פרשנותצעדי המיסוי - איתות חיובי לחברות הדירוג
פרשנות
צעדי המיסוי - איתות חיובי לחברות הדירוג
אוסף הצעדים בתחום המיסוי שמופיע בחוק ההסדרים ל־2025 מסוגל לתת מענה הולם לאתגר הפיסקאלי העצום עמו מתמודדת הממשלה. אם הממשלה תכריז כעת על כך שהיא מאמצת אותם בשתי ידיים, לחברות הדירוג יהיה מאוד קשה להוריד את הדירוג
אוסף הצעדים בתחום המיסוי שמופיע בחוק ההסדרים ל־2025, שגיבש הדרג המקצועי במשרד האוצר, מסוגל לתת מענה הולם לאתגר הפיסקאלי העצום עמו מתמודדת הממשלה הנוכחית. חשוב להקדים ולומר כי לא כל הצעדים נחשפו: אגף התקציבים באוצר עוד שומר קרוב לחזה עוד כמה צעדים שמטבע הדברים עלולים להיות יותר בעייתיים מבחינה פוליטית או לעורר התנגדות רחבה יותר.
הצעדים שהוצעו הם לא משהו חדש. בכל שנה בה יש תקציב, אגף התקציבים משחרר את הגזירות בשיטת הסלאמי. תקציב 2025 רווי גזירות כי הגירעון מטפס למימדי עתק וכבר עומד על 8.3% תמ"ג, מהגבוהים בתולדות המדינה, והחוב מסתעף, כאשר תשלומי הריבית מגיעים לשיאים היסטוריים גם.
יש לציין כי לא כל הצעדים בטיוטת חוק ההסדרים הם "טובים" או יעילים באותה מידה. היתרון העצום בהקפאת כל דבר שצמוד למדד המחירים לצרכן ולשכר הממוצע במשק הוא הפשטות שבצעד מצד אחד, והתמורה האדירה שלו: 7.2 מיליארד שקל. כלומר בהחלטה אחת טכנית פשוטה, חוסכים סכום עתק.
עם זאת, לא מדובר בצעד "הוגן": אין שום צדק בשחיקה מכוונת במענקים לחיילים משוחררים או לקצבאות לניצולי שואה. יש הרבה יותר הגיון בהפסקת הטבת מס לקרנות השתלמות אחרי 6 שנים או בביטול הטבות מס על משיכת פנסיה עבור הפנסיונרים שהרוויחו יותר כסף. המהלך הכי הגיוני הוא לקצץ קצבאות לאברכים או לסגור מחצית מהמשרדים הממשלתיים, אבל הצעדים האלו מניבים מעט כסף יחסית וכרוכים בעלויות פוליטיות עצומות.
ובכל זאת, השאלה שצריכה להטריד היום את משרד האוצר אינה איזה צעד הוא נכון יותר כלכלית, אלא האם הממשלה מוכנה, מסוגלת ונכונה לאשר את הגזרות המופיעות בטיוטת חוק ההסדרים. הרי החבילה הפיסקאלית הנדרשת כדי למנוע משבר תקציבי נאמדת בכ־30-20 מיליארד שקל - סכום עתק לכל הדעות במונחים היסטוריים - כשהממשלה נמצאת בשפל של פופולריות ולא מן הנמנע שתתקשה להעביר צעדים שיפגעו במצביעים פוטנציאליים.
אסור לשכוח כי שלוש חברות הדירוג, שצוותיהן ביקרו בישראל בשבועות האחרונים, מתכוונות להוריד שוב את הדירוג אם תתפרץ מלחמת לבנון השלישית - כפי שכתבו והדגישו בהודעות על הורדת הדירוג הראשונית. למען הסר ספק, סוכנויות הדירוג גם ניפקו תחזית "שלילית", משמע כי הן צפויות להוריד דירוג בטווח המיידי. כולן הדגישו כי הרחבת המלחמה, בעיקר לאחת רב־זירתית, תהווה בהכרח עילה למימוש התחזית.
על אף המצב מול סוכנויות הדירוג, נבהיר כי אם הממשלה תכריז כעת על כך שהיא מאמצת בשתי ידיים את החבילה הפיסקאלית שהאוצר הניח היום על שולחנה, לחברות הדירוג יהיה מאוד קשה להוריד את הדירוג. הרי אותן סוכנויות כתבו אינספור פעמיים כי הבעיה איננה "רק המלחמה", אלא המדיניות הממשלתית הלא אחראית שמלווה אותה. אך אם הממשלה מתכוונת להמשיך ולהנציח את המלחמה, תוך הרחבתה, וגם להגדיל לנצח את החוב הממשלתי ואת הגירעון ללא צעדים מאזנים כאילו אין מלחמה ו"יהיה בסדר" - ישראל תחטוף עוד הורדת דירוג והריביות שאנו משלמים על החוב יעלו שוב ושוב. הרי ישראל תמיד היתה במלחמה (בכמה זירות ובעצימויות שונות) ודירוג האשראי רק עלה במשך 35 שנה רצופות, מ־1988 ועד 2023. מנגד, שינוי במדיניות יבטיח רגיעה בגזרת החוב והדירוג.
