בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5%
בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי - על 4.5%
ההחלטה תואמת תחזיות של חלק מהאנליסטים, והיא נובעת בעיקר מאי הוודאות סביב המלחמה ומהחשש להתפרצות אינפלציונית מחודשת. הבנק העלה את תחזית הגירעון ל-6.6%. הנגיד במסיבת העיתונאים: "העלייה המהותית באי הוודאות הגיאופוליטית גרמה לנו לנקוט משנה זהירות"; על מצב המשק: "עדיין נותרה כברת דרך להתאוששות מלאה"
הוועדה המוניטרית בבנק ישראל החליטה היום (ב') שלא להוריד את הריבית ולהשאירה ברמה של 4.5%. ההחלטה תואמת תחזיות של חלק מהאנליסטים והיא נובעת בעיקר מאי הוודאות סביב המלחמה שהביאה לעלייה במדדי הסיכון של המשק הישראלי, אך גם מחששות בנוגע להתפרצות אינפלציונית מחודשת.
גם בפברואר הוועדה החליטה שלא להמשיך להוריד את הריבית, אם כי המסר היה שתהליך הורדת הריבית צפוי להימשך. בדומה לאז, גם כעת נימקו חברי הוועדה המוניטרית את החלטתם בכך שהם מתמקדים ב"ייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות". חברי הוועדה מזכירים כי הציפיות לאינפלציה עלו מעט, על אף שהן עדיין נמצאות בתוך יעד האינפלציה (3%). חברי הוועדה הזכירו גם כי בעולם מעריכים שהאינפלציה מתמתנת באיטיות, מה שיביא למיתון של ירידת הריבית גם במדינות נוספות (כפי שהשתקף בהחלטת הפד האמריקאי בסוף מרץ).
גם נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר במסיבת העיתונאים שהתקיימה לאחר פרסום ההחלטה כי "העלייה המהותית באי הוודאות הגיאופוליטית גרמה לנו לנקוט משנה זהירות ולא להוריד ריבית". בנוגע למצב המשק מאז המלחמה אמר הנגיד: "עדיין נותרה כברת דרך להתאוששות מלאה של המשק". הנגיד הזכיר כי מספר מדדים מלמדים על התאוששות מתמדת בפעילות הכלכלית, אך אמר כי הם מודאגים מכך ש"ההיצע המצרפי במשק מתרחב בקצב איטי יותר מהתרחבות הביקוש, מה שיכול להביא לאינפלציה".
הנגיד חזר על קריאתו להקים בהקדם ועדה "שתורכב מגורמי מקצוע ביטחוניים ואזרחיים ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת", והוסיף: "אם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב הביטחון, חשוב להצביע על התאמות שיביאו לכך שיחס החוב-תוצר לא ימשיך לעלות". הבנק העריך שיחס החוב-תוצר ב-2024 יעמוד על 67% ולא יירד ב-2025. בהמשך ניצל
ירון התייחס גם להורדת תחזית הדירוג ע"י פיץ' ואמר כי "מדינת ישראל חוותה בעבר משברים בהם יחס החוב-תוצר היה גבוה מעכשיו, ומעולם לא היה פיגור בתשלומים". ירון ניצל את ההזדמנות כדי לקרוא לממשלה לנקוט מדיניות פיסקלית אחראית וציין כי שמירה על יחס החוב-תוצר היא "נכס אסטרטגי למדינת ישראל". הנגיד אמר כי הוא בסך הכל מרוצה מהמדיניות הפיסקלית. הוא ציין כי הבנק היה מעורב בגיבוש התקציב וכי "נעשו התאמות משמעותיות". עם זאת, הנגיד מתח ביקורת על רכיבים מסוימים בתקציב: "יש רכיבים שלא מספיק תומכים ולא מעמיקים במנגוני צמיחה, בוודאי בנושאים של תשתיות ותמריצים נכונים לשוק העבודה".
בנוגע לשוק הדיור אמר הנגיד כי על אף שהפעילות מתאוששת היא "עדיין נמוכה", ובפרט "תהליך קליטת עובדים זרים הוא מורכב ומתבצע בהדרגה וצפוי לארוך זמן ממושך". הנגיד ציין כי נדרשת הטמעה של חדשנות בנייה בישראל וכי נכון לעכשיו "הפריון בענף הבנייה בישראל נמוך יחסית ל-OECD".
במענה לשאלת כלכליסט אם הוא ממליץ לממשלה בסוגיות ביטחוניות ומתמחר אותן בפניה, אמר הנגיד: "אנחנו לא נכנסים לשיקולים ביטחוניים. אנחנו נערכים לכל מיני תרחישים, אבל החלטות ביטחוניות אנחנו משאירים למקבלי ההחלטות". בהמשך מסיבת העיתונאים ציין הנגיד כי הבנק לא מופיע בפני הקבינט המדיני-ביטחוני.
בנוגע לעליית השכר בשנה האחרונה והמחשבה שמא עלייה זו משקפת סיכון לאינפלציה אמר הנגיד: "בקצה, השכר עולה. אנחנו עוקבים אחרי זה כל הזמן. אבל צריך להבין שכשמסתכלים על קו המגמה הרי שעליית השכר הריאלי נראית בקו המגמה".
האינפלציה עדיין רוחשת מתחת לפני השטח
בתחזית המאקרו שפירסמה חטיבת המחקר של הבנק עודכנה תחזית הגירעון לרמה של 6.6% (בדומה לרמה המקסימלית הקבועה בחוק), לאחר שבתחזית הקודמת עמדה על 5.7%. גם בנוגע לאינפלציה עודכנה התחזית כלפי מעלה לרמה של 2.8% בסוף 2024. כלכלני הבנק מדגישים כי מאזן הסיכונים ביחס לתחזיות אלו נוטה כלפי מעלה. תחזית הצמיחה למשק נותרה ללא שינוי ברמה של 2%, אך התחזית להשקעות ירדה למינוס 3.5%. תחזית הריבית של בנק ישראל היא כי בעוד שנה הריבית תעמוד על 3.75%. בשוק ההון מעריכים כי הריבית בעוד שנה תעמוד על 3.8%. כמו כן, בתחזית חטיבת המחקר נכתב כי קיים סיכון שלא יועבר לישראל המענק המיוחד מהאמריקאים, שמהווה כ-30 מיליארד שקל מהתקציב.
הנתונים היבשים הנוגעים לאינפלציה תומכים בהורדת ריבית. האינפלציה השנתית בסוף פברואר הגיעה לרמה של 2.5% בלבד, כשאינפלציית הליבה עומדת על 2.2%, וקצב האינפלציה הרבעוני עומד על 1.5% בלבד. אך מנגד, נתוני עליית השכר בשנה האחרונה (שהגיעו לפי נתוני ינואר ל-5.9%) עשויים ללמד על כך שהאינפלציה עדיין רוחשת מתחת לפני השטח, וכי ההאטה באינפלציה בחודשים האחרונים קשורה למלחמה.
לדברי הוועדה, ישנם חמישה סיכונים להתפרצות אינפלציונית מחודשת: התפתחות המלחמה והשפעתה על הפעילות במשק; הפיחות בשקל; המגבלות על הפעילות בענף הבנייה; ההתפתחויות הפיסקליות; ומחירי הנפט בעולם.
בנוגע לפעילות במשק כותבים חברי הוועדה המוניטרית כי מדובר ב"התאוששות נאה, אך רמת הפעילות נמוכה מזו ששררה ערב המלחמה". ההתאוששות באה לידי ביטוי בירידה בשיעור הפירמות שמדווחים על מחסור בציוד וחמורי גלם. גם בנוגע לשוק המניות ישנה התאוששות בישראל, אך עדיין יש פערים משמעותיים בין ישראל לעולם.
בנק ישראל מעריך שהשוק יכול להמשיך ולעמוד ברמת הריבית הגבוהה, זאת בין היתר אחרי שהמשק הראה סימני התאוששות הן ב"מדד המשולב" של בנק ישראל, והן בפרסום ההכנסות ממסים היום בצהריים. אך יחד עם זאת, ההתאוששות רחוקה מלהיות מלאה - בפרט, ענף הנדל"ן מתקשה להשתקם, וזאת על אף שמדובר בענף שמחזיק בנתח גדול מן האשראי במערכת הבנקאית.
