדיון בממשלה השבוע בענייני מינוי הנציב הועלתה תביעה לפטר את בהרב־מיארה. השר דודי אמסלם הרים את קולו על המשנה ליועמ"שית גיל לימון: "בסופו של דבר שר לא יכול להחליט על שום דבר ואין כמעט תחום שאתם לא מתערבים בו, אתם הופכים את השרים ללא רלוונטיים. לימון הוא האדם הכי מסוכן במדינה. צריך לפטר אותו ואת היועמ"שית".
השר עמיחי שיקלי שדרש בשבוע שעבר לפטר את בהרב־מיארה אמר כי "לא שמענו מהיועמ"שית מילה אחת בגנות האלימות וההסתה נגד נתניהו, לא ראינו כתב אישום אחד. בסופו של דבר ההישג המרכזי שלה זה מיסוד האלימות וההסתה הקיצונית ביותר. זו שחיתות במובנה העמוק ביותר, ניצול הכוח שבידיכם למטרות פוליטיות". גם בממשלה יודעים שהדרך להדחתה היא קשה ביותר. אבל זה לא מפריע לשרים להעלות בפומבי תביעות כאלה, שגם אם לא ימומשו נועדו לקעקע את מעמדה של בהרב־מיארה ואת מוסד הייעוץ המשפטי לממשלה בכלל.
4. רוטמן מעניק פטור ממעצר מינהלי לנערי הגבעות
המליאה אישרה אתמול בקריאה טרומית הצעת חוק אחרת של רוטמן שנועדה למנוע מהשב"כ לעצור במעצר מינהלי פעילי טרור יהודים, אלא אם יוכח שהם חברים בארגון טרור מתוך רשימה שתאושר על ידי ועדת החוקה של הכנסת. 54 ח"כים תמכו בהצעה מול 51 שהתנגדו. בקואליציה ידאגו לזרז את חקיקתה של הצעת החוק בוועדת חוקה.
הח"כים שתמכו ציפצפו על השב"כ שהתנגד להצעת החוק הזו בחריפות, בין היתר מאחר שהניסיון שנצבר בשנים האחרונות מלמד על כך שרבים מהמפגעים היהודים פעלו על דעת עצמם ולא כחברים בארגון טרור. בשב"כ גם טוענים כי חרף הטענות היד אינה קלה על ההדק - וכל מעצר מינהלי מאושר על ידי הדרגים הבכירים ביותר בארגון, ונחתם על ידי שר הביטחון עצמו. שר המשפטים לוין תמך בחוק אבל הודיע שלפני ההצבעה בקריאה הראשונה תידרש ועדת השרים לחקיקה בראשותו לאשר את הנוסח.
ח"כ גלעד קריב (עבודה) טען כי "רוטמן לא מתעניין בדמוקרטיה ובזכויות אדם אלא לקבע בחוק אפלייה גזענית ולעגן זכויות אדם של יהודים כשליבם גס בתושבים (ערבים) שחיים במדינת ישראל".
5. תוחמר הענישה של מזדהים עם ארגון טרור אף שהיא כבר מיותרת
ועדת השרים לחקיקה תדון ביום ראשון בהצעת חוק בעניין החמרת הענישה בעבירת הזדהות עם ארגון טרור ופיצוי בשל פרסום דברי הסתה לטרור מסוג המתה. מדובר בכמה הצעות חוק שהוגשו בנפרד על ידי צבי סוכות (הציונות הדתית) יצחק קרויזר ולימור סון הר מלך (עוצמה יהודית) ואוחדו להצעה אחת. לפי ההצעה יוטל עונש מאסר של עד חמש שנים על מי שיפרסם קריאה ישירה לביצוע מעשה טרור, או מי שיפרסם דברי שבח, אהדה או עידוד למעשה טרור.
הקואליציה נחושה לקדם את הצעת החוק למרות התנגדותו של משרד המשפטים שקבע כי בהיבט הפלילי הצעת החוק מיותרת כי המעשים כבר נכללים בעבירות הפליליות. ועדת השרים לחקיקה תאשר את העלאתה של הצעת החוק להצבעה בקריאה ראשונה במליאה.
6. קרויזר שולף פוליגרף לפגיעה בעובדי משרד המשפטים
ח"כ יצחק קרויזר (עוצמה יהודית) הניח השבוע על שולחן הכנסת הצעת חוק שתחייב את עובדי משרד המשפטים והפרקליטות בעריכת בדיקת פוליגרף אחת לשנתיים כמו עובדי השב"כ, שתכלול גם התייחסות להדלפות של "מידע מסווג לגורמים שאינם מוסמכים". הצעת החוק הזו מהווה פגיעה בעובדי משרד המשפטים בחשיפתם לפוליגרף. בכך רוצים בעצם "להשתיק" את עובדי משרד המשפטים מלשוחח עם עיתונאים בלא אישור רשמי.
