הצעת פשרה חדשה של פרופ' דניאל פרידמן; לוין: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה"
הצעת פשרה חדשה של פרופ' דניאל פרידמן; לוין: "מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה"
במסגרת הפשרה המוצעת על ידי שר המשפטים לשעבר פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, אלוף (מיל') גיורא איילנד ואיש העסקים גיורא ירון, מוצע בין היתר שוויון בין הקואליציה לאופוזיציה בוועדה לבחירת שופטים, כך שבכל פעם צד אחר יבחר שופט; חוקי יסוד יאושרו בשתי כנסות רצופות; ונבצרות רה"מ תיקבע על ידי הכנסת. לשכת השר לוין: "בהצעה יש כיוונים טובים והיא תיבחן"
הצעת פשרה חדשה אשר גובשה על ידי שר המשפטים לשעבר פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' יובל אלבשן, האלוף במילואים גיורא איילנד וגיורא ירון, עשויה להוות פריצת דרך במחלוקת על המהפיכה המשפטית. לפי ההצעה, יהיה תיקו בועדה לבחירת שופטים בין הקואליציה לאופוזיציה, בכל פעם ימונה שופט אחד לכל צד, פסילת חוקים תהיה ברוב של 11 מתוך 15 שופטי בג"ץ, וחקיקת חוקי יסוד תעשה רק על ידי 2 קדנציות רצופות של הכנסת.
לפי חלופה ב', הועדה למינוי שופטים תכיל 12 חברים: 4 מהקואליציה, 4 מהאופוזציה ו-4 שופטים. לגבי מינויים בבית המשפט העליון, לשופטים לא יהיה כוח, אלא הם יהיו משקיפים וישתתפו בדיונים, למעט הנשיא/ה שיש לה זכות וטו אחת בקדנציה. המינויים לבית המשפט העליון ייעשו בשיטת "תיבת נוח", כלומר בכל פעם מתמנים שניים, מינוי אחד של הקואליציה ומינוי אחד של האופוזיציה.
עוד כוללת ההצעה זכות וטו על המועמד לנשיא העליון, פעם אחת בקדנציה של הכנסת: פעם אחת על מועמד של הקואליציה ופעם אחת על המועמד של האופוזיציה. לשר המשפטים תהיה זכות וטו פעם אחת בקדנציה על מועמד של האופוזיציה. מטעם הקואליציה ימונו לועדה שר המשפטים ויו"ר ועדת החוקה – השניים האחרים ימונו על ידי יו"ר הקואליציה וחבריה. מטעם האופוזיציה ימונו החברים על ידי ראש האופוזיציה או חבריה. לא יהיו יותר משני נציגים לאותה מפלגה. במינויים לבית המשפט המחוזי ובית משפט השלום - תידרש בחירה של 7 מתוך 12 בתמיכה נדרשת של 2 מהקואליציה, 2 מהאופוזיציה ו-3 מהשופטים.
בשבוע האחרון נפגש שר המשפטים לוין כמה פעמים עם רה"מ בנימין נתניהו שדחק בו להגיע לפשרה (לשכת ראש הממשלה פרסמה הכחשה לפגישות אלו). בשבוע הבא תמשיך ועדת החוקה של הכנסת ב-4 דיונים רצופים בחוקי המהפיכה המשפטית. לפי ההצעה, משרות היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה לא יהיו משרת אמון, אך חוות דעתם לא תחייב את הממשלה. השרים יהיו זכאים לייצוג משפטי בכל עתירה או תביעה המוגשת נגדם והנוגעת לתפקידם ולא יהיו זקוקים לשם לכך לרשות היועמ"ש של משרדם אם הוא יסרב לייצג את עמדותיהם כפי שהם. עוד מוצע כי הפיקוח השיפוטי על רשויות המינהל יימשך גם בעילה הקיימת של סבירות וזאת בהתאם לעמדה שנקט השופט סולברג לגבי עילה זו. עילת הסבירות לא תשמש לפסילת מינויים שאושרו בממשלה ובכנסת וכן מינויים שאושרו על ידי יו"ר הכנסת. רה"מ או שר שקיבל את אמון הכנסת יהיו כפוף לביקורת שיפוטית אך ורק בעילות פורמליות טכניות או לפי קיום הוראה ספציפית בחוק יסוד.
אשר לנבצרות רה"מ - לפי ההצעה היא תיקבע אך ורק על ידי מליאת הכנסת בהליך שייקבע על ידה. בסעיפים אחרים מוצע להתייחס לחוקי יסוד וחוקים שאינם חוקי יסוד. תוקפם של חוקי יסוד לא יהיה שפיט בשום עילה ובשום ערכאה. לחוקי יסוד ותיקונים לחוקי יסוד יידרשו 4 קריאות בכנסת. הרוב הדרוש לחקיקת חוקי יסוד הוא 61. במקרה שהחוק יתקבל ברוב של פחות מ-70 קולות, אם הוא עוסק בשינוי שיטת הבחירות תתקיים הקריאה הרביעית לאחר הבחירות. חוקי היסוד הקיימים, לרבות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, יאושרו כחטיבה אחת ברוב של 70 חברי כנסת ב-3 קריאות בכנסת זו, ולמרות זאת אפשר יהיה לשנותם לאחר מכן.
לגבי חוקים שאינם חוקי יסוד: ביקורת שיפוטית עליהם תוגבל לבית המשפט העליון במליאתו ותוכרע ברוב של שלושה רבעים (12 מתוך 15) . הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון ברוב של 65 (לעומת 61) ח"כים. הכנסת תוכל לשוב ולחוקק חוק שבוטל או שונה על ידי בית המשפט העליון ברוב של 61, ובמקרה זה ייכנס החוק שחוקק מחדש לתוקף שישה חודשים לאחר שתיבחר הכסת הבאה. אולם אם החוק יחוקק מחדש ברוב של 65 קולות, הוא ייכנס לתוקף במועד שנקבע בו. ביקורת שיפוטית על החוק שחוקק מחדש תוכל להתקיים רק כעבור 5 שנים מיום שנכנס לתוקף.
מלשכת השר יריב לוין נמסר: זהו מתווה ראשון שיוצא מחוץ לקופסה, יש בו כיוונים טובים והשר יבחן אותו.
יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ מרב מיכאלי: "האזהרה של סוכנות הדירוג מודי'ס מלמדת שוב למה נתניהו לוחץ על האופוזיציה להיכנס 'להידברות'. הוא בסה"כ רוצה תעודת הכשר מהאופוזיציה להפיכה המשטרית. להציג לעולם חזית אחידה מזויפת. המסכה נפלה מוקדם מהצפוי. אסור לנהל איתו לא הידברות ולא התפשרות. עצירה מוחלטת של החקיקה. רות סוף".
