פסימיות באוצר: גם ב־2025 הגירעון יהיה גבוה, יידרשו עוד העלאות מסים
פסימיות באוצר: גם ב־2025 הגירעון יהיה גבוה, יידרשו עוד העלאות מסים
לפי הערכות עדכניות באוצר, הגירעון עלול לחצות את הרף של 5% תוצר ב־2025. המשמעות – לא תהיה ברירה אלא להגדיל הכנסות באמצעות מסים חדשים או ביטול פטורים, ולקצץ בהוצאות. במשרד מוטרדים מחוסר יכולתה של הממשלה ליישם את החלטותיה, לצד הזינוק בהוצאות הביטחון שאין מי שיטיל עליהן רסן
הגירעון הצפוי בשנת 2025 עלול לחצות את רף 5% תמ"ג – כך עולה מהערכות עדכניות שמתגבשות בימים אלה באוצר. המספרים האלה נחשפים על רקע דיון מקצועי שהתקיים היום (ג') באוצר כחלק מהכנת תקציב לשנה הבאה, והתמונה שציירו בכירי המשרד לא פחות מקודרת – ללא צעדי התאמה הגירעון יהיה גדול בהרבה מהצפוי. המסקנה אליה הגיעו בכירי המשרד היא כי לא יהיה מנוס מהעלאת מסים נוספת, וכן קיצוצים בהוצאות הממשלה. יצויין כי כל הדיון סביב תקציב 2025 התבסס על ההנחה לפיה אין החמרה ביטחונית או הימשכות הלחימה ב־2025. "זו הנחה אופטימית" הדגיש אחד הנוכחים.
מי שלא נכח בדיון היה דווקא שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. מדובר בהיעדרות בעייתית במיוחד, מאחר שהמדיניות התקציבית נקבעת על ידי הממשלה, שגם עוד לפני 7 באוקטובר לא ממש טרחה לטפל בבעיות המשק ופיזרה כספים לפי אינטרסים פוליטיים הכי צרים. לפי ניתוח של תקציב 2024 שביצע החשב הכללי באוצר, שליש מהגירעון הנוכחי כלל לא קשור למלחמה. לנוכח מצבו הגרוע של סמוטריץ' בסקרים, לא נראה שההמלצה של הדרג המקצועי להעלות מסים ולקצץ בהוצאות תתקבל. את מחיר המשך ההפקרות כולנו נשלם.
הדיון עצמו לא נגע לתקציב, אבל התפתח לכיוון הזה. הבעיה עימה התמודדו בכירי האוצר, כפי שעלה מהדיון, כפולה. הבעיה הראשונה נוגעת לכך שאם אכן נגיע ל־5% גירעון ב־2025 או נחצה אותו, זו כבר תהיה שנה שלישית ברציפות שממשלת ישראל תציג גירעון שאינו בר קיימא, כלומר מעל 4% תוצר. ב־2023 הגירעון כבר טיפס ל־5% תמ"ג (כולל ההזרמות למילוי קרן פיצויים שהתרוקנה בחודשי המלחמה), בניגוד ליעד של 3.7% תמ"ג, והתחזית לגירעון ב־2024 היא של 6.6% בתסריט האופטימי עד לכ־8% תמ"ג בתסריט הפחות משמח. כלומר שלוש שנים רצופות של השתוללות תקציבית. כרגע תקרת הגירעון עומדת על 1.75%, אך היא טרם עודכנה מאז פרוץ המלחמה. תחזית הגירעון המעודכנת של בנק ישראל עומדת על 4.6% תוצר.
הבעיה השנייה היא כי ב־2025 יגמרו לישראל התירוצים. אם ב־2023 כבר היה מאוחר מדי לבצע שינויים דרמטיים (כפי שטען סמוטריץ'), למרות המתקפה ב־7 באוקטובר, וב־2024 היתה מלחמה. איזה תירוצים נוכל להמציא ב־2025? אי אפשר יהיה לסווג את האירוע כ"מלחמה" או "אירוע חריג".
כפי שציינו בכירי האוצר בדיון היום, מדובר במצב מורכב, מאחר שעיני כל חברות הדירוג נמצאות על ישראל, בשעה שבקרב שתי המדרגות הגדולות (S&P ומודי'ס) התחזית היא כבר "שלילית". כלומר, הן שוקלות להוריד שוב את הדירוג של ישראל בשנה הקרובה. כעת עולה חשש כי גירעון של יותר מ־5% תמ"ג גם ב־2025 יכריע את הכף להורדת דירוג נוספת. גם החשב הכללי יהלי רוטנברג הדגיש כי המספרים לא מתיישרים עם תוואי יורד של יחס חוב־תוצר – שעלול לזנק מ־60% ל־68% תמ"ג בסוף 2025. מדובר על תוספת של כ־152 מיליארד שקל.
החשיבות של הדיון היום מתבטאת בכך שהנהלת האוצר כבר מגבשת מעין מסר מרכזי, שינסה להעביר לדרג הנבחר לגבי הצרכים וסדרי העדיפויות ל־2025. יתר על כן, בישיבה ניכרה היתה אחידות במסר מצד שלושת הגופים המרכזיים שמובילים את תהליך התקצוב: אגף התקציבים, כלכלן ראשי וחשב כללי. מדובר באחידות נדירה במשרד שנמצא בשפל חסר תקדים אחרי שהשר סמוטריץ', שעומד בראשו, דאג להחליש את הדרג המקצועי. בישיבה התייחסו פקידי האוצר גם להצעה של יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה ויועצו הכלכלי של ראש הממשלה בנימין נתניהו, אבי שמחון, שהציע לסבסד את הדלק. "זה מטורף", אמר אחד מהפקידים והסביר כי היה מצופה מאיש מקצוע שישדר לממשלה "שאין כסף", ויתר על כן – שיש צורך לקחת עוד מהציבור.
בישיבת האוצר עלו כמה תהליכים בעייתיים. הראשון הוא סביב תקציב הביטחון. עדיין אין ועדה שתבחן את ההוצאות המזנקות של מערכת הביטחון, שמצידה מתעקשת לא להקים ועדה כזו. לפי דו"ח ביצוע תקציב, שפרסם החשב הכללי לפני כחודש, תקציב מערכת הביטחון ל־2024 עודכן בכ־54 מיליארד שקל לרמה של כ־137 מיליארד שקל. נכון לרבעון הראשון של 2024 תקציב הביטחון גדל ב־149% לעומת גידול מתוכנן של כ־40% לאותה תקופה (סך הגידול המתוכנן לכל השנה הוא של 64%).
הבעיה השנייה שעלתה היא חוסר יכולתה של הממשלה ליישם את מה שכבר סוכם. הכוונה היא ליתר החבילה הפיסקאלית עליה התחייבה. יו''ר ועדת הכספים, משה גפני, סירב לאשר חלקים נרחבים של אותה חבילה, הכוללת הטלת מסים על דלקנים אוטומטיים, אגרות רכב, העלאת מס רכישה ומיסוי על שכירות. נזקי הסירוב ב־2024 קטנים יחסית – כ-400 מיליון שקל, אך הסכום בשנתיים הבאות מגיע לכ־4 מיליארד שקל שיחסרו בתקציב.
המסקנות של הנהלת האוצר מגובות בדו"ח על ישראל שחיברו כלכלני ה־OECD לפני מספר ימים. שם ציינו כי במצב הנוכחי הגירעון הצפוי בשנה הבאה הוא של 5.5% תמ"ג. כמו כן כלל הדו"ח ביקורת על מדיניות הממשלה: "הזעזוע הגדול שנוצר בהוצאה הממשלתית יכול להיספג רק בחלקו באמצעות הגדלת חוב... הוצאות צבאיות גבוהות יותר באופן פרמננטי דורשות הכנסות חדשות ממסים וקיצוץ בהוצאות". בהקשר הזה, כלכלני ה־OECD בירכו על העלאת שיעור המע"מ ב־2025, אך בדומה למסקנה אליה הגיעו פקידי האוצר, לדעתם "המהלך חייב להיות מלווה במהלכים נוספים לרבות ביטול פטורים ממע"מ". לגבי קיצוצים, ב־OECD היו די ברורים: "כדאי לקצץ בתמיכות המחלישות את התמריצים ליציאה לשוק העבודה", וקראו למנוע קיצוצים בחינוך.
לאירוע הזה ישנן השלכות מרחיקות לכת גם בהיבט של מדיניות מוניטרית ובאוצר מודעים לכך. בהינתן הגירעון התופח, גלי ההתייקרות, והזינוק החד בשכר הנומינלי (הכוללת העלאת שכר מינימום ודרישות שכר נוספות) ועלייה בציפיות לאינפלציה, באוצר מבינים כי המדיניות הפיסקאלית הנוכחית מגבילה את נגיד בנק ישראל אמיר ירון, שיתקשה להוריד ריבית בטווח הנראה לעין. הרי בנסיבות הנוכחיות יהיה מאוד קשה לנהל הן מדיניות תקציבית מרחיבה (הזנקת הגירעון) והן מדיניות מוניטרית מרחיבה (הפחתת ריבית והוזלת מחיר הכסף). קל וחומר כאשר חלק משמעותי מההרחבה הפיסקאלית מנותבת לצריכה פרטית, שמזנקת לפי נתוני רכישות כרטיסי אשראי והופכת לאינפלציה.
