בלעדימחיר החל"ת: דמי אבטלה של 41.4 מיליארד שקל
בלעדי
מחיר החל"ת: דמי אבטלה של 41.4 מיליארד שקל
הסכום שולם במשך 20 חודשים מאפריל 2020 עד נובמבר השנה. עלות זו גבוהה פי 6 מאשר בתקופה של עסקים כרגיל. האוצר מימן 56% מהסכום. השחיקה ביתרות ביטוח לאומי: 11.5 מיליארד שקל
עלות דמי האבטלה בתקופת משבר הקורונה, שבה שולמו תשלומים מיוחדים, עמדה על 41.4 מיליארד שקל, פי 6.2 מהעלות המשוערת ללא המשבר. האוצר נשא ב־56% מהעלות וביטוח לאומי ב־44%. התוצאה היא שיתרות ביטוח לאומי נשחקו ב־11.5 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שהעביר ביטוח לאומי ל"כלכליסט" על 20 החודשים שבהם נמשכו התשלומים המיוחדים למובטלי הקורונה, אפריל 2020־נובמבר 2021 (התשלום בכל חודש הוא עבור החודש הקודם).
עוד עולה מהנתונים כי מספר מקבלי דמי האבטלה צנח בנובמבר ל־57 אלף בלבד, הרבה פחות מאשר לפני משבר הקורונה.
בעקבות החלטות הממשלה באמצע מרץ 2020 על הסגר הראשון וההוצאה ההמונית של עובדים לחל"ת זינק מספר מקבלי דמי האבטלה בתוך חודשיים פי 10, מ־78 אלף זכאי דמי אבטלה בפברואר 2020 ל־756 אלף במרץ. חודש השיא במספר המובטלים היה אפריל 2020 עם 882 אלף זכאים לדמי אבטלה, פי 11 מאשר בימי שגרה. למרות התקלות הרבות, ההצלחה של ביטוח לאומי להתמודד עם הזינוק הזה בפעילות מרשימה מאוד. היא נובעת בין היתר מהמדיניות, שלפיה תפקיד ביטוח לאומי הוא לתת ולא לנסות לחסוך או לחשוד.
מאז נרשמו עוד שתי נקודות שיא במספר הזכאים לדמי אבטלה בהתאם לסגרים: 718 אלף זכאים באוקטובר 2020 בסגר השני ו־697 אלף זכאים בינואר 2021 בסגר השלישי. המספר הממוצע של מקבלי דמי האבטלה היה 505 אלף. בתקופה שממרץ 2020 ועד יוני 2021 לא ירד מספר מקבלי דמי האבטלה בשום חודש מ־400 אלף.
בעקבות החלטת שר האוצר אביגדור ליברמן על הפסקת הארכות הקורונה של דמי האבטלה לזכאים עד גיל 45 נרשמה ירידה גדולה מ־404 אלף זכאים ביוני השנה ל־157 אלף ביולי. באוקטובר היו 127 אלף זכאים ובנובמבר צנח מספרם ב־55% ל־57 אלף בגלל הפסקת תשלום דמי האבטלה לבני 45 פלוס. המשמעות היא שמספר הזכאים כיום לדמי אבטלה נמוך ב־27% מאשר בפברואר 2020 לפני הקורונה. כלומר, לא רק שיש פחות מובטלים אלא גם רבים מיצו את הזכאות ונותרו ללא סיוע.
לדברי פרופ' דניאל גוטליב מאוניברסיטת בן־גוריון, לשעבר סמנכ"ל המחקר של ביטוח לאומי, “על פניו, נתונים אלה הם חדשות טובות מאוד. אנחנו כנראה בהאצה כלכלית משמעותית. עם זאת, צריך לוודא שאלה לא תנודות קצרות טווח".
לדבריו, יש לבדוק גם אם הירידה במספר המובטלים לא נובעת מכך שהיתה עלייה במספר האנשים שנטשו את שוק העבודה ואינה מחפשים ולכן הם אינם נחשבים מובטלים.
שיעור האבטלה על פי החישוב המורחב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עמד במחצית הראשונה של נובמבר על 6.7% שהם 292 אלף איש. זהו שיעור נמוך מאוד לעומת המספרים הגבוהים שהיו בתקופת הסגרים, וזה גם מפחית את החשש לאבטלה כרונית רחבה שליווה את המשבר. עם זאת, המשמעות של השוואת נתוני ביטוח לאומי והלמ”ס היא שעל כל מובטל שמקבל דמי אבטלה יש היום ארבעה מובטלים שאינם מקבלים דמי אבטלה.
מנכ"ל ביטוח לאומי מאיר שפיגלר אומר ש"המשבר עדיין לא מאחורינו. בגלל אורך המשבר, רוב האנשים פשוט מיצו את הזכאות על פי חוק". לדבריו, יש אנשים שזקוקים לדמי אבטלה ולא יכולים לקבל. "למי שחס וחלילה אין מקור הכנסה, הדבר היחיד שעומד לרשותו זו קצבת הבטחת הכנסה, וגם לזה יש המון תנאים", ציין.
2.1 מיליארד שקל בחודש
בשלושת החודשים האחרונים שלפני הקורונה, ינואר־מרץ 2020, עמדו תשלומי דמי האבטלה בממוצע על 333 מיליון שקל (במרץ שילמו עבור פברואר). הם עלו באפריל (עבור מרץ) פי 3 ל־990 מיליון שקל. הסיבה לכך שהעלייה בתשלומים היתה נמוכה בהרבה מהעלייה במספר הזכאים במרץ היא שהתשלומים ברובם היו רק לחלק מהחודש. דמי האבטלה הגיעו לשיא במאי 2020 (עבור אפריל, חודש הסגר הראשון). באותו חודש שולמו 3.9 מיליארד שקל, פי 12 מאשר במצב של עסקים כרגיל.
התשלום הממוצע של דמי האבטלה ב־20 החודשים שמתחילת המשבר ועד סיום הארכות דמי האבטלה (חודשי תשלום: אפריל 2020 עד נובמבר 2021) עמד על 2.1 מיליארד שקל לחודש. זהו ממוצע נמוך יחסית לכמות המובטלים והוא נובע מהעובדה שרוב המובטלים היו ברמת הכנסה נמוכה.
בסך הכל הגיעו תשלומי דמי האבטלה בתקופה זו ל־41.4 מיליארד שקל. במצב של עסקים כרגיל העלות לאותה תקופה של 20 חודשים היתה 6.7 מיליארד שקל. כלומר תשלומי דמי האבטלה לתקופת משבר הקורונה זינקו פי 6.2. בתקופת הקורונה ניתנו הקלות רבות בתנאי הזכאות, למשל קוצרה תקופת האכשרה משנה לחצי שנה. כן הוארכו דמי האבטלה לכל מובטלי הקורונה עד סוף יוני 2021 ולבני 45 ומעלה עד אמצע אוקטובר.
על פי ההסכם בין ביטוח לאומי לאוצר, ביטוח לאומי נשא בתשלום דמי האבטלה על פי תנאי הזכאות הרגילים והאוצר מימן את ההקלות וההארכות. ככל שנמשכו הארכות דמי האבטלה, חלקו של האוצר הלך ועלה. תשלומי האוצר הגיעו לשיא של 2.3 מיליארד שקל באפריל 2021 בעוד ביטוח לאומי שילם באותו חודש 250 מיליון שקל. התוצאה היא שהעלות לביטוח לאומי היתה 18.2 מיליארד שקל (פי 2.7 מאשר בתקופה של עסקים כרגיל) שהם 44% מכלל דמי האבטלה. העלות לאוצר היתה 23.2 מיליארד שקל שהם 56%. "ככל שעבר הזמן ואנשים נכנסו להארכות זכאות, העלות לתקציב המדינה הלכה וגדלה והחלק שלנו נהיה יותר ויותר קטן", אומר שפיגלר.
"חוק איום ונורא ומסורבל"
ההוצאה העודפת של ביטוח לאומי לעומת מצב של עסקים כרגיל היתה, אם כן, 11.5 מיליארד שקל והסכום הזה יורד מיתרות ביטוח לאומי השמורות באוצר. יש שתי גרסאות לגבי היקף היתרות. על פי האוצר מדובר ב־220 מיליארד שקל. על פי ביטוח לאומי ב־260 מיליארד שקל. כלומר היתרות פחתו בכ־5%. על פי חישובי בנק ישראל, ללא שינויים במדיניות (למשל, הגדלת דמי הביטוח) ביטוח לאומי ייכנס לגירעון שוטף ב־2037 ויגיע לחדלות פירעון ב־2056. נזקי הקורונה כמובן מקרבים מועדים אלה.
לדברי גוטליב, “זה מאוד בעייתי שדמי האבטלה על הסגרים יורדים מהעתודות של ביטוח לאומי. דמי אבטלה משולמים כדי שאדם יוכל לחפש עבודה. פה היה מדובר בתשלום של הממשלה על זה שהיא מחייבת אנשים להישאר בבית ולא לחפש עבודה".
שאלת העתודות האקטואריות נראית רחוקה מאוד. אבל האמת היא ש־2037 זה הזמן שבו אנשים שהם בני 50 היום אמורים להתחיל לקבל קצבת זקנה. כלומר מדובר בשאלה שרלבנטית לגמרי לא רק לאנשים צעירים אלא גם למבוגרים. החשש הוא שאם בעיית העתודות לא תיפתר עד אז, הדרך שבה הממשלה תתמודד תהיה קיצוץ הקצבאות. אלו כידוע נשחקות מאוד ממילא בשל ההצמדה שהנהיג שר האוצר לשעבר בנימין נתניהו למדד המחירים ולא לשכר הממוצע.
שפיגלר אומר שהמטרה הבאה שלו היא לעשות רפורמה בחוק דמי האבטלה. לדבריו, "הגיע הזמן שידברו פחות על הפחתת בירוקרטיה ויעשו יותר. זו נקודה מאוד חשובה לביטוח לאומי. אנחנו עושים כל מה שבידינו לשנות את החוק מבחינת היכולת של האדם שזקוק לדמי אבטלה להבין מה רוצים ממנו ומה הוא יקבל. זה חוק איום ונורא מסורבל וגורם הרצות וטרטורים. לא בטוח שבעל תואר שלישי מסוגל לפענח אותו. חוקקו אותו ב־1954. אנחנו עשרות שנים אחרי. לא יעלה על הדעת שלא יערכו בו רביזיה ברוח העידן הזה".
שפיגלר מספר שרצה להכניס את נוסח החוק החדש לחוק ההסדרים הנוכחי אבל האוצר התעקש לדחות את זה לשנה הבאה.
הנקודה השנויה ביותר במחלוקת בהצעת החוק של שפיגלר צפויה להיות הדרישה שלו שיבוטל הצורך ברישום בשירות התעסוקה כדי לקבל דמי אבטלה. לדבריו, ביטוח לאומי מקבל דיווחים שוטפים מהמעסיקים. "אני לא צריך את שירות התעסוקה. אני אדווח להם", אמר.
משירות התעסוקה נמסר: "לא לחינם כרך המחוקק בין קבלת קצבה לבין התייצבות בשירות התעסוקה. דמי האבטלה אינם דמי בטלה. ביטול הדיווח החודשי פירושו מתן קצבת אבטלה ללא חובת חיפוש עבודה ואין איוולת גדולה מזו. שירות התעסוקה קידם טופס אחוד שיאפשר לדורשי העבודה להירשם לשני הגופים בפעם אחת. למרבה הצער, מי שבולם זאת הוא המוסד לביטוח לאומי וכך אזרחי ישראל יוצאים נפסדים".
