סגור
מימין רינת גזית ענת גואטה
הדירקטורית רינת גזית (למעלה) ויו"ר רשות ני"ע ענת גואטה. אין קו מנחה לחובת דיווח (אתר החברה אוראל כהן)

הדירקטורית נתבעה בארה"ב, המשקיעים בארץ לא דווחו

איך קרה שתביעה על שימוש במידע פנים של רשות ני"ע האמריקאית נגד דירקטורית בארבע חברות ציבוריות בתל אביב לא דווחה למשקיעים בארץ, וכיצד תורמת המדיניות העמומה של רשות ני"ע הישראלית לבלבול בסוגיית הדיווח המיידי

חוק החברות, שמגדיר על פניו את משטר הדיווחים של החברות הציבוריות למשקיעים, משאיר להן שיקול דעת רחב למדי בנושא. כל כך רחב ומלא עמימות, עד שלפעמים נוצרים עיוותים בחסות החוק. לא לכל מידע ניתן גילוי, כי הפרשנות האם מדובר בעניין מהותי לעסקי החברה יכולה להיות יצירתית במיוחד. רשות ני"ע מצדה לא תמיד ממהרת להחמיר ולדרוש דיווח מיידי, גם כשברור כי מדובר במידע חשוב, שטוב היה אילו הובא בפני המשקיעים. התוצאה היא שלא פעם האנומליות חורגות מגבול ההיגיון.
ניקח למשל את המקרה של רינת גזית, דירקטורית חיצונית ולא תלויה בארבע חברות ושותפויות הנסחרות בבורסה בת"א - מליסרון, דלתא גליל תעשיות, פנאקסיה מעבדות ומנרה ונצ'רס. גזית (53) היא יועצת בתחום המיזוגים והרכישות לחברות, כגון אורמת, מגל, GP minerals ו־TSC Capital ובעברה שימשה בתפקידי ניהול בקבוצת הכרייה BSGR של איש העסקים בני שטיינמץ. נגד גזית הוגשה בארה"ב באפריל 2022 תביעה של רשות ני"ע האמריקאית (SEC), המקבילה להליך מינהלי בישראל, על נושא שהוא בלב לבה של חובת האמון שחייב דירקטור לחברה ולמשקיעים: שימוש במידע פנים. לפי התביעה, שהוגשה לבית המשפט הפדרלי בניו יורק, ואשר ה־SEC הפיצה לתקשורת וזכתה לפרסומים בארה"ב ובישראל, בעת שגזית שימשה בשנים 2018-2017 כיועצת לאורמת שנסחרה בארה"ב, היא מסרה מידע פנים למקורב אליה, עו"ד משה סטרוגנו, על עסקה מהותית של אורמת - רכישת חברת אנרגיות מתחדשות בשם US Geothermal תמורת 109 מיליון דולר.
כשבידו מידע הפנים שקיבל מגזית, כך התביעה של ה־SEC, רכש סטרוגנו 740 אלף מניות של US Geothermal בין דצמבר 2017 לינואר 2018. לאחר הודעת המיזוג, הוא מכר אותן ברווח של 1.2 מיליון דולר. נגד סטרוגנו נפתחה גם חקירה פלילית, במקביל לתביעה האזרחית שהגישה רשות ני"ע נגדו ונגד גזית.
אלא שעד היום אף אחת מארבע החברות בישראל שבהן מכהנת גזית כדירקטורית לא דיווחה למשקיעים על התביעה שהגישה ה־SEC. כאשר נשאלה מליסרון מדוע לא דיווחה על כך היא הגיבה: "מדובר בעניין שאינו נוגע לחברה ו/או לכהונתה של גב' גזית כדירקטורית בחברה. החברה פועלת ומדווחת בהתאם להוראות הדין".
ברשות ני"ע אומרים שהפרשנות של מליסרון מקובלת עליהם. ראשית, דירקטור מחויב לדווח בהצהרה עם מינויו רק על הרשעות בפלילים בעבירות מרמה, טוהר מידות או ני"ע עד חמש שנים אחורה. שנית, במצב שבו המעשים המיוחסים באישום או בתביעה המינהלית אינם קשורים לחברה, אין חובת דיווח. עם זאת, טענו ברשות, ההלכה שהשתרשה בשנים האחרונות היא לדווח על כל חקירה או אישום נגד יו"ר או מנכ"ל - גם אם הנושא אינו קשור בחברה.
ספק אם דברי הרשות מדויקים. כך למשל חשף "כלכליסט" בנובמבר 2018 כי עו"ד מרדכי ברקוביץ', יו"ר חברת רמי לוי, נחקר במאי 2018 בחשד לעבירות שוחד בפרשה שזכתה לכינוי "הולילנד של בית שמש". המשטרה אף פשטה על ביתו ומשרדיו, אך רשת השיווק בחרה שלא למסור דיווח בנושא, גם לאחר הפרסום. רק כאשר זומן ברקוביץ' לשימוע לפני כתב אישום, באוגוסט 2020, ובאיחור של שמונה ימים, דיווחה החברה על כך למשקיעים. כך גם פעלה כאשר הוגש כתב אישום נגד ברקוביץ' בדצמבר 2021.
חוסר האחידות בדיווחים הוא רחב הרבה יותר מהמקרה של מליסרון ורמי לוי. במקרה דומה, שבו בכיר בחברה ציבורית עוכב לחקירה בנושא שאינו קשור לפעילותה, החברה דווקא עדכנה את המשקיעים בדו"ח מיידי. כך אירע באוגוסט 2017, כשממלא מקום יו"ר דירקטוריון בזק לשעבר, דוד גרנות, עוכב על ידי חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), במסגרת חקירת החשד לביצוע עבירות שוחד והלבנת הון על ידי המיליארדר בני שטיינמץ. החשד נגד גרנות נגע לעבודתו הקודמת בחברות ברומניה, הקשורות לשטיינמץ. בזק אף פרסמה באותו יום שני דיווחים. בראשון, בשעות הצהריים, היא עדכנה את המשקיעים על עיכובו של גרנות לחקירה, תוך שהיא מדגישה כי נמסר לה שהחקירה אינה קשורה לחברה, או לחקירה אחרת שהתנהלה באותם ימים נגד החברה על ידי רשות ני"ע. בשעות הערב פרסמה החברה דיווח נוסף, שבו חזרה ועדכנה שגרנות נחקר בעניין שאינו קשור לבזק, שהוא שוחרר ללא כל תנאים שמונעים את המשך כהונתו, וכן שהוא שב לעבודה בתפקוד מלא.
דוגמה נוספת, גם אם אינה דומה במדויק לזו של בזק, היא החקירה שניהלה רשות ני"ע נגד מנכ"ל אלקטרה צריכה לשעבר זאב קלימי, בחשד לשימוש במידע פנים של אסם. גם במקרה הזה החשד נגד קלימי לא נגע לפעילות החברה שבה הוא שימש נושא משרה. אף על פי כן, ביום שלאחר פתיחת החקירה ביוני 2018 אלקטרה צריכה דיווחה עליה. את המקרה הזה צריך לסייג מעט בעובדה שחוקרי הרשות הגיעו למשרדי אלקטרה כדי לערוך חיפוש בחדרו של קלימי. כך, לפחות בשלב ראשון החברה לא יכלה לדעת שאין קשר בינה לחקירה. ועדיין, במקום להמתין עד שיתברר אם יש קשר או לא, היא מיהרה לדווח למשקיעים על העובדה שהמנכ"ל חשוד בשימוש במידע פנים.
מרשות ני"ע נמסר: "קיימת חובת דיווח של כל אירוע מהותי או החורג מעסקי התאגיד. הליך אכיפה נגד נושא משרה בגין אירוע שלא קשור לחברה עצמה ייבחן בהתאם להשפעתו על התאגיד. יש מצבים שבהם קמה חובת דיווח מיידי בהליך אכיפתי נגד איש מפתח בחברה, מנכ״ל, יו״ר או בעל שליטה. בהקשר לכך במאי האחרון אישרה מליאת הרשות עדכון לגבי נושאים שיש להדגישם בכריכת תשקיף ובכללם זה".
מטעמה של רינת גזית נמסר: "מדובר בהליך אזרחי שאליו נקלעה לפני מספר רב של חודשים, ונמצא בהליך בדיקה. הועלתה טענה לכאורה שגזית לא הקפידה כנדרש על הכללים הנוגעים לגילוי של מידע לא פומבי, בקשר לעסקת רכישה שטופלה על ידה. אין כל טענה כי גזית פעלה במכוון, ולא נטען שקיבלה טובות הנאה. יודגש כי זהו הליך מינהלי וכי לא מיוחסות לה טענות פליליות. עוד יודגש כי אין מניעה משפטית או אחרת לכהונתה כדירקטורית או כנושאת משרה בישראל או בארה"ב. גזית פעלה כדין ובהתאם לכל הכללים, והיא משוכנעת כי כך ייקבע גם בסיום ההליך".