פרשנותהמסר של שר החינוך: מה שווה השכלה גבוהה אם לא שולטים בה?
פרשנות
המסר של שר החינוך: מה שווה השכלה גבוהה אם לא שולטים בה?
שר החינוך יואב קיש הוביל השבוע לעימות חריף עם ההשכלה הגבוהה, תוך שהוא מעניק גיבוי לשמחה רוטמן. זה מגביר מאוד את החשש של האוניברסיטאות לניסיונות השתלטות פוליטית על האקדמיה
קשה עדיין להבין מה רוצה שר החינוך ויו"ר המועצה להשכלה גבוהה יואב קיש לעשות בהשכלה הגבוהה, חוץ מלקדם אג'נדה ימנית ולאפשר יותר ההפרטה.
מה שברור זה שהוא מעביר מסר ברור של "מה שוות אוניברסיטאות אם אי אפשר לשלוט בהן"? כשהמסר הזה מתערבב בחששות מניסיונות של קואליציית הדיקטטורה להשתלט על האקדמיה הוא בעייתי ומעורר התנגדות הרבה יותר. לשני הצדדים לכאורה אין עניין לריב אבל יש להם מחלוקת קשה מאוד לגישור על גבולות הסמכות של השר מצד אחד וגבולות ההשפעה של האוניברסיטאות מצד שני.
נכון, עימותים יש בין כל שרי החינוך מהימין לאוניברסיטאות. שר החינוך נפתלי בנט אמר ב-2018 שיש "קרטל של אוניברסיטאות". יו"ר ועד ראשי האוניברסיטאות (ור"ה) לשעבר פרופ' רון רובין התפטר ב-2020 מתפקידו במחאה על החלטת שר ההשכלה הגבוהה זאב אלקין להפסיק את כהונתה של מ"מ מנכ"ל המועצה להשכלה גבוהה מיכל נוימן, וטען "טורקיה זה כאן". מתברר שאפילו טורקיה זה עניין יחסי. הסיבה לעימותים החוזרים היא שהאקדמיה נתפסת בין רבים מבוחרי הימין כחלק מהמאפיה "הסמולנית" ולכן פופולארי לחבוט בה.
הרקע הישיר לעימות הנוכחי הוא הצעת חוק הדגל של ח"כ לימור סיון הר מלך מעוצמה יהודית. לפי ההצעה, יחויבו האוניברסיטאות לשלול זכות לתארים אקדמיים מסטודנטים שיניפו את דגלי הרשות. ועד ראשי האוניברסיטאות כתב בראשית השבוע לקיש כי "הצעת החוק מבקשת להפוך את המוסדות להשכלה גבוהה לזרועות של השב"כ". לטענתם, "זה יביא לגל של חרמות על המוסדות הישראליים בעולם כולו". ועדת השרים לחקיקה החליטה בינתיים לדחות את הדיון בהצעה בחודש והשאירה את האיום מעל ההשכלה הגבוהה.
קיש במקום לגבות אותם שלח להם אתמול מכתב תגובה, בו הוא כותב בלשונו של אמיל זולא "אני מאשים". לדבריו, "אתם האחראים הישירים לפגיעה הקשה בחופש הביטוי באקדמיה". לדבריו לאורך כל הדיון ברפורמה, "פעלתם בצורה פוליטית קיצונית לסתימת פיות של מחנה שלם". הוא גם טען שיו"ר ועדת החוקה שמחה רוטמן נתקל באוניברסיטת תל אביב השבוע "באלימות ובהתנהגות כוחנית כדי למנוע ממנו להשמיע את דעותיו. מטרת הפורעים צלחה". סביר שקיש כותב על רוטמן אבל מתכוון למחאות נגדו, למשל למחאת הטייסים שמקרבם הוא בא. סביר גם שהמכתב הוא פעולת תגמול על ההתייצבות הנחרצת של ור"ה לימין המחאה. בסביבת קיש אומרים שיש אינספור תלונות על סתימת פיות של סטודנטים ומרצים ו"נמאס לו".
ברור שמאחורי המכתב עומדים גם שורת ההפסדים של קיש במאבקיו עם ראשי ההשכלה הגבוהה. הראשון היה כשניסה להעביר בפברואר חוק להשתלטות על דירקטוריון הספרייה הלאומית ונהדף. אבל הכישלון הקשה והכואב היה כשמועמדו לתפקיד סגן יו"ר המל"ג (שהוא היו"ר בפועל) פרופ' דודי שוורץ מהמכללה האקדמית אונו נכשל בהצבעה.
לפעמים פוליטיקאים מתעמתים מרוויחים כותרות ואז חוזרים לשגרה. אלא שכלל לא בטוח שקיש וויתר על מועמדות שוורץ. הוא שלח לאחרונה לאוניברסיטאות מכתב על מינוי שלושה חברים חדשים למל"ג, בהם הפרופ' למשפטים גידי ספיר, חוקר מוערך, אבל מבכירי המתנגדים לאקטיביזם השיפוטי. החברים הנוספים יכולים להקנות רוב לבחירת שוורץ.
בינתיים האוניברסיטאות אכן מרגישות שככל שיש להן שר, זה לא כדי לייצג אותן. כלכליסט חשף את נתוני מרכז המחקר והמידע, לפיהם תקציב ההשכלה הגבוהה נשחק מ-2019 ב-12% יחסית לתקציב המדינה. זאת מול תוספות הענק לישיבות ולחינוך החרדי ללא ליבה. שביתת הסגל הבכיר נמשכת כבר שבוע וחצי והסוף לא נראה.
מעל העימות מרחפת העובדה שקיש מקדם סגן יו"ר שישלוט במל"ג מטעמו ובחר באיש שלא מקובל על האוניברסיטאות. במחנה הדמוקרטיה כל מהלך כזה מתפרש כצעד להפיכה. לכן פוטנציאל ההסלמה מאוד גדול ואי אפשר לדעת איפה זה יגמר.
