בית הדין לתחרות: בזק תשלם 30 מיליון שקל על פגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי
בית הדין לתחרות: בזק תשלם 30 מיליון שקל על פגיעה ברפורמת השוק הסיטונאי
בית הדין דחה את ערר חברת התקשורת וקבע כי היא ניצלה לרעה את מעמדה כמונופול כשחסמה את האפשרות של מתחרותיה סלקום ופרטנר לחבר בניינים לסיבים אופטיים. מנכ"לית החברה לשעבר, סטלה הנדלר, תשלם קנס של 500 אלף שקל. בזק הפרישה את הכספים ב-2019
בית הדין לתחרות הותיר על כנה את החלטת הממונה על התחרות הקודמת, עו"ד מיכל הלפרין, להטיל על בזק קנס מינהלי בגובה 30 מיליון שקל, וכן קנס מינהלי של 500 אלף שקל על המנכ"לית לשעבר, סטלה הנדלר. זאת לאחר שקבעה כי פגעו ברפורמת השוק הסיטונאי שמטרתה הסופית הייתה הגברת התחרות לצורך הורדת מחירים.
על פי קביעת הממונה על התחרות, בזק מנעה מהמתחרות שלה פרטנר וסלקום, כפי שהיא חויבה על ידי משרד התקשרות, גישה לתשתית הפסיבית שלה (בורות תקשורת) על מנת לפרוס רשת תקשורת קווית (סיבים אופטיים), במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי של משרד התקשורת.
בזק מחזיקה בתשתית פסיבית, שהיא מערכת של צינורות, עמודים ומתקנים נוספים, הפרוסה ברחבי המדינה ומאפשרת העברת כבלי תקשורת אל הבתים בישראל. במסגרת רפורמת השוק הסיטונאי שיזם משרד התקשורת עוד בשנת 2012, נקבע כי מתחרים יוכלו להשתמש בתשתית הפסיבית של בזק לצורך פריסת רשתות תקשורת קוויות עצמאיות.
התשתית הפסיבית של בזק היא תשתית התקשורת היחידה המגיעה כמעט לכל בית בישראל ובמקומות רבים בארץ זוהי התשתית היחידה המתאימה לפריסת כבלי תקשורת. הקמת תשתית פסיבית עצמאית נוספת ביישובים מאוכלסים היא בעייתית, נוכח העלויות הגבוהות הכרוכות בכך, עבודות החפירה הנרחבות הנחוצות, השיבושים שהקמת תשתית כזאת יוצרים לציבור הרחב וריבוי ההיתרים הנדרשים להנחתה. משום כך תשתית התקשורת הפסיבית של בזק הכרחית על מנת לפרוס ביישובים מאוכלסים רשת תקשורת קווית מתחרה אל בתי הלקוחות.
בזק חסמה בפני מתחרותיה את המעבר אל המקטעים הסופיים המחברים בין התשתית ברחוב לבנייני לקוחות הקצה (מקטע הגישה לבניין), אשר נחוצים על מנת להגיע לבתי הצרכנים. זאת למרות שמדובר במקטעים שאינם של בזק. בזק אפשרה פריסה בתשתית הפסיבית שלה רק עד לגוב האחרון שלפני הכניסה למקטע הגישה לבניין, וחסמה את האפשרות לצאת מן הגוב ולהעביר את הכבל למקטע הגישה לבניין.
משמעות סירובה של בזק הוא שעל המתחרות בבזק היה לחפור ולהקים תשתית פסיבית עצמאית במקטע הגישה לבניין מהגוב שאותו הקימו בסמוך לגוב האחרון של בזק. הקמה עצמאית של התשתית במקטע הסופי כרוכה בין השאר בעבודות חפירה, במטרד ציבורי, בהשגת היתרים מרשויות שונות ובקבלת הסכמה מוועדי בתים לביצוע עבודות מורכבות אלה ולשיקום פני השטח. כל אלה, קבעה הממונה, מתורגמים לעלויות ניכרות המתווספות לפרויקט יקר ועתיר סיכונים וליצירת עיכוב משמעותי בהקמת רשת תקשורת קווית עצמאית.
בספטמבר 2019 הממונה על התחרות קבעה כי במעשיה בזק ניצלה את מעמדה המונופוליסטי לרעה, וסירבה סירוב בלתי סביר לספק שירות. בזק הגישה ערר על החלטת הממונה על התחרות, במסגרתה הטילה הממונה קנס מינהלי של 30 מיליון ש"ח על חברת בזק, וקנס מינהלי של 500 אלף ש"ח על המנכ"לית לשעבר נדלר.
פסק הדין שנתן בית הדין לתחרות ביום ב' דחה את ערר בזק והנדלר במלואו. בנוסף בזק תשלם למדינה הוצאות משפט בסך 120 אלף שקל. בשלב זה, פסק הדין אסור בפרסום בשל סודות מסחריים. את הרשות ייצגו עו"ד מוטי כץ, ירדן מזרחי ויובל רביד וכן ד"ר רוני בן-פורת.
נציין כי בפרשה אחרת, חקירת רשות ני"ע נגד בכירי בזק על עבירות מרמה שהבשילה לימים לכתב אישום, הנדלר שילמה 400 אלף שקל במסגרת הסדר מותנה להפסקת ההליכים הפליליים נגדה.
