מאחורי הקלעים של עסקת הצוללות: חיל הים ייעץ לחברת רכיבי נשק גרמנית איך לזכות במכרז של משרד הביטחון
מאחורי הקלעים של עסקת הצוללות: חיל הים ייעץ לחברת רכיבי נשק גרמנית איך לזכות במכרז של משרד הביטחון
"צוללות טיסנקרופ" הראשונות שסופקו לישראל היו מצויידות בפריסקופים שלא עמדו בדרישות המבצעיות וחייבו שדרוג בעשרות מיליונים. משרד הביטחון החליט שאת השדרוג תבצע יצרנית הפריסקופים התקולים שקיבלה תשלום מכספי הסיוע האמריקאי ולא מתקציבי הרכש של המשרד. בחיל הים כנראה לא אהבו את ההחלטה ולקראת תחילת בניית הצוללות הבאות שיועדו לצה״ל, ייעצו לחברה מתחרה איך לשפר את הצעתה למשרד הביטחון באמצעות הכנסת ״שותף אסטרטגי״ בישראל. צה״ל ומשרד הביטחון בחרו שלא להגיב. תחקיר שומרים
הצוללות שרכשה ישראל מטיסנקרופ הגרמנית כיכבו בכותרות כלי התקשורת בשל חקירת המשטרה שעסקה בנסיבות רכישתן וכתבי האישום שהוגשו בהמשך. עתה חושפת הדלפה בינלאומית כי הצוללות הראשונות שסופקו לישראל הגיעו עם פריסקופים שלא עמדו בדרישות המבצעיות של חיל הים ועלות התאמתם הגיעה למיליוני דולרים. הסיפור לא נגמר שם: בעקבות הפרשה השקיע חיל הים מאמצים גדולים כדי להבטיח שהציוד האופטי לצוללות הבאות שיסופקו לישראל יירכש מחברה אחרת. במסגרת המאמצים הללו ייעצו אנשי החיל לחברה מה עליה לעשות כדי לשכנע את משרד הביטחון והמליצו בפניה על ״שותף אסטרטגי״ בישראל שיוכל לקדם את הנושא. הפרשה כולה מציפה סוגיה עקרונית הנוגעת לרכש הצה״לי ולהעדפה כי ייעשה בכספי הסיוע האמריקאי (ובשל כך מיצרנים אמריקאים) גם כאשר ישנה עדיפות מבצעית למערכות אחרות.
המסמכים שבבסיס התחקיר דלפו מיצרנית גרמנית של רכיבים למערכות נשק בשם הנזולדט (Hensoldt) והגיעו לידי העיתון הגרמני "דר שפיגל". בניתוח המסמכים השתתפו ארגון התחקירנים האירופאי EIC וכלי תקשורת נוספים. שומרים, באמצעות העיתונאים דניאל דולב ואורי בלאו, היה השותף הישראלי בפרויקט.
הפריסקופים לא עמדו בדרישות
המסמכים הנוגעים לצוללות הם ברובם תכתובות דואר אלקטרוני בין בכירי הנזולדט שמתקיימות על רקע מגעים בין החברה לחיל הים ובהמשך גם עם חברת אלתא הישראלית.
הארלד הנסן, היה באותה תקופה אחראי המכירות בחטיבה הימית של הנזולדט. את המייל ששלח בדצמבר 2020 לסבין היפ, יועצת מיוחדת למנכ"ל החברה, הוא פתח בהתנצלות על התיאור המקיף שהוא עומד לתת על הנושא. כמו ברוב חילות הים המקצועיים, הסביר הנסן, גם חיל הים הישראלי "מחויב לקבל מערכות שלא עומדות בציפיות המבצעיות שלו". זה, הוא הוסיף, מה שקרה עם צוללות הדולפין שהפריסקופים שבהן סופקו על ידי חברת Kollmorgen (ששמה שונה והוא כיום L3 Harris KEO) האמריקאית. לדבריו, הבחירה בחברה האמריקאית נבעה מלחצים פוליטיים, התערבות משרד הביטחון והאינטרסים של המספנות.
בדבריו רמז הנסן לכספי הסיוע הביטחוני האמריקאי שמקבלת ישראל וכאמור מאפשרים לבצע רכישות מיצרנים אמריקאים בלבד. הנסן הוסיף כי כאשר התקבלו בישראל צוללות הדולפין הראשונות התברר שהפריסקופים לא עומדים בדרישות המבצעיות של חיל הים וכבר ב- 2019 נדרש החיל לצאת ל״פרויקט מודרניזציה של הציוד״.
הנזולדט התמודדה על הפרויקט, אך ברגע האחרון הצטרפה למירוץ חברת L3 Harris ו"הניחה על השולחן" 20 מיליון דולר של סיוע צבאי אמריקאי לטובת פרויקט השידרוג. לחיל הים, טוען הנסן במייל, לא היתה ברירה והוא בחר ב L3 לבצע את הפרויקט. אלא ששנה אחר כך, הוא מוסיף, הפרויקט נקלע לקשיים בנושא התקנה ואינטגרציה. הקשיים הללו, ציין, הם הזדמנות עבור הנזולדט.
חיל הים ממליץ על שותף אסטרטגי
ההזדמנות שאליה כיוון הנסן היו שלושת הצוללות הבאות שתוכננו עבור חיל הים. על רקע הבעיות עם L3 האמריקאית ביקש החיל להכניס את הנזולדט כספק חליפי כבר בשלב מוקדם של בניית הצוללות. במסמכים טוענים אנשי הנזולדט כי הרצון הזה נבע מכך שהמערכות האופטיות שלהם הן היחידות שעומדות ״ב-99 אחוזים מדרישות החיל״.
L3 מצידה לא התכוונה לוותר. לפי המיילים של הנסן החברה האמריקאית השתמשה בכספי הסיוע כמנוף להפעלת לחץ. כדי להתמודד עם זה, כתב הנסן, דרשו אנשי חיל הים שההצעה של L3 תעמוד בכל הקריטריונים המבצעיים שהציבו למרות שידע שייתכן ודרישתו תדחה.
אנשי החיל, לפי המייל, לא הסתפקו בכך וגם המליצו להנזולדט מה עליה לעשות כדי לקדם את הצעתה מול משרד הביטחון. "הישראלים עודדו אותנו לחפש שותפות אסטרטגית עם חברה ישראלית״, כתב הנסן לעמיתיו. גורם ישראלי שמכיר היטב את מערכת הרכש הסביר לשומרים כי הכוונה היא ככל הנראה היא להנחת תשתית לרכש גומלין עתידי מאותה חברה ישראלית, עניין שהיה הופך את ההצעה של הנזולדט לאטרקטיבית יותר מבחינת המשרד.
חיל הים לא הסתפק ברעיון הכללי של ״שותף אסטרטגי״ אלא גם הציג אחד כזה: "מחלקת המחקר והפיתוח של חיל הים הציגה לנו את העבודה שנעשתה על ידי אלתא על האותות הדיגיטלים של הצוללות ועל פתרונות שהם הציעו לאנטנות" כתב הנסן. הוא ציין שהנזולדט נמצאת בקשר עם חברה ישראלית אחרת בשם CONTROP , "אך ההשפעה האסטרטגית שלהם מוגבלת".
לא ידוע אם הנזולדט מצאה בישראל ״שותף״ אסטרטגי או לא, אך מאמציה נשאו פרי. מהמסמכים שדלפו עולה כי בסוף יוני אשתקד נחתם עם החברה חוזה בהיקף של 27 מיליון יורו.
תחרות עסקית קשה בין האמריקאים לגרמנים
סיפור הפריסקופים מציף את המתח המובנה בו נמצאת לעתים מערכת הביטחון הישראלית בבואה לרכוש ציוד ביטחוני. גורם בכיר הבקיא היטב בסוגיה מסביר שזמינותם של כספי הסיוע האמריקאים, בהיקף שנתי של כ-3.8 מיליארד דולר, הופכת רכישת ציוד אמריקאי לקלה יותר בהשוואה לכל מקום אחר בעולם. לעתים, הוא מוסיף, יש אף סחר-מכר פנימי בין גופים בטחוניים שונים במסגרתו הם ״מחליפים״ ביניהם כספי סיוע אמריקאי באפשרות לבצע רכש מיצרן שאינו אמריקאי.
הגורם הוסיף כי ברור מהמיילים שחיל הים עשה מאמצים ניכרים שלא לעבוד עם L3, וכן כי הם משקפים תחרות עסקית קשה בין האמריקאים לגרמנים. יחד עם זאת הגורם לא סבור שהאמירה (של הנסן) כי חיל הים נאלץ לרכוש ציוד שאינו עומד בדרישות המבצעיות, נכונה.
לדובר צה״ל ולמשרד הביטחון הועברה שורת שאלות להתייחסות. מדובר צה״ל נמסר כי ״החלטנו לא למסור תגובה״. משרד הביטחון לא העביר את תגובתו עד שעת הפרסום. אם וכאשר תועבר תגובה היא תצורף לכתבה.
