ועדת גילאור: מינוי פרץ יחזיר את המינויים בחברות הממשלתיות שנים רבות לאחור
ועדת גילאור: מינוי פרץ יחזיר את המינויים בחברות הממשלתיות שנים רבות לאחור
חברי הוועדה פנו לממשלה בבקשה שלא לאשר את מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית, למרות טענותיו של שר הביטחון בני גנץ לפיהן לפרץ יש "כישורים מיוחדים הגוברים על זיקתו הפוליטית". בוועדה טוענים: "הליך ההשגה עשוי להפוך לנורמה קבועה. יש קושי ממשי לקבוע כי המועמד מתאים יותר מחברי נבחרת הדירקטורים"
"חברי הוועדה מבקשים להדגיש את החשש הכבד מפני 'מדרון חלקלק' כתוצאה מקבלת החלטה לפיה למר פרץ קיימים כישורים מיוחדים לצורך התגברות על הזיקה הפוליטית, וכי הוא יכול להתמנות כיו"ר דירקטריון תעשיה אווירית. קביעה כזו סביר שתחזיר אותנו שנים רבות לאחור, להתמודדות עם עולם של מינויים פוליטיים שאינם מתבססים על יכולת מקצועית וכישורים. הליך ההשגה עשוי להפוך לנורמה קבועה"; כך מסיימים חברי ועדת גילאור את פנייתם לחברי הממשלה, שלא לאשר את בקשת שר הביטחון בני גנץ ושר האוצר אביגדור ליברמן לאשר את מינויו של עמיר פרץ לתפקיד יו"ר התעשייה האווירית.
על אף שהוועדה פסלה את מינויו של פרץ לתפקיד, מתכוונת הממשלה לאשר את המינוי ביום ראשון הקרוב. לקראת כינוסה הופצה אתמול (ד') לשרים החלטה בת 77 עמודים, הכוללת שתי חוות דעת של היועמ"ש אביחי מנדלבליט, ושני מכתבים של גנץ שמסבירים ומצדיקים את עקיפת הוועדה.
פנייתם של חברי הוועדה הופצה במקביל למכתב של גנץ, בו הוא מבקש להשיג על החלטת הוועדה לפיה אין לפרץ "כישורים מיוחדים" המצדיקים מינוי בעל זיקה פוליטית חזקה. גנץ טען כי ניסיונו של פרץ בשלל תפקידיו שקול לניסיון עסקי משמעותי, וכי תפקיד שר הוא מקביל לתפקיד חבר דירקטוריון. כמו כן, גנץ ציין כי הזיקה הפוליטית של פרץ היא חלשה, בין היתר משום שעברה שנה מאז הכריז על פרישתו מהחיים הפוליטיים, וחצי שנה מאז פרישתו מתפקיד שר בממשלה.
חברי הוועדה תוקפים את השגותיו של שר הביטחון ממספר כיוונים, ומתעקשים כי יש צורך בניסיון עסקי מוכח בחברה עסקית. הם לא מקבלים את הטענה כי ניהול ההסתדרות דומה לאתגרי הניהול בחברת התעשייה האווירית, ומחדדים כי בגלל הזיקה הפוליטית יש צורך ב"תרומה בעלת משקל סגולי מכריע", וברור לכל כי משקלו הסגולי של מועמד בעל ניסיון ניהולי ועסקי, כמו גם ניסיון בתחום הביטחוני, יהיה גדול מזה של פרץ.
כמו כן, חברי הוועדה מציינים כי מבחינה משפטית זיקה פוליטית נמשכת בין שנה ל-3 שנים אחרי תום הזיקה, ובמקרה של פרץ, שהיה במערכת הפוליטית שנים ארוכות יש להעריך כי יש צורך אף בתקופה ארוכה יותר. בוועדה מזכירים כי פרץ ציין שיש לו זיקה פוליטית לששת שרי העבודה ומרץ, וזיקה פוליטית חזקה במיוחד לבני גנץ, בייחוד בשל התקופה שבין ינואר ליוני 2020, בה כיהן כשר מטעם כחול לבן, אף שלא היה חבר כנסת.
חברי הוועדה מציינים עוד כי "יש קושי ממשי לקבוע כי המועמד 'מתאים יותר' מחברי הנבחרת וכי יש 'צורך ממשי' במינויו", זאת לאחר עיון קצר במועמדי נבחרת הדירקטורים. "ממעבר קצר על רשימת המועמדים בנבחרת ניתן להיווכח כי אכן קיימים בה מועמדים רבים בעלי ניסיון עשיר ובכיר מאוד במגזר העסקי, ובהם אף בעלי ניסיון בתחום הביטחוני, ביניהם מנכ"ל רפא"ל לשעבר, מנכ"ל התעשייה האווירית עצמה בעבר, סמנכ"לים בחברות ביטחונית גדולות ועוד רבים אחרים".
כמו כן, חברי הוועדה מציינים כי מבדיקה ראשונית באינטרנט עולה כי "היו"רים המכהנים ב-40 החברות העולמיות הגדולות המתחרות בחברת תעשייה אווירית, הינם אנשי עסקים או אנשי עסקים עם ניסיון ביטחוני. רק במדינה אחת מונה גורם פוליטי ללא ניסיון עסקי משמעותי". עם זאת, הם מציינים כי 20 מהיו"רים "מכהנים גם כמנכ"לים".
חברי הוועדה מזכירים כי גם ה-OECD הנחה שמומלץ לגייס מועמדים בעלי מומחיות מסחרית ופיננסית לחברות בבעלות ממשלתית, בייחוד כאשר מדובר בחברות שהפעילות העיקרית שלהן היא עסקית.
