דוח בנק ישראל
לא רק המלחמה: גם המדיניות התקציבית של הממשלה תרמה לאינפלציה ומנעה הורדת ריבית
לפי דוח בנק ישראל ל-2024, המדיניות הפיסקלית המרחיבה של הממשלה העלתה את ציפיות האינפלציה ב-0.5%, מה שמנע את המשך תהליך הורדת הריבית בו החל הבנק
מאחורי הניסוחים המאוזנים של פרק ג' בדוח בנק ישראל 2024 מסתתר מסר חד וברור: בזמן שבנק ישראל נאבק לבלום את האינפלציה, הממשלה, באמצעות מדיניות פיסקלית מרחיבה, "חיממה" את הכלכלה, גרמה לאינפלציה ומנעה בסופו של דבר את המשך תהליך הפחתת הריבית שהחל הבנק בתחילת השנה שעברה.
בתחילת 2024 הורידה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות הנגיד אמיר ירון את הריבית ב-0.25% - ל-4.5%, אך עצרה את התהליך מיד אחרי (והשאירה את הריבית ללא שינוי בהמשך השנה) מ"חשש מהתגברות מגבלות היצע ועודף ביקוש", לשון הדוח. מאחורי הניסוח הממלכתי מסתתרת ביקורת מובנית כלפי הממשלה: בעוד שבנק ישראל נדרש לריסון, הגירעון התקציבי שטיפס היה בין הגורמים המרכזיים להקפאת השימוש בכלי המדיניות המרכזי של הבנק המרכזי. בנק ישראל חישב ומצא כי ההרחבה התקציבית העלתה את ציפיות האינפלציה ב-0.5%.
בסופו של דבר, בשנת 2024 בנק ישראל לא הצליח להביא את האינפלציה ליעד של 1%-3%, והאינפלציה השנתית עמדה על 3.2%. בבנק ישראל מציינים גם כי בניגוד לשנים עברו, האינפלציה בישראל היתה חריגה מהמגמה העולמית, כשברוב המדינות המפותחות אף נרשמה התמתנות אינפלציונית. הסיבה לכך ידועה והבנק השמיע אותה במהלך כל השנה ובאופן די עקבי: מגבלות היצע מקומיות כתוצאה מהמלחמה, ובהן מחסור בעובדים פלסטינים וגיוסי מילואים. אבל לא רק. כאמור, מגבלות היצע הן רק חצי מהתמונה. החצי השני היה הגידול החד בביקוש, צריכה פרטית ובעיקר הצריכה הציבורית.
לפי הדוח, השילוב בין מגבלות היצע לביקוש גדל יצר עודפי ביקוש שתורגמו לשוק עבודה הדוק, לחצי שכר ועלייה בעלות יחידת תוצר. הלחצים הללו זלגו והפכו לאינפלציה. הדבר חייב את בנק ישראל לנקוט משנה זהירות: עם ההסלמה המחודשת בלחצים, עצרו את הורדות הריבית.
בדוח נכתב כי הצעדים הפיסקליים של הממשלה "תרמו לעליית ציפיות האינפלציה", ונקבע גם כי העלייה בגירעון "הובילה לעלייה של כחצי נקודת אחוז בציפיות". כלומר – הבנק משרטט קשר סיבתי ישיר בין הגדלת ההוצאה הציבורית לבין התמסמסות עוגן הציפיות האינפלציוניות ולפיכך להפסקת ההרחבה המוניטרית. זאת, על אף שבמהלך השנה השקל התחזק ופרמיית הסיכון של ישראל השתפרה (שני אלמנטים שתומכים בהפחתת ריבית כי הם מפחיתים אינפלציה ואי יציבות).
ניכר כי המסר של בנק ישראל לא השתנה: אם מדיניות הממשלה לא תשתנה ותמשיך להיות מרחיבה ולא אחראית – הריבית לא תרד, וכתוצאה מכך האשראי יישאר יקר, והציבור ימשיך לשלם את מחיר חוסר התיאום בין המדיניות המוניטרית למדיניות התקציבית.
