עם כל החדשנות – למה הבנקים הדיגיטליים בישראל לא מצליחים?
עם כל החדשנות – למה הבנקים הדיגיטליים בישראל לא מצליחים?
כידוע, ישראל, המכונה "סטארט אפ ניישן", נחשבת למובילה בתחום הטכנולוגיה והחדשנות, אך דווקא בתחום השירותים הפיננסיים הדיגיטליים היא מדשדשת מאחור. למרות שאולי לא מדובר במצב הגרוע בעולם, חשוב להבין שמדינות מתפתחות, כמו ברזיל וארגנטינה, מקדימות את ישראל בהרבה בהיקף השירותים הפיננסיים ובתחום הדיגיטליזציה שלהם. בישראל, היצע השירותים הפיננסיים מוגבל מאוד, והתחרות כמעט ואינה קיימת. עולה השאלה מדוע בישראל לא קמים בנקים דיגיטליים מצליחים?
התשובה טמונה בכמה גורמים. ראשית, גודל האוכלוסייה הקטן בישראל מקשה מאוד על שחקנים מקומיים להתפתח, ומצד שני ישנם קשיים רגולטוריים שמונעים כניסת שחקנים זרים לשוק. כדי שבנק דיגיטלי יצליח כלכלית, עליו לשרת כמות משמעותית של לקוחות. המודל הרווחי של בנקים דיגיטליים מבוסס על הכנסות נמוכות יחסית מכל לקוח, במיוחד כשהמטרה היא למשוך את דור ה-Z עם הצעות כמו חשבונות ללא עמלות או עם דמי שימוש נמוכים. לכן, כדי להגיע לרווחיות, הבנקים הללו חייבים לשרת מיליוני לקוחות.
הדוגמה הגדולה ביותר היא Nubank, הבנק הדיגיטלי הגדול בעולם, המשרת בעיקר את השוק באמריקה הלטינית. רק בשנת 2023 הוא הגיע לרווחיות, לאחר שצבר מעל 60 מיליון לקוחות. הכנסות הבנק עמדו על 8 מיליארד דולר, ורווחיו הסתכמו במיליארד דולר. גם הבנק הדיגיטלי השני בגודלו, Revolut, המשרת כ-40 מיליון משתמשים באירופה ואנגליה, הגיע לרווחיות באותה שנה, אך עם הכנסות נמוכות יותר של שני מיליארד דולר ורווחים לפני מס של חצי מיליארד דולר. לשם השוואה, בנק מסחרי בישראל מרוויח מהלקוחות הקטנים ביותר בין 1,000 ל-2,000 שקלים בשנה, בעוד שבנקים דיגיטליים בעולם מסתפקים ברווח שנתי של 40 עד 60 דולר מלקוח.
מעבר לכך, היקף האוכלוסייה הקטן בישראל גורם לכך שגם הפיתוח הטכנולוגי נעשה פחות כלכלי. בישראל קיימת נטייה לפתח הכל מאפס, מתוך מחשבה שרק אנחנו יודעים איך לעשות זאת נכון. הדבר מוביל להוצאות גבוהות ולא מוצדקות. לדוגמה, בנקים כמו לאומי ופועלים מעסיקים כ-1,500 מפתחים כל אחד במחלקות הטכנולוגיה שלהם, מה שמהווה הוצאה עצומה. מערכות הליבה הבנקאיות הישנות והמסורבלות דורשות תחזוקה מתמדת, ולמרות שהמנכ"לים נמנעים מלטפל בכך, מבנק דיגיטלי חדש מצופה להתחיל מאפס עם מערכות חדשות ויעילות.
הניסיון הישראלי הבולט בתחום הבנקאות הדיגיטלית התחיל עם פרויקט Pepper של בנק לאומי, שהיה פורץ דרך וחדשני, אך לא הצליח מבחינה מסחרית. למרות ההשקעה העצומה בפיתוח, המוצר לא תפס תאוצה. מאז, נוספו שני בנקים דיגיטליים נוספים שקיבלו רישיון לפעול בישראל - וואן זירו ואש. וואן זירו הצליח להגיע ל-100,000 לקוחות פעילים ולרווחיות גבוהה יחסית, אך עדיין לא ברור אם הבנק יצליח להחזיר את ההשקעה האדירה שנעשתה בו, שעמדה על כ-700 מיליון שקל. גם באש יש שאיפות גדולות, אך הבנק עדיין לא התחיל לפעול בפועל, ותוכניותיו להתפשט לאירופה עומדות בסימן שאלה.
ישנם שני פתרונות אפשריים לקידום הבנקאות הדיגיטלית בישראל. הראשון הוא הקלה ברגולציה שתמשוך שחקנים זרים לפתוח פעילות מקומית, והשני הוא רכישת טכנולוגיה זרה על ידי אחד הבנקים הקטנים בישראל והפיכתו לבנק דיגיטלי.
יונתן ברנד הוא מנכ"ל אולטרה פיננסים
