סגור
הפגישה בטהרן בין מנהיג איראן חמינאי לבין יו"ר הלשכה המדינית של חמאס איסמאעיל הנייה יום לפני שחוסל
הפגישה בטהרן בין מנהיג איראן חמינאי לבין יו"ר הלשכה המדינית של חמאס איסמאעיל הנייה יום לפני שחוסל ( צילום: REUTERS )

פרשנות
בין המיליארדר לבכיר הצבאי: דילמת חיזבאללה ואיראן בעקבות החיסולים

חיסול איסמאעיל הנייה בלב טהראן הוכיח את החדירות המודיעינית של משטר האייתולות. אלא שדווקא חיסולו של פואד שוכור בכיר חיזבאללה מאיים להביא להסלמה אזורית. בלבנון חוששים שניסיון של חיזבאללה לפגוע במטרות איכות בישראל יוביל את המדינה "חזרה לתקופת האבן"

בתוך כשש שעות מיום שלישי בערב ועד הלילה שבין שלישי לרביעי ספג מה שמכונה "ציר ההתנגדות" שתי מכות קשות בדמות חיסול בכירים. המוכר שבהם – איסמאעיל הנייה יו"ר הלשכה המדינית של חמאס – חוסל בטהרן ושוב המהלך הוכיח את החדירות המודיעינית של משטר האייתולות. דווקא חיסול הדמות הפחות מוכרת, פואד שוכור, הבכיר הצבאי של חיזבאללה, בדאחיה של ביירות בשלישי בערב מאיים להביא להסלמה בעימות האזורי הנמשך מאז 7 באוקטובר.

"התעשר על חשבון עניי עזה"

הנייה בן ה־62 היה בן למשפחת פליטים פלסטינית ממחנה שאטי ברצועת עזה. הוא לא נחשב מבכירי ארגון הטרור של חמאס אך כוכבו דרך החל מ־1997 אז מונה לעוזרו האישי של שיח' אחמד יאסין המייסד והמנהיג הרוחני של חמאס. הקרבה הזו ליאסין סייעה לו לעקוף דמויות בכירות ממנו בארגון בדרך לעמוד בראש רשימת חמאס לבחירות הכלליות שנערכו ברשות הפלסטינית ב־2006 וזאת למרות שיאסין חוסל שנתיים קודם לכן. הניצחון המוחץ של חמאס בבחירות סלל את דרכו לראשות הממשלה הפלסטינית, תפקיד ממנו פוטר ביוני 2007 לאחר ההשתלטות העקובה מדם של חמאס על רצועת עזה מידיו של ארגון פת"ח.
הנייה הפך מאז למנהיג חמאס ברצועת עזה אבל שחרור יחיא סינוואר ב־2011 במסגרת עסקת שליט ערער את מעמדו. לפי הדיווחים, היחסים בין הנייה לסינוואר היו קרירים בין השאר בשל הבדלי הגישות והרקע השונה שלהם. סינוואר צמח בזרוע הצבאית של חמאס ודגל במאבק לא מתפשר עם ישראל בעוד המסלול של הנייה היה שונה והוא סבר כי יש לתת משקל גם לצעדים בזירה הבינלאומית ולכן היה פחות אהוד על ידי אנשי הזרוע הצבאית.
ב־2017 נבחר הנייה לראשונה לתפקיד יו"ר הלשכה המדינית של חמאס במקום ח'אלד משעל וזה סלל את דרכו לעזוב את רצועת עזה ולהשתקע בטורקיה ולאחר מכן בקטאר. משם קידם הנייה את הרעיון שהמאבק הצבאי בישראל צריך להיות מלווה ב"מאבק מדיני" אותו הוא ניהל בעיקר ממקום מושבו במפרץ וכן בביקוריו בטהרן, ביירות ובעוד מדינות שמקורבות ל"ציר ההתנגדות". בשל שיקולי המידור והיחסים העכורים עם סינוואר, הנייה לא היה בסוד התוכנית שגיבשו ראשי הזרוע הצבאית בעזה ל־7 באוקטובר, אך הוא כמו שאר מנהיגי החוץ של חמאס הביע בפומבי תמיכה במתקפה הרצחנית של אותו היום.
הנייה היה הפנים של חמאס בזירה הבינלאומית ובתוקף תפקידו שימש, לפי הדיווחים, כגורם המקשר בין חמאס עזה לבין המדינות המתווכות במסגרת המאמצים להביא להסכם הפסקת אש ושחרור החטופים הישראלים. בדיווחים לא רשמיים, נמסר כי בין הנייה וסינוואר התגלעו חילוקי דעות על תנאי הפסקת האש כשהנייה ניסה להבטיח את עתיד חמאס ב"יום שאחרי" בזירה הפלסטינית והערבית בעוד סינוואר ושאר המנהיגים של הזרוע הצבאית שמו להם ליעד להביא להישרדות הזרוע הצבאית כדי להכריז על "ניצחון אלוהי". בתקופה הקרובה תצטרך מועצת השורא של חמאס – הגוף העליון של הארגון – למנות מחליף זמני להנייה כיו"ר הלשכה המדינית עד לבחירות הפנימיות שייערכו לתפקיד זה.
לצד פעילותו כיו"ר הלשכה המדינית, הנייה בנה לעצמו ולמשפחתו אימפריה כלכלית, דבר שלעיתים קרובות הביא את מתנגדיו בארגון חמאס ומחוצה לו למתוח עליו ביקורת נוקבת ולטעון כי הוא התעשר על חשבון עניי עזה. לפי ידיעות שפורסמו בעבר, כולל בעיתונות הבינלאומית, הונו האישי של הנייה עמד על 4 מיליארד דולר אם כי נתון זה מעולם לא הוכח. מה שכן ידוע הוא שכחלק מתפקידו כיו"ר הלשכה המדינית הוא עסק בגיוס כספים לטובת חמאס כשלא תמיד היתה אבחנה ברורה בין כספי הארגון להונו האישי והמשפחתי.
למרות הרקע ממנו הגיע, הפיכתו למנהיג חמאס בולט ברצועת עזה הקלה על הנייה ובני משפחתו להפוך לאילי הון. עיקר פעילותם העסקית התרכזה בענף הנדל"ן שם להנייה היתה בעלות על דירות, וילות ומגדלי מגורים ברחבי עזה, כולל באזורים הנחשבים ביותר. חלק מהנכסים שהיו שייכים להנייה עצמו נרשמו תחת שמות מקורבים ובני משפחתה של אחותו. בין השאר מדווח כי למשפחת הנייה היו נכסים ב"עיר חמאד" פרויקט מגורים בעזה שמומן על ידי ממשלת קטאר.
בנוסף, משפחת הנייה הפכה למונופול בשוק הגנרטורים ברצועת עזה תוך ניצול מצוקת החשמל של העזתים. מקורות בעזה טענו כי חלק ממגדלי המגורים שהיו שייכים למשפחת הנייה שימשו בעבר את הזרוע הצבאית של חמאס לפעילות הדרכה ואימונים.
הסתלקותו של הנייה מהזירה יכולה ליצור מבחינת חמאס בעייה מסוימת בתחום המימון, אך מאחר שהוא לא ניהל את האימפריה הכלכלית שלו ורשתות המימון והתרומות של חמאס לבדו, סביר כי יהיה מי שייכנס לנעליו בתחום זה בתוך זמן קצר.

בדרך לקריסה כלכלית בלבנון

חיסולו של פואד שוכור, בכיר חיזבאללה במעוז הארגון בדרום ביירות בשלישי בערב הוא המכה הכואבת ביותר לחסן נסראללה ואנשיו מאז החל העימות הנוכחי ב־8 באוקטובר. עד כה חיסלה ישראל כ־400 אנשי חיזבאללה, חלקם מפקדי שטח בכירים, אבל שוכור הוא ברמה אחרת. הוא חלק מהמעגל הפנימי הקרוב לנסראללה וחבר ב"מטכ"ל" חיזבאללה – מועצת הג'יהאד.
שוכור אינו עוד חבר בחיזבאללה אלא מי שהחל דרכו בארגון לפני כ־40 שנה והיה מבוקש גם על ידי ארה"ב. חיזבאללה אינו יכול לעבור לסדר היום על חיסול שכזה, אך הוא ניצב בפני דילמה לא פשוטה. במידה שיחליט להרחיב את טווח הפגיעה בשטח ישראל או שינסה לפגוע במטרות "איכות" מבחינתו כמו תשתיות בישראל הוא מסכן את לבנון בחורבן. גורמים פוליטיים בלבנון מפעילים לחץ כבד על חיזבאללה להגיב בצורה מדודה על החיסול כדי לא להחריב את המעט שנותר מבחינת תשתיות וכלכלה בלבנון.
ביום שלישי בערב עוד לפני החיסול של שוכור, הצהיר שר הכלכלה הלבנוני אמין סלאם כי מרבית המגזרים הכלכליים בלבנון חווים השנה ירידה בפעילות לעומת השנה שעברה שגם היא לא הצטיינה בפעילות מואצת. מבלי להזכיר את חיזבאללה, הזהיר סלאם כי במידה "שהסכסוך יתרחב, לבנון תחזור לתקופת האבן".
לבנון נמצאת בשנה החמישית למשבר כלכלי חמור, במהלכו התרסק שער המטבע, משק החשמל קרס והמשקיעים מהמפרץ נמנעים מלהזרים את כספם למשק הלבנוני מחשש שיירד לטימיון. במציאות זאת צריך עתה נסראללה לנסות ולייצר תגובה הולמת מבחינתו לחיסול הישראלי מבלי לגרור את כל לבנון לקריסה מוחלטת.