"רפורמת החשמל הכשר - הפתרון היקר והגרוע ביותר; העלות תושת על כלל הציבור"
"רפורמת החשמל הכשר - הפתרון היקר והגרוע ביותר; העלות תושת על כלל הציבור"
הממשלה אישרה אתמול את הקמת מתקני האגירה לחשמל הכשר שיוקמו כפיילוט בבני ברק. עו"ד מיכאל מקייה, לשעבר היועץ המשפטי של חברת החשמל מתנגד להחלטה, לצד בכירים נוספים, שתייקר את התעריף ותמומן בפועל על ידי הציבור
אתמול הושלם שלב נוסף בדרכה של חברת החשמל להשתלט על הקמת המתקן הכשר בצפון בני ברק, לאחר שאושרה ההחלטה בממשלה. לפי ההחלטה, חברת החשמל תוכל להקים את מתקני החשמל הכשר, אך תחויב למכור אותם בעוד כשלוש שנים. ההחלטה עומדת בניגוד לרפורמה בחברת החשמל שנעשתה ב־2018 שנועדה למנוע ממנה לחזור להיות מונופול ולהחזיק "בשאלטר של המדינה".
"מדובר בפתרון הגרוע ביותר מכל העולמות - פתרון יקר יותר, שעלותו תושת על כלל הציבור", אומר עורך דין מיכאל מקייה, שותף במשרד אגמון ובעברו היועץ המשפטי של רשות החשמל, "לשוק הפרטי יש פתרונות טובים וזולים יותר".
ב־2018 שלח ד"ר אסף אילת, יו"ר רשות החשמל דאז, מכתב לחבר הכנסת איתן כבל שכיהן כיו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת ולחברי הכנסת החרדים בו התחייב לגבש תוכנית לשילוב מתקני חשמל כשר בישראל. במכתב צויין כי השלבים הראשונים באסדרה יוצגו תוך 18 חודשים וששילובם ייעשה בצורה שהעלות לא תושת על כלל הציבור. בחמש השנים שעברו מאז, לא אושר מתווה שלם להקמת מתקני החשמל הכשר, גם לא על ידי יזמים פרטיים ובמנותק לחלוטין מחברת החשמל ובמימון ציבורי.
בזמן הזה, קידמו בחברה הכלכלית בני ברק מכרז המיועד לשוק הפרטי, להקמת מתקן אגירה (המאפשר אספקת חשמל כשר) בשכונה חדשה בצפון העיר. לאחר שנפגשו בחברה כלכלית עם הנהלת חברת החשמל בבקשה לחבר את מתקני החשמל הכשר שיוקמו לבתים, החלה ההשתלטות של חברת החשמל על המכרז שעלותו מוערכת בכ־100–130 מיליון שקלים. מכיוון שהכנסות חברת החשמל מגיעות מתעריף החשמל המשולם באופן אחיד על ידי כל תושבי ישראל, עלה החשש שהקמת המתקנים על ידי חברת החשמל תוביל להתייקרות התעריף לכלל הציבור.
סבסוד מתקני החשמל הכשר לא היה החשש היחיד. במרבית העולם נהוג להכיר במתקני האגירה כתחליפיים לייצור - כלומר, מתן האישור לחברת החשמל הוא למעשה חזרתה של חברת החשמל להגדיל את חלקה בתחום ייצור החשמל, מה שנאסר עליה על פי הרפורמה בחברה מ־2018 שנועדה לעודד תחרות בשוק החשמל.
"לפי החלטת הממשלה, חברת החשמל אמורה למכור את המתקן שהיא תקים לצורכי הפיילוט אך בינתיים היא תצטרך לממן את הפיילוט וזה לא יוכל להיעשות אלא בדרך של הכרה בעלויות שתייקר את תעריף החשמל", מזהיר עו"ד מקייה ומוסיף כי "גם לא ברור איזה סוג של עסקאות יבוצעו באמצעות המתקן הזה ומי ייהנה מהן. בעיצומו של קידום מודל השוק והפרטת שירותי אספקת החשמל במשק, השוק כבר בשל למתן פתרונות טכנולוגיים יעילים (לאו דווקא מבוססים אגירה בלבד) ללא עלות עודפת למשק החשמל ותוך שיפור השירות לצרכן. אין שום צורך לפרוץ את מסגרת הרפורמה (שלקח עשור להעביר); התאמות מינוריות ברגולציה הקיימת יאפשרו מתן שירות של חשמל כשר על ידי השוק הפרטי".
שר האנרגיה ישראל כ"ץ חזר על הטענה שדרגי המקצוע אינם מתנגדים להחלטה שחברת החשמל תקים את מתקן החשמל הכשר בבני ברק. השר טוען שתעריף החשמל לא יעלה, זאת למרות חששות רבים שעלו מצד גורמי המקצוע בממשלה בשבועות האחרונים. אחד המתנגדים הבולטים היה יו"ר רשות החשמל אמיר שביט, ששלח מכתב ב־16 לאפריל בו הביע את התנגדותו לאפשר לחברת החשמל להקים את מתקני האגירה. לטענתו, הענקת ההיתר לחברת החשמל עלולה להוביל לסבסוד צולב בו כלל הציבור יישלם עבור החשמל הכשר שאמור לשרת רק את הציבור החרדי. בעקבות המכתב, משרד האנרגיה שינה את מדיניותו והתחייב שחברת החשמל תמכור את המתקנים תוך שלוש שנים ושביט הסיר את התנגדותו.
במכתב נוסף שנשלח על ידי הממונה על התחרות מיכל כהן ב־19 לאפריל, נטען כי מתן האפשרות לחברת החשמל להקים את מתקני החשמל הכשר "עלולה לקבוע את התפתחות תחום האגירה שנים רבות קדימה באופן שישמר את אחיזתה של חברת החשמל בתחום". בסיכום המכתב כתבה כהן כי ההחלטה "עומדת בסתירה חזיתית לתכליות הרפורמה ועשויה לסכל את ההישגים המשמעותיים שלה". המכתב אומנם נשלח לפני ההתחייבות למכור את מתקני החשמל הכשר תוך שלוש שנים, אך גורמים ברשות התחרות מציינים כי עמדתם אינה השתנתה.
ברשות החברות הממשלתיות הוציאו בשבוע שעבר מכתב למזכירות הממשלה המתריע כי הודעת רשות החשמל שמימון הקמת מתקני החשמל הכשר לא יגיעו מתעריף החשמל, מעלה חשש שהפרויקט יהיה הפסדי עבור החברה, ובכך יהיה בניגוד לעקרונות חוק החברות. בשל כך, ביקשו ברשות החברות לאשר את המודל הכלכלי עליו עובדים ברשות החשמל בימים אלה. (ראו ידיעה בעמוד 10)
האם החשמל הכשר טוב לסביבה? בדיוק להפך
טענה נוספת שהציג אתמול שר האנרגיה כ"ץ היא שהקמת מתקני החשמל הכשר טובה גם לסביבה. מדובר בהטעיה שכן על אף שמתקני האגירה עצמם יכולים לקדם ייצור באנרגיות מתחדשות על ידי שמירת האנרגיה הסולארית המוקפת בבקרים גם בשעות הערב, הקמת מתקן חשמל כשר בלב בני ברק, אינו משרת מטרה זו. במסמך פנימי של רשות החשמל מלפני כשלושה חודשים, הכירה הרשות בכך שהמתקן המדובר בבני ברק אינו תורם לקידום אנרגיות מתחדשות.
על פי הכלכלן הראשי של חברת BDO, חן הרצוג, הסיבה לכך היא שבסופי השבוע הביקוש לחשמל נמוך, ואלו השעות בהן צריך להטעין את הסוללות: "רשות החשמל מנסה לעשות "גרין ווש" לפרוייקט החשמל הכשר, ולהציג אותו כפרוייקט אגירה, אך למעשה מדובר בפרוייקט המייקר את עלות החשמל ומנוגד גם ליעדים הסביבתיים. פריקת חשמל מסוללות בסופי השבוע מנוגדת לתכלית הכלכלית של אגירת חשמל". הוא מוסיף כי: "כל המהות של אגירת חשמל הינה לאגור בשעות וימי השפל, כשהביקוש לחשמל נמוך, ולפרוק את הסוללות בזמני השיא. כל שעות סוף השבוע מוגדרות על ידי רשות החשמל כשעות שפל, כלומר אלה שעות שבהם נמוך ולכן אלו השעות שבהם יש סיכון מירבי לקיטום אנרגיות מתחדשות. החשמל הכשר עובד הפוך ליעדי הסביבה - במקום להטעין סוללות האגירה לאורך השבת, מפיקים מהן חשמל ופורקים אותן בערב שבת באנרגיה מזהמת. בנוסף, החשמל הכשר מחמיר את הצורך בכיבוי תחנות כוח בערב שבת והתנעה מחודשת שלהם במוצאי שבת - לכל התנעה כזו יש גם מחיר כלכלי וגם מחיר סביבתי".
