פרשנותאין צפי להורדת ריבית של בנק ישראל - לפחות בינתיים
פרשנות
אין צפי להורדת ריבית של בנק ישראל - לפחות בינתיים
המשנה לנגיד הבהיר שהבנק מעדיף להתערב בשוק המט"ח כדי למתן את האינפלציה וליצור יציבות בשוק. אלא שהקיפאון במשק שיצרה המלחמה יוביל לצמיחה שלילית ובהתאם לכך הבנק יאלץ להוריד את הריבית בסופו של דבר. אבל לא היום
1. בתחילת השבוע שעבר, כמה כלכלנים בכירים ומוסדות פיננסיים, לרבות סיטיבנק האמריקאי, העלו את האפשרות שבנק ישראל יקדים את התפנית המוניטרית ויתחיל להוריד ריבית כבר בהחלטה הבאה - שתתקבל בעוד כמה שעות - על רקע ההשלכות ההרסניות של המלחמה. היה אירוע כלכלי־פיננסי שהעיד על כך: צלילת התשואות של המק"מ (מלווה קצר מועד) שהוא נייר ערך שמנפיק בנק ישראל כדי לווסת את כמות הכסף בתוך הכלכלה. תשואות המק"מ שהיו מעל 4.8% צנחו לפתע ל־4.1%.
מה קרה? השוק התנפל על אותם ניירות ערך על רקע הציפיות של כלל השחקנים כי הריבית של בנק ישראל תרד לכיוון של 4.1% — ריבית נמוכה מזו של המק"מ. קרי, נוצר פער בין תשואת המק"מ לבין ריבית בנק ישראל - כמעט 0.7 נקודות האחוז, דבר שגרם גם לכמה ממבשרי הורדת ריבית לטעון כי זו בעצם גם גובה ההורדה הצפויה - 0.7% עד 0.75%, מה שנחשב להורדה דרסטית. לנוכח המצב הדרמטי שהמלחמה כפתה על מדינת ישראל ועל המשק הישראלי - קיפאון מוחלט, היקף מילואים חסר תקדים, עצירה מוחלטת של הפעילות — ההערכות נשמעו סבירות והופצו לקהל הרחב.
2. בבנק ישראל נלחצו והחלו לתדרך: לא רק שלא תהיה הורדה דרמטית, אלא שלא צפויה להיות הורדה בכלל. קרי, כלי הריבית יישמר במחסן ליום סגרירי יותר ולעת בה יהיה יותר מידע כלכלי. כרגע בנק ישראל יתרכז בכלי המט"ח: תוכנית של מכירת 30 מיליארד דולר בשוק הספוט ועוד 15 מיליארד דולר בשוק הסוואפ.
את המסר הזה קיבלנו באמצעות המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, שנפגש עם החזאים (הכלכלנים הבכירים בשוק ההון הישראלי): "מדיניות בנק ישראל מתמקדת בייצוב השווקים ויצירת ודאות מקסימלית למשק ולציבור בעת הזו. הבנק יצא עם כלי ייעודי לייצוב התנודות בשוק המט"ח שתרם לייצוב והרגעת בשווקים נוספים, ושואף כי יתר כלי המדיניות המוניטרית לא יאתגרו תכלית זו בטווח המיידי. כפי שאמר הנגיד השבוע, הסיכון המרכזי לאינפלציה בתשעת החודשים האחרונים, וכעת ביתר שאת, הוא הפיחות של השקל".
המסר ברור: אנחנו משתמשים בהתערבות בשוק המט"ח ככלי לריסון האינפלציה, כי פיחות השקל הוא מנוע האינפלציה, וגם עבור השגת יציבות משקית. הורדת ריבית עלולה להתנגש עם אותם יעדים, לפעול לכיוון הנגדי וליצור בלבול, וזה הדבר האחרון שהמשק צריך כעת.
בבנק ישראל גם מזכירים כי במקביל, הבנק הפעיל תוכנית ממוקדת באמצעות הבנקים המסחריים שמטרתה להיטיב עם האוכלוסיות הנפגעות, למשל באמצעות דחיית תשלומי משכנתא, כדי להקל עם סקטורים מוגבלים.
מה שהסביר אביר לכלכלנים הוא כי בכל הקשור לריבית, בנק ישראל חווה בלאקאאוט. כמו סטודנט קפוא מול מבחן קשה במתמטיקה, הבנק המרכזי לא כל כך יודע מה לעשות עם הכלי הזה כי הדילמה המוניטרית התחדדה במהירות ובחדות כאשר אי־הוודאות היא כמעט מוחלטת. זו הלכה למעשה "החלטה באפלה", כפי שהגדירה זאת כותרת "כלכליסט" מלפני שבוע כדי לתאר את ההחלטה שהנגיד אמיר ירון וחבריו צריכים לקבל היום.
רק ביום שישי האחרון הדולר המשיך לזנק והגיע לרמה של 4.08 שקלים, והיד עוד נטויה. בנוסף, משך ועוצמת המלחמה לא ברורים בכלל, והורדה חדה בריבית, מוקדם מדי, עלולה לחדש את האינפלציה – או ליתר דיוק, להאיץ את הקצב, שכן האינפלציה בישראל (3.8%) עדיין מעל תקרת יעד המחירים שקבעה הממשלה.
יתרה מזו, בעקבות האירועים צפויה ירידה בהיצע של מוצרים, לרבות מוצרים חקלאיים, מה שעלול להאיץ את האינפלציה. כמו כן, המתח במזרח התיכון כולו כבר מאיץ את מחיר הנפט - גורם שאף הוא עלול להזין את עליית המחירים במשק.
בכל הקשור לריבית, בנק ישראל חווה בלאקאאוט. הבנק המרכזי לא יודע מה לעשות עם הריבית כי הדילמה המוניטרית התחדדה כאשר אי־הוודאות היא כמעט מוחלטת. זו "החלטה באפלה"
הבנק המרכזי חושש מהטעות הכי נפוצה של בנקים מרכזיים במהלך 40 השנים האחרונות: "חגיגה מוקדמת". לפני כחודש פרסמו חמישה חוקרים מקרן המטבע הבינלאומית מחקר שניתח למעלה ממאה "זעזועי אינפלציה" ב־56 מדינות מאז שנות השבעים. המחקר מראה כי רק ב־60% מהמקרים האינפלציה ירדה (המשבר "נפתר") בתוך שלוש עד חמש שנים, אך ב־90% מהמקרים הבלתי "פתורים" הטעות היתה כי הבנקים המרכזים נפלו בפח: האינפלציה ירדה בהתחלה ואז האיצה מחדש.
"ככל שהגורמים מאחורי זעזוע האינפלציה הראשוני מתרחקים, האינפלציה הכללית עשויה לרדת זמנית אף שאינפלציית הליבה 'נדבקה' ונשארת גבוהה", נכתב במחקר. "לאחר מכן מתחילה הקלה מוקדמת למדי במדיניות בתגובה לירידה באינפלציה".
ברור כי ההתנהלות המופקרת של הממשלה, שמתכוונת להרחיב את ההוצאה התקציבית ללא הבחנה ובלי לקצץ בכספים קואליציוניים, מלחיצה את בנק ישראל, שרואה את התגובה של סוכנויות הדירוג (הכנסת ישראל לרשימת המעקב השלילי) ואת התפתחות ה־CDS (זינוק של 136% מאז תחילת המלחמה). CDS הוא תעודת ביטוח למצב של חדלות פירעון של אג"ח ממשלתית, ועלייה בה מסמנת עלייה בסיכון שהשוק מייחס לממשלה.
3. ייתכן כי בנק ישראל מפספס את האירוע. המלחמה הזו לא נראית קצרה והיא הולכת להשאיר משק מצולק. מעל הכל, ברור כי מדובר באירוע דפלציוני ארוך טווח שיכלול בתוכו מיתון - לפחות שני רבעונים של צמיחה שלילית - לבטח אם נסתכל על הצמיחה לנפש (כל שיעור מתחת לריבוי הטבעי, שבישראל עומד על 2%). הציפיות לאינפלציה עומדות עמוק בתוך היעד (2.7%) ומדד אוקטובר צפוי להיות נמוך משמעותית - ירידה של 29% רק בשבוע הראשון בשימוש בכרטיסי אשראי מבשרת ירידת מחירים משמעותית על רקע הצניחה בביקושים לצריכה פרטית.
הודעת חברת פוקס, מהחברות גדולות במשק, על כך שבכוונתה להוציא לחל"ת מחצית מעובדיה, היא תמרור אזהרה שחושף את תגובתו המהירה של שוק העבודה לזעזוע הכלכלי הנוכחי. זאת, בניגוד לשינוי במחזור עסקים רגיל, אז שוק העבודה הוא האחרון שמגיב לשינוי. כלומר, המיתון הצפוי עלול להיות מלווה בעלייה באבטלה, שכעת נמצאת בשפל היסטורי.
אסור לשכוח כי ישנם 340 אלף מילואימניקים - מספר חסר תקדים - שמחוץ למשק ובזירת הקרב. הסנטימנט השלילי ותחושת האבל הלאומי עלולים לדכא את הרצון לבזבז. בנוסף, התפתחויות בבורסה והירידה במחיר הנדל"ן בשנה האחרונה כבר מחקו את "אפקט העושר" של העשור הקודם.
עם כל הכבוד לתוכנית סיוע באמצעות המערכת הבנקאית, הקיפאון שפקד את המשק אינו מוגבל לאזור הדרום והעוטף וגם לא לצפון, אלא פושה בכל משקי הבית ובחלקים נרחבים של המגזר העסקי. ברור שבנק ישראל יצטרך להוריד את הריבית וכך הציפיות בשוק. ולראיה, בשבוע שעבר תשואות המק"מ עלו ל־4.2%, כלומר צפי של הורדות של 0.65% בחודשים הקרובים. הורדת הריבית תגיע ואף מוקדם ממה שציפינו, אך כנראה היא לא תגיע היום. השאלה הגדולה הבוקר היא מה תהיה עלות הדחייה ואם אותה עלות תהיה גבוהה מהתועלת.
בכל הקשור לריבית, בנק ישראל חווה בלאקאאוט. הבנק המרכזי לא יודע מה לעשות עם הריבית כי הדילמה המוניטרית התחדדה כאשר אי־הוודאות היא כמעט מוחלטת. זו "החלטה באפלה"
הורדת הריבית תישאר במחסן?
אדריאן פילוט
בנק ישראל מתערב בשוק המט"ח ככלי לריסון האינפלציה, כי פיחות השקל הוא מנוע האינפלציה, וגם עבור השגת יציבות משקית, כאשר הורדת ריבית עלולה להתנגש עם אותם יעדים
נגיד בנק ישראל אמיר ירון. יחליט על שינוי או השארת הריבית בעוד מספר שעות
