פרשנותאחרי חודשים של שקט, סמוטריץ' נזכר בתקציב 2025
פרשנות
אחרי חודשים של שקט, סמוטריץ' נזכר בתקציב 2025
בישיבת אוצר דחופה שכינס אתמול, שר האוצר ביקש לקדם בזריזות תקציב ל־2025 עם גירעון תקציבי שלא יעלה מעל 4% תוצר. המשמעות: קיצוצים של 30-20 מיליארד שקל. ספק אם מדובר בשינוי גישה אמיתי של שר האוצר ולא תרגיל נוסף כדי להרגיע את חברות הדירוג, אך ימים יגידו
1. הישיבה הדחופה שזימן שר האוצר בצלאל סמוטריץ' אתמול, בנושא תקציב מדינה ל־2025 היתה בעיקר מפתיעה. הן בגלל העיתוי, הן בגלל האווירה והן בגלל התוכן. לפי הפקידים שנכחו בה, האווירה היתה טובה ונינוחה וזה כבר שינוי דרמטי לעומת הישיבות מאז שסמוטריץ' נכנס למשרד האוצר. מאז שהתמנה לשר האוצר, נרשמה הידרדרות בקשב וביחס לפקידות המקצועית במשרד כאשר השיא הגיע לפני כשבועיים - כשסמוטריץ' "הזמין" את הממונה על התקציבים יוגב גרדוס להתפטר. בישיבה אתמול סמוטריץ' ביקש להדגיש כי מי שיובילו את גיבוש התקציב יהיו הדרגים המקצועיים, שינוי כיוון משמעותי מישיבת התקציב הראשונה השנה אליה הם לא הוזמנו בכלל.
כבר בסוף השבוע האחרון אותת סמוטריץ' כי בכוונתו לגבש תקציב מדינה ל־2025 וכבר דיבר על ישיבה בנושא עוד בתחילת השבוע הזה. עד כה שר האוצר סירב בתוקף לדבר על אפשרות לקדם תקציב מדינה עד סוף חגי תשרי, כאשר לפי לוח הזמנים שהגישו פקידי האוצר לפני כמה חודשים, כבר ב־15 באוגוסט הממשלה היתה צריכה לאשר את המספרים הגדולים (מצרפים פיסקאליים), אלא שלא היתה טויטה, לא התקיימה ישיבה ואפילו לא הוצגה מצגת. הסיבה לכך היתה ברורה: מדובר בתקציב שמחייב התאמות (העלאות מסים וקיצוצים) בהיקף 50-40 מיליארד שקל, כך לפי המספרים החדשים שהציגו נציגי אגף התקציבים באוצר ליועצו הכלכלי של ראש הממשלה אבי שמחון בסוף השבוע שעבר ונחשפו בכלכליסט ביום ראשון. אלא שבפגישה אתמול סמוטריץ' לא רק ביקש לגבש תקציב, אלא גם דרש לעשות זאת במהירות.
2. כאמור לא רק העיתוי והאווירה בלטו בישיבה, אלא גם התוכן. הצהרתו של סמוטריץ' כי הגירעון בתקציב 2025 לא יהיה תוצאתי הפתיעה את הנוכחים. משמעותיו דבריו היא שהתקציב יכלול צעדים של קיצוצים והעלאות מסים. לפי המספרים שנחשפו בתחילת השבוע, גירעון תוצאתי ללא צעדי התאמה היה מגיע ל־5.2% תמ"ג והיה גורם לחוב הממשלתי להמשיך להמריא לרמות מסוכנות של 80% תמ"ג. בדיון מול שמחון, פקידי האוצר התריעו כי הדבר יגרום ל"סחרור" – שם קוד למשבר פיסקאלי שעלול להוציא את כלכלת ישראל משיווי משקל.
סמוטריץ' ניסה לציית להמלצות הדרג המקצועי הבכיר באוצר וקבע כי הגירעון ל־2025 יעמוד על פחות מ־4% תמ"ג, כשפקידי האוצר דיברו עם שמחון על גירעון שלא יעלה על 3.8% תמ"ג. מדובר בהתקדמות משמעותית, מפתיעה ואף מחשידה בגישתו של שר האוצר. המשמעות התקציבית היא סדר גודל של קיצוצים והעלאות מסים שלא ירד מ־25 מיליארד שקל.
ההתפתחויות המהירות של היממה האחרונה מסבירות מדוע מיהרו אנשי לשכת מנכ"ל האוצר שלומי הייזלר לפרסם אתמול את מסקנות הוועדה שמבקשת להטיל מס על רווחים לא מחולקים, זאת בניגוד מוחלט להמלצת שמחון לתת הטבות מס (הנחות) לאלו שיסכימו לממש את הרווחים. לפי הכלכלן הראשי שמואל אברמזון המהלך עשוי להניב כ־5 מיליארד שקלים, אך בעיקר, יחסום את הפרצה שגורמת זה עשור לאובדן הכנסות ממסים בטווח הארוך. כלומר, במקום לחייב את בעלי החברות שישלמו "מס אמת" ולהגדיל את ההכנסות ממסים, הם זכו כבר פעמיים להטבות מס מפליגות כדי לסתום חורים בגירעונות עבר. אגב, סמוטריץ' ציין כי הוא בעד קידום המהלך הזה.
לגבי צעדי ההתאמה, שר האוצר ניצל את ההתלקחות מול יו"ר ההסתדרות הכללית ארנון בר דוד, שיזם שביתה כללית במשק לאחר ההודעה על רציחתם של 6 חטופים. סמוטריץ' דיבר אתמול על "מהלכים קשים" מול ההסתדרות, אחרי ששלשום הוא אף האשים את בר דוד בכך שהוא "מגשים את חלומו של סינוואר".
חשובים לא פחות היו דבריו של סמוטריץ' בנוגע להסכמה של יו"ר ועדת הכספים משה גפני ושל יו"ר ש"ס אריה דרעי על הקפאת עדכון קצבאות לפי מדד המחירים לצרכן כפי שמחייב החוק, עדכון שקורה באופן אוטומטי כל שנה. המהלך הזה דורש אישור מיידי מפני שהוא יכול לחסוך כמה מיליארדי שקלים ואחרי 1 בינואר 2025 הוא יהפוך לכמעט בלתי אפשרי לביצוע.
3. השאלה הגדולה שטרם נמצאה לה תשובה היא מה קרה לשר האוצר. מה גרם לסיבוב פתאומי של 180 מעלות? הרי הנתונים לא השתנו: הגירעון התקציבי כבר עומד על 8.1% תמ"ג וצפוי להגיע ל־8.5% תמ"ג עד שיתחיל לרדת מחדש, כשתקרת התקציב ל־2024 נקבעה על 6.6% תמ"ג. פרמיית הסיכון, כפי שבאה לידי ביטוי על ידי כל המדדים הפיננסיים המקובלים, רק עולה. התמ"ג לנפש יורד והתמ"ג העסקי, המנוע העיקרי של המשק, מתרסק באופן היסטורי. האינפלציה מרימה ראש באופן מסוכן. שום נתון לא התעדכן, לבטח שלא כלפי מעלה.
רבים סבורים כי מדובר ב"תרגיל" ולא בהפנמה אמיתית למצב הקטסטרופלי של המשק. נציין כי על רקע ההתעוררות המפתיעה של סמוטריץ', בשבוע הבא צפוי לנחות בישראל צוות של סוכנות הדירוג מודי'ס. זהו אותו צוות שכבר הוריד את דירוג האשראי של ישראל בפברואר ובוחן הורדת דירוג נוספת. ייתכן כי שזו הסיבה ששר האוצר הפסיק להפגין אטימות מוחלטת, אך ימים יגידו. סמוטריץ' לא מעוניין בעוד הורדת דירוג או בביקורת הקשה שיספוג בעקבותיה, כפי שספג על הורדות הדירוג בשנה האחרונה. הקהלים שתומכים בו לא בדיוק מהווים קטרים מרכזיים במשק והוא בהחלט לא נהנה מכך שהתקשורת כבר הכתירה אותו כ"שר האוצר הגרוע בתולדות ישראל".
אך ישנו רמז שסמוטריץ' עשוי להיות רציני הפעם. הוא קבע כבר אתמול ישיבה במשרד רה"מ ליום חמישי כדי להציג לו את התקציב. סמוטריץ' פוליטיקאי מתוחכם. הוא לא יהיה חתום על קיצוצים והעלאות מסים ב־30 מיליארד שקל ולא יספוג את הבוז לבדו. הוא רוצה שנתניהו גם יתלכלך. הקרב בין השניים עוד מסוגל להוביל לבחירות - או לקריסה כלכלית.