ניתוחהשמדת ערך: מעמדו של משרד החוץ בשפל, והשר שבראשו רק מחליש אותו יותר
ניתוח
השמדת ערך: מעמדו של משרד החוץ בשפל, והשר שבראשו רק מחליש אותו יותר
הפיאסקו סביב פגישתו של אלי כהן עם שרת החוץ הלובית הוא רק מכה נוספת שסופג משרד החוץ תחת שלטון נתניהו, שבאופן מתמשך מחליש אותו תקציבית ומפקיע ממנו סמכויות; רה"מ ניצל את הפרשה להגברת לפיתתו במדיניות החוץ, ומי שירוויחו הם גופים כמו המוסד והמל"ל; מעתה, מדינת ישראל תיוצג יותר על ידי שליחי נתניהו כמו צחי הנגבי ורון דרמר, על חשבון הדיפלומטים המקצועיים
שר החוץ אלי כהן ביצע השבוע השמדת ערך מרהיבה למדיניות החוץ של ישראל, ליחסיה החשאיים עם מדינות האיזור ולמעמד של משרד החוץ שהוא עומד בראשו.
כזכור, משרד החוץ פרסם בתחילת השבוע כי כהן נפגש באיטליה עם מקבילתו הלובית נג'לא אלמנקוש והגדיר את הפגישה כ"היסטורית" וכ"צעד ראשון בקשר בין ישראל ללוב". ההודעה לא תואמה מול ממשלת לוב, והדבר הוביל לכך שבעקבות זעם ציבורי שרת החוץ אלמנקוש פוטרה על ידי ראש ממשלתה ונאלצה לברוח מהמדינה באמצעות מטוס פרטי.
התקרית החריגה כיכבה בשערי כלי התקשורת הבינלאומיים דוגמת ה-BBC, הגרדיאן ואל-ג'זירה והובילה לנזק בל יתואר ליחסיה החשאיים של מדינת ישראל עם מדינות מוסלמיות שאין לה יחסים דיפלומטיים רשמיים עמן, ובאופן ספציפי לנזק עצום ביחסי ישראל-לוב שספק אם יהיה ניתן לתקן אותו תוך זמן קצר.
אך לנזק שגרם השר למדיניות החוץ של ישראל יש להוסיף את הנזק שנגרם למשרד החוץ עצמו. מעמדו של המשרד נפגע משמעותית תחת ממשלות נתניהו בעשור וחצי האחרון, כאשר ההערכה היא שראש הממשלה עושה זאת במכוון כדי לחזק את שליטתו במדיניות החוץ הישראלית ולמנוע השפעה של הדרג המקצועי במשרד שלתפיסת נתניהו מחזיק בעמדות "שמאל". הפגיעה במעמד משרד החוץ לא התבטאה רק בפגיעה אמורפית ב"מעמד", אלא בצמצום תקציבים, הלקיחת סמכויות ואגפים מהמשרד, המינוי שרים חלשים ולא עצמאיים ובמידור ממוקדי קבלת ההחלטות.
בכל הקשור לפגיעה בתקציב, ניתן לראות שמאז שנת 2010, שנת התקציב הראשונה לאחר שנכנס נתניהו לתפקיד ראש הממשלה בפעם השנייה, נשחק תקציב משרד החוץ באופן משמעותי. מבחינה נומינלית התקציב נותר יציב ונע בין 1.6 מיליארד שקל ל-2 מיליארד שקל, אך כשבוחנים את הכסף שניתן למשרד החוץ כחלק מכלל התקציב אז התמונה נראית שונה לגמרי. לפי אתר מפתח התקציב, אחוז התקציב שאושר למשרד החוץ ביחס לתקציב הכללי ירד בחדות בתקופת נתניהו מ-0.6% ב-2010 ל-0.36% ב-2023. לשם השוואה, התקציב שאושר למשרד ראש הממשלה באותה תקופה עלה נומינלית מ-1.86 מיליארד שקל ל-3.59 מיליארד שקל, וכשבוחנים אותו כאחוז מהתקציב הכללי מדובר בעלייה מ-0.67% ב-2010 ל-0.73% ב-2023.
ההשוואה למשרד ראש הממשלה אינה מקרית, וזו נובעת מפני שבמקרים רבים סמכויותיו ותפקידיו של משרד החוץ סופחו למשרד רה"מ והועברו לגופים שהפיקוח עליהם קלוש כמו המועצה הלאומית לביטחון (המל"ל שבראשו עומד צחי הנגבי) והמוסד הכפופים לראש הממשלה עצמו ומשרדי ממשלה קטנים שפוצלו ממשרד החוץ והועברו כאתנן פוליטי לשרים בממשלה. בממשלה הנוכחית מדובר בראש ובראשונה על המשרד לעניינים אסטרטגיים שבראשו עומד השגריר לשעבר בארה"ב רון דרמר שמתפקד כשליח של נתניהו בכל הקשור למשבר ביחסים בין ירושלים לוושינגטון ולמשא ומתן על הסכם נורמליזציה אפשרי עם סעודיה. משרדים נוספים שמבוססים על סמכויות ואגפים שנלקחו ממשרד החוץ כוללים את משרד ההסברה בראשות השרה גלית דיסטל-אטבריאן, משרד המודיעין בראשות גילה גמליאל, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות בראשות עמיחי שקלי והמשרד לשיתוף פעולה אזורי שבראשו עומד דוד אמסלם.
הפגיעה במעמד משרד החוץ מתבטאת גם במעמד של שר החוץ עצמו. אם בעבר שר החוץ נחשב לאחד המרכזיים בממשלה ומקביל בחשיבותו לשר הביטחון והאוצר – הרי שבמהלך תקופת נתניהו התפקיד "שונמך". כתוצאה מכך התפקיד שאויש בעבר על ידי פוליטיקאים מרכזיים שנחשבו לכאלה המאתגרים את ראש הממשלה כמו משה שרת, גולדה מאיר, אבא אבן, יצחק שמיר, שמעון פרס, דוד לוי, סילבן שלום וציפי לבני – מאויש כיום על ידי אלי כהן שאינו מאתגר את ראש הממשלה באף צורה, ובעוד כמה חודשים התפקיד יעבור ברוטציה לישראל כץ. המשמעות של הדבר היא גם תקציבית, ולצורך העניין בממשלה הקודמת בה יאיר לפיד כיהן כשר החוץ, המשרד זכה לקבל תקצוב נוסף וחלק מסמכויותיו שנלקחו הוחזרו לו.
נתניהו רק מחזק את אחיזתו במשרד החוץ
המהלומה שהנחית שר החוץ כהן בהתנהלותו האומללה תוביל להמשך החלשת המשרד. נתניהו כבר ניצל את ההזדמנות בכדי לחזק את לפיתתו במדיניות החוץ וקבע כי מעתה "כל פרסום של פגישה חשאית ידרוש את אישורו האישי של ראש הממשלה נתניהו" וזאת על אף שסירב להשיב אם הוא עצמו ידע מראש על הפגישה של כהן או לא. המשמעות של הדברים היא שמעתה גורמי חוץ יעדיפו לקיים שיחות דיסקרטיות עם "המתחרים" של משרד החוץ דוגמת המוסד והמל"ל, מה שיוביל להתחזקות המגמה הבעייתית בה מי שמנהל את מדיניות החוץ של ישראל אינם דיפלומטים מקצועיים אלא אנשי ביטחון ושליחים של נתניהו דוגמת צחי הנגבי ורון דרמר.
תגובת שר החוץ אלי כהן: "פעילות משרד החוץ מתחילת השנה מתאפיינת בפעולות יזומות ובהישגים פורצי דרך שלא היו בעבר, ובהם הנחת תשתית להסכם השלום עם סודאן; ביקור היסטורי באוקראינה; עידן חדש ביחסים עם טורקיה; פתיחת טיסות מעל עומאן; חתימת הסכם אזור סחר חופשי עם האמירויות; התקדמות בביטול הוויזה לארה"ב; שתי מדינות מוסלמיות שפתחו שגרירויות בישראל - צ'אד ואזרבייג'ן; פתיחת שגרירות בטורקמניסטן הקרובה ביותר לגבול איראן; פתיחת שלוחת שגרירות רוסיה בירושלים; פתיחה והעברת ארבע שגרירויות ונציגויות לירושלים; פתרון המשבר עם פולין; החזרת השגריר הסרבי לישראל לאחר שלוש שנות קיפאון ביחסים, ועוד. תחת הובלת השר אלי כהן תקציב משרד החוץ בשנים 2023-2024 עומד על כ-2 מיליארד שקל בכל שנה, והינו תקציב שיא בהשוואה לשנים קודמות. מדיניות של הישגים פורצי דרך כפי שלא הייתה בעבר תישמר גם בעתיד".
