ניתוחאיך לעודד יציאת חרדים לעבודה בלי לשבור את הכלים
ניתוח
איך לעודד יציאת חרדים לעבודה בלי לשבור את הכלים
שר האוצר אביגדור ליברמן העלה על הכוונת את תעסוקת החרדים ושוקל שורת צעדים שיחזקו את התמריצים החיוביים ליציאה לעבודה וינטרלו את השליליים. בדרך הפקידות המקצועית תצטרך להתמודד בעיקר עם חסמי השכלה והכשרה
בשבועות האחרונים שר האוצר אביגדור ליברמן לא מחמיץ הזדמנות לדבר על שיעור ההשתתפות הנמוך של גברים חרדים בשוק התעסוקה. כך גם אתמול, בישיבת הקבינט החברתי־כלכלי, אמר ליברמן כי ה־OECD ממליץ לישראל להכניס למעגל העבודה את האוכלוסיות שעדיין לא השתלבו בתעסוקה, כלומר, גברים חרדים ונשים ערביות. ליברמן אף אמר כי הוא יתחיל בקידום תמריצים חיוביים. המהלך היחידי שליברמן הזכיר באופן מפורש הוא הקטנת מספר שעות לימוד התורה הנדרשות מאברך חרדי בכדי לקבל את המלגה של משרד הדתות (בסכום של כ־600 שקל לחודש, ובמקרים של הכנסה זעומה במיוחד, ישנה קצבת הבטחת הכנסה בשיעור של כ־1,000 שקל בחודש) מ־40 שעות לימוד שבועיות ל־20.
העיסוק הכמעט אובססיבי של ליברמן בתעסוקת חרדים מכעיס את הח”כים החרדים שניצלו אתמול דיון בוועדת הכלכלה לומר כי ליברמן מונע מרגשות של שנאה, נקמה ואכזריות כלפי החברה החרדית. אך גם אם ליברמן שרבב את החרדים לנושאים להם אינם אחראים - דוגמת יוקר המחיה - אי אפשר להתעלם מכך ששיעורי התעסוקה הנמוכים בקרב הגברים החרדים הנם בעיה מאקרו כלכלית שאי אפשר לדחות, ויש לברך על כך שהיא עולה לסדר היום הציבורי.
שיעור התעסוקה של גברים חרדים עומד על כ־51%, וגם העובדים מועסקים בשכר נמוך, וכ־35% מהם מועסקים במשרות חלקיות בלבד. באוצר אוהבים לצטט מחקר לפיו אם החרדים לא ישתלבו בשוק התעסוקה, הרי שמדינת ישראל תצטרך לעלות את שיעורי המיסוי שלה על האזרחים העובדים רק בשביל לשמר את רמת השירותים החברתיים הקיימת היום.
במשרד האוצר ובממשלה מרוצים מאוד מכך שאפשר לדבר על אתגרי התעסוקה של החרדים בצורה ברורה ובהירה בשונה ממה שהיה נהוג בממשלות בהן החרדים נטלו חלק. אך עם זאת, בשלב זה אומרים באוצר כי התוכנית להגברת שיעורי התעסוקה של החרדים רחוקה מסיום. ואכן, על אף ההדלפות לתקשורת, בישיבת הקבינט אתמול לא הוצגו צעדים קונקרטיים.
באוצר מחלקים את החסמים לשילוב חרדים בתעסוקה לארבעה: השכלה והכשרה, תמריצים, חסמים בחוק וחסמים תרבותיים. האחרונים מתייחסים לערכים של החברה החרדית המעניקים חשיבות רבה להתמסרות ללימוד התורה, דבר שאין שום רצון ממשלתי לנסות להשפיע או לשנות. החסם החוקי העיקרי הוא חובת הגיוס לצה"ל, והוא עומד לקראת פתרון: בימים אלו נדון בוועדת חוץ וביטחון של הכנסת חוק הגיוס, במסגרתו גיל הפטור משירות צבאי לחרדים ירד לגיל 21 במקום גיל 24 כיום. באוצר מתלהבים מהתיקון הזה משתי סיבות. ראשית, הוא עבד כבר בעבר, כשיו”ר יש עתיד יאיר לפיד היה שר האוצר, ואכן בתקופה ההיא עלה מספר המועסקים. שנית, הנתונים מראים כי ככל שחרדי יוצא לעבודה בגיל צעיר יותר כך הסיכוי שלו ליהנות מהכנסה גבוהה בעתיד הולך וגדל.
התמקדות בחינוך החרדי בגילאי יסודי ותיכון
החסמים המשמעותיים יותר הנם ההכשרה וההשכלה. בממשלות בהן ישבו המפלגות החרדיות לא היה ניתן כלל לדבר על שיפור החינוך החרדי לבנים ולכן הן התמקדו בעיקר בתוכניות הכשרה מקצועית למבוגרים. אלא שהתוכניות הללו יקרות מאוד והיעילות שלהן מוטלת בספק. בכדי שהתוכניות הללו יהיו יעילות ויאפשרו לגברים חרדים להשתלב בתעסוקה איכותית, יש צורך בהכשרה של שנתיים לפחות במקביל למתן מלגת קיום. בגיזרה זו יש למנות גם את ההשקעה הממשלתית הגדולה לעידוד פניית חרדים לאקדמיה. מספר החרדים באקדמיה עולה בעקביות אך יש טענות כי הקצב רחוק מלהיות משביע רצון, ובוודאי שאינו מצדיק את ההשקעה.
כעת מבקשים באוצר להתמקד דווקא במוסדות החינוך לגילאי היסודי והתיכון ולעבור לתקצוב על פי תפוקות. כלומר, לפי ההצעה יינתנו תוספות תקציב למוסדות שישיגו ציונים טובים במתמטיקה, אנגלית ואוריינות דיגיטלית. הצעה זו נחשבת גם היא תמריץ חיובי, שכן לא מדברים בשלב זה על קיצוץ תקציבי למוסדות שיבחרו שלא לעמוד בכך. גורמים במשרד החינוך מטילים ספק ביעילות של מהלכים מסוג זה ואומרים כי “ההתנגדות של החרדים ללימוד אנגלית היא אידאולוגית. אז או שהם לא ילמדו, או שימצאו דרך לעקוף את המבחן ולקבל את התקציב”. לעומת זאת, יש האומרים כי "הטעות היא שהשיח הוא בינארי: ליבה או לא ליבה, על אף שיש הרבה גוני ביניים. לדוגמה, אין בעיה להתחיל במהלך של שיפור העברית והמדעים, שכיום סובלים מהזנחה משמעותית".
החסם שנוגע לתמריצים עלה למודעות ציבורית בעקבות מחקר שפרסמו כפיר בץ וזאב קריל מיחידת הכלכלן הראשי באוצר בסוף 2019. על פי המחקר, חרדי שיוצא לעבוד “מפסיד” הכנסות רבות, וכך נוצר מצב שתוספת ההכנסה כתוצאה מיציאתו לעבודה עשויה להיות נמוכה מאוד. למשל, חרדי שיוצא לעבוד בשכר ממוצע במשק (אז כ־8,800 שקל לחודש) הוסיף למשק הבית רק 3,400 שקל לחודש, שכן עם יציאתו לעבודה הפסיד הכנסות בשיעור של 5,400 שקל בחודש. זאת לעומת חילוני שעם יציאתו לעבודה “הפסיד” כ־3,100 שקל בלבד.
ה”מקל”: הקטנת ההכנסה למי שלא עובד
לכן, באוצר בוחנים כל העת דרכים להגדיל את הכדאיות ליציאה לעבודה עבור הגבר החרדי, על ידי הגדלת ההכנסה של מי שיצא לעבוד, לצד הקטנת ההכנסה של מי שבחר שלא. במסגרת הגדלת ההכנסה ניתן למנות את נקודות הזיכוי שניתנו בשנים האחרונות, והוגדלו בשבוע שעבר, ליוצאים לעבוד. גם מענק מס הכנסה שלילי מגדיל את ההכנסה הפנויה של מי שבוחר לצאת לעבוד. לכך מצטרף המהלך עליו הכריז ליברמן אתמול, שיאפשר לחרדים לעבוד בעבודה חלקית ולהמשיך להיות זכאים לקצבה. על פניו, מדובר במהלך חיובי, שכן אברך יוכל לעבוד בעבודה חלקית ועדיין להנות מהקצבה אלא שככל הנראה צעד זה לבדו אינו משמעותי משתי סיבות. ראשית, כבר כיום רבים בחברה החרדית מקבלים את הקצבה הזו על אף שהם לומדים פחות מ־40 שעות שבועיות. המדינה אמנם מנסה לבצע ביקורת מדי פעם, אך ללא הצלחה משמעותית. שנית, הקצבה שהמדינה נותנת, כ־600 שקל לחודש, מהווה פחות מרבע מהמלגה הממוצעת שניתנת לאברך על ידי גורמים פרטיים, כך שאת החלק הארי של המלגה האברך יפסיד אם יבחר לצאת לעבוד. ביקורת מהותית יותר על המהלך מתח ד”ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה. לדעתו, הדבר עשוי להגדיל את התופעה של עבודה במשרה חלקית לצד רישום כוזב של עובדים במשרה מלאה כאברכים.
הצד של הקטנת ההכנסה הוא הדרמטי יותר, וגם גורם להתלהטות הרוחות בין ליברמן לחרדים. הצעד הבולט ביותר שנעשה עד כה בהקשר זה הוא התניית הסבסוד הממשלתי למעונות יום בכך ששני בני הזוג עובדים, מהלך שמעוכב על ידי בג”ץ עד לסוף שנה זו. בנוסף, בוחנים עכשיו באוצר את כל ההטבות שאברכים נהנים מהן ובודקים האם ניתן להתנותן במבחן תעסוקה. בין ההטבות שנבחנות כעת: הסבסוד לצהרונים, סיוע בשכר דירה והנחות בארנונה.
