דעהתיק בזק: הסודיות חיונית בוועדה בלתי תלויה
דעה
תיק בזק: הסודיות חיונית בוועדה בלתי תלויה
ביטול האישומים נגד בכירי בזק וערעור הפרקליטות חושפים מחלוקת בשאלה אם בכלל חלה חובת סודיות על ועדה בלתי תלויה. ישנו סעיף חוק אחד שמחזק את עמדת הפרקליטות, שלפיה הסודיות אכן חיונית
באחרונה הגישה הפרקליטות ערעור לבית המשפט העליון על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב לבטל חלק מכתב האישום נגד בכירי בזק לשעבר, ובהם בעל השליטה שאול אלוביץ'.
האישומים שבוטלו נגעו לשתי עסקאות בעלי עניין בבזק - הראשונה לרכישת מניותיה של יורוקום בחברת yes; והשנייה לרכישת מקטעי לוויין מחלל תקשורת עבור yes. כתב האישום תיאר "מסכת מרמתית", כלשון הפרקליטות, אשר במסגרתה פעלו, לכאורה, הנאשמים לקבל הדלפות של מידע מתוך הוועדות הבלתי תלויות שניהלו משא ומתן על העסקאות.
בשל כך הואשמו בקבלת דבר במרמה, מרמה והפרת אמונים בתאגיד והכללת פרט מטעה בדיווח כדי להטעות את המשקיעים. אלא שביטול האישומים והערעור שהוגש עליו חושפים מחלוקת עקרונית בשאלה אם בכלל חלה חובת סודיות על ועדה בלתי תלויה - שאלה שההכרעה לגביה תשפיע על עסקאות רבות בשוק ההון.
לצורך רקע, מנגנון הוועדה הבלתי תלויה אומץ בישראל לפני כעשור בהשראת מדינת דלוואר שבארצות הברית. בית המשפט הכלכלי פסק אז בעניין מכתשים אגן כי ועדה בלתי תלויה, המורכבת מדירקטורים חיצוניים ובלתי תלויים, נועדה לנהל משא ומתן מול בעל השליטה ולהבטיח כי העסקה איתו תהיה לטובת החברה. זאת כצעד משלים להליך האישור המשולש, הנדרש לפי חוק החברות, ואשר כולל את אישור ועדת הביקורת, הדירקטוריון ובעלי המניות - כולל רוב מקרב בעלי המניות שאין להם עניין אישי בעסקה. הוועדה הבלתי תלויה אף עשויה להסתייע ביועצים ובמומחים חיצוניים. ואמנם, מאז מכתשים אגן השימוש בוועדה כזו הפך נפוץ בעסקאות עם בעלי שליטה.
האישומים בתיקי בזק יצאו מנקודת הנחה כי ועדה בלתי תלויה חייבת לפעול בסודיות, וכי הדלפת מידע מתוך דיוניה חותרת תחת קיומה כגוף עצמאי ומשבשת את עבודתה. אלא שבית המשפט המחוזי שלל במפתיע את ההנחה הזו, וקבע כי החוק אינו מחיל חובת סודיות על ועדה בלתי תלויה. מכאן שהדלפות מתוך הוועדה אינן מהוות עבירה פלילית. החובה היחידה שאותה ציין המחוזי בהקשר של חסיון המידע היא האיסור על בעלי עניין להשתתף בעצמם בדיונים הנוגעים להם אישית. מנגד, הפרקליטות טוענת כעת בערעור כי בכל הנוגע לעסקאות עם בעל השליטה קיימת חובה לפי חוק לנהל הליך המדמה משא ומתן בתנאי שוק, ובהליך כזה נדרשת סודיות כתנאי בסיסי.
מחלוקת זו מתנקזת בסופו של דבר לסעיף חוק אחד. מדובר בסעיף 117(1ב), אשר נחקק ב-2013 כחלק מתיקון 22 לחוק החברות, ומחייב את ועדת הביקורת לקיים הליך תחרותי או "הליכים אחרים" לצורך עסקה עם בעל השליטה. אין חולק על כך שהסעיף אינו מחייב במפורש להקים ועדה בלתי תלויה, אך דומה כי ההיסטוריה החקיקתית שלו דווקא מחזקת את עמדת הפרקליטות.
כך בעוד הנוסח המקורי של הסעיף הסתפק תחילה בקיום הליך תחרותי במתכונת וולונטרית של "אמץ או גלה", ואף זאת רק לגבי רשימה מצומצמת של עסקאות, הרי בהמשך הוחלט שקיום הליך תחרותי או הליכים אחרים יהיה בגדר חובה, והוא יידרש בכל עסקה עם בעלי שליטה - תוך התאמת ההליך לסוג העסקה. בשיחות שנערכו אז בוועדת הכספים אף הוזכרה הוועדה הבלתי תלויה כמנגנון אפשרי ליישום הסעיף, וניסוחו נועד בין היתר לאפשר את השימוש בוועדה כזו.
מכאן שגם אם סעיף 117(1ב) מנוסח באופן המאפשר שיקול דעת לוועדת הביקורת לגבי דרכי ניהולו של הליך תחרותי, הרי הנסיבות שבהן נחקק הסעיף והתכלית שנועד לשרת מעידות על כוונה ברורה מצד המחוקק להדק את הפיקוח על עסקאות עם בעלי שליטה. הרעיון בחקיקת הסעיף היה לחייב את החברה לנהל מול בעלי השליטה משא ומתן המדמה תנאי שוק. ועדה בלתי תלויה היא אמצעי יעיל ונפוץ לכך, והיא אף הוזכרה במסגרת הליך החקיקה. מתבקש על כן להחיל עליה את הנורמות שאליהן מכוון החוק, כולל הנורמה הבסיסית בדבר חובת סודיות.
הכותב הוא עורך דין במשרד צמח שניידר ושות', ונטל חלק בהליך החקיקה של תיקון 22 לחוק החברות
