דעהאיזה מסר משדר הנגיד?
דעה
איזה מסר משדר הנגיד?
מתחילת השנה רכש בנק ישראל יותר מ־30 מיליארד דולר, והוא לא יעצור כאן
יתרות מטבע חוץ של ישראל הגיעו בסוף אוקטובר לכ־207.5 מיליארד דולר. מדובר בסכום עתק, אבל לא מפתיע. מה שהפתיע היה דובר בנק ישראל שכאשר דיווח על הנתונים ביקש להפנות את הזרקור להתפתחות חשובה: "הדיווח היום מבשר על סיום תוכנית 30 מיליארדי הדולרים שהוכרזה בינואר השנה. הסכום המדויק של התערבות הבנק מתחילת השנה הוא 30.05 מיליארד דולר נכון ל־27 באוקטובר", הכריז. לאחר מכן התייחס לדברי הנגיד אמיר ירון מהשבוע שעבר (במסיבת העיתונאים עם שר האוצר אביגדור ליברמן בעת הצגת עסקת החבילה במשק) בנושא מטבע החוץ. "הנגיד ממחיש כי אין מדובר במגבלה לפעולות הבנק ככל שישנו צורך בכך", אמר הדובר.
מהו המסר שבנק ישראל מבקש להעביר בימים רגישים אלו, כאשר הדולר צונח וכבר נגע ב־3.1 שקלים. ראשית, הוא מבקש, מיוזמתו, להדגיש כי התוכנית של 30 מיליארד דולר עליה הכריז הנגיד בינואר תמה ונשלמה. אך יש פרט חשוב: הבנק מודה כי כבר חרג מאותה תוכנית ורכש 50 מיליון דולר יותר מהמסגרת. כאן מגיעה ההבהרה שבנק ישראל משמיע מאז ינואר 2021, והיום מקבלת משנה תוקף: הבנק לא מוגבל על ידי התוכנית. הוא רואה את עצמו חופשי ומשוחרר מכל מגבלה ברכישת מט"ח. המסקנה ברורה: בנק ישראל ימשיך לפעול בשוק המט"ח.
אף שייסוף השקל עושה עבורו עבודה מצוינת בריסון האינפלציה, בנק ישראל לא יכול להרשות פגיעה קשה מדי ביצואני הסחורות, לרבות אלו בתעשיות המסורתיות שהן מעסיקות גדולות, בעיקר של עובדים שאינם משכילים, שספגו מכה קשה בקורונה. לא כל ישראל הייטק, והזינוק חסר התקדים בהייטק אינו משקף את המציאות בכל המשק.
בנק ישראל הוכיח בשבוע האחרון כי המשחק השתנה: הוא לא מעדכן ערב ההתערבות במט"ח וגם לא אחריה. לא לגבי עצם ההתערבות ולא לגבי היקפה. שקט מוחלט. זו אסטרטגיה נכונה אך קשה ליישום במשק קטן. קל וחומר כאשר הכוחות הבסיסיים שפועלים לטובת התחזקות השקל הולכים ומתחזקים.
לעודף העצום בחשבון השירותים (יצוא שירותים מינוס יבוא שירותים), שהגיע במחצית הראשונה של 2021 ליותר מ־20 מיליארד דולר והוא בדרך לשבור שיא חדש, מצטרפות רכישות עתק של חברות ישראליות. אבל מה שמחולל את השינוי העמוק והחריג הוא ההתנפלות של הזרים על מניות ישראליות. לפי נתוני בנק ישראל, ב־2019 ההשקעות הפיננסיות נטו (השקעות הזרים בישראל בניכוי השקעות של ישראלים בחו"ל) היו שליליות בסכום של 6.5 מיליארד דולר (הישראלים קנו בחו"ל יותר ממה שהזרים קנו בארץ). בשנה לאחר מכן המצב התהפך ונרשם עודף של 2.8 מיליארד דולר ואילו השנה העודף צפוי להגיע לכ־17 מיליארד דולר. לא צריך להיות מומחה גדול בכלכלה כדי להבין לאן נושבת הרוח בכל הקשור לשוק המט"ח, ובבנק ישראל מבינים זאת היטב.
