דעהלא רק מקור מידע: חייבים לשמור על אמינות הלמ"ס
דעה
לא רק מקור מידע: חייבים לשמור על אמינות הלמ"ס
חברי ועדת האיתור צריכים לבחור סטטיסטיקן ממשלתי בעל שיעור קומה, מוניטין בתחום וללא זיקה פוליטית. לאמינות נתוני הלמ"ס חשיבות אדירה, לא רק כמידע, אלא כבסיס לניהול המחקר והמדיניות בכל תחומי חיינו. אם אמינות זו תיפגע גם התכנון שיתבסס עליה יהיה לקוי
לפני שבועות אחדים החליט ראש הממשלה נתניהו למנות את יוסי שלי לסטטיסטיקן הממשלתי. כלומר, למנהל המופקד על הגוף הסוקר ומפרסם את הנתונים על כל תחום בחיינו. הניסיון למנות לראשונה אישיות פוליטית לראש הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) במקום מומחה בתחום מעלים את החשש שלנתניהו יש כוונות להתערב בעבודתה.
נתניהו מייחס חשיבות רבה לנתונים בכל תחומי המשק. במיוחד הוא להוט לייחס לעצמו הישגים, גם כשאלה הושגו על ידי אחרים, או לא הושגו כלל. לשם המחשה אתייחס לפרסומי נתניהו בהשוואה למציאות בשני תחומים חשובים ביותר: הליברליזציה במטבע חוץ ושיעור ההשתתפות בכוח העבודה.
עד 1988 היו הגבלות חמורות על תנועת מטבע חוץ מהמשק החוצה ופנימה. לכל פעולה נדרש היתר מיוחד מהפיקוח על מטבע חוץ. לאחר ייצוב המשק ב-1985 הוחלט לבטל את הפיקוח בהדרגה על בסיס תכנית שהגדירה את סדר המהלכים, כאשר קצב הביצוע הוכתב על ידי תוצאותיהם בכל שלב. התהליך החל ב-1989 והושלם ברובו המכריע עד 1996, כשבכל שנה הוסרו הגבלות רבות. לדוגמה, כל ההגבלות על האשראי מחו"ל בוטלו עד 1991. בשנים אלו כיהנו ראשי הממשלה שמיר ורבין, שרי האוצר מודעי, פרס, ושוחט, ונגידי בנק ישראל הפרופ' ברונו ופרנקל. נתניהו כיהן בשנים אלו כסגן שר החוץ ולא היה לו שום תפקיד כלכלי. בכהונתו הראשונה כראש ממשלה וכן בכהונתו של ברק כראש ממשלה הושלמו צעדים מועטים עליהם הוחלט כבר ב-1989 שהם יבוצעו בסוף התהליך. למרות זאת פעם אחר פעם נתניהו מייחס לעצמו את עיקר הליברליזציה במטבע חוץ. הוא אפילו לא מציין את שמות המנהיגים שהחלו ברפורמה הזו ובצעו את רובה המכריע.
הדוגמה השנייה חמורה אף יותר. בספרו סיפור חיי (עמ' 331) נתניהו מציין כי בזכות החלטתו לצמצם את קצבאות הילדים ב-2003, שיעור ההשתתפות בכוח העבודה זינק בהדרגה מ-54% ב-2003 ל-68% ב-2018. שיעור עלייה דמיוני בכל קנה מידה, אבל עלייה כזו לא התרחשה במציאות. ראשית, שיעור ההשתתפות עלה רק ל-64%. חמור מכך, הלמ"ס ובנק ישראל רשמו הערת אזהרה כי החל מ-2012 חלו שני שינויים מהותיים בשיטת המדידה. הראשון, והמשמעותי ביותר, הלמ"ס החלה לרשום גם את חיילי הצבא הסדיר כעובדים. בנוסף, גדל מספר היישובים במדגם. מספר החיילים בצבא הסדיר סודי, כך שלא ניתן לחשב את תרומתם לשינוי בשיעור ההשתתפות, אך ברור שצירופם לכוח העבודה תרם את השינוי המכריע במספר העובדים. בדרך כלל כאשר הלמ"ס עורכת שינוי בשיטת המדידה היא מפרסמת את הנתון גם בהגדרתו הישנה, על מנת שנוכל להעריך מה השינוי האמתי שהתחולל בתחום הנידון, אך במקרה זה היא נמנעה מכך. כנראה, כדי שלא לחשוף את מספר חיילי הסדיר. אם הלמ"ס הייתה חלילה נמנעת מציון הערת האזהרה לצד הנתונים, אפשר היה ליהנות מיוקרה מדומה, כפי שעשה נתניהו, אבל האמת והבחינה של השלכות המדיניות היו נפגעות באופן חמור.
יכולתי למנות עוד דוגמאות רבות להטיות של נתניהו, אבל אני מניח שהציבור כבר מיודע למידת האמינות בהצהרות ראש הממשלה. במקום זאת אני קורא לחברי ועדת האיתור לבחור בקפידה סטטיסטיקן ממשלתי בעל שיעור קומה, בעל מוניטין בתחום וללא זיקה פוליטית. לאמינות נתוני הלמ"ס יש חשיבות אדירה, לא רק כמידע לשמו, אלא כבסיס לניהול המחקר והמדיניות בכל תחומי חיינו. אם אמינות זו תיפגע , גם התכנון שיתבסס עליה יהיה לקוי.
אבי בן בסט, פרופ' אמריטוס לכלכלה באוניברסיטה העברית, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר
