ניתוחהממשלה מוותרת על 1.3 מיליארד שקל בלי לדעת אם זה יוריד את המחירים
ניתוח
הממשלה מוותרת על 1.3 מיליארד שקל בלי לדעת אם זה יוריד את המחירים
הסעיף המרכזי שאמור לספק תשובה ישירה ליוקר המחיה בתוכנית שהציגה הממשלה כולל הפחתת מכסים בהיקף של 1.3 מיליארד שקל בשנה. אלא שבשוק המזון הריכוזי בישראל ההטבה צפויה להתגלגל לכיסי החברות ולא לצרכנים. מחקרים שנערכו במשרד האוצר ובאקדמיה הראו כי הפחתות המכסים שבוצעו בעבר לא היו משמעותיות להורדת יוקר המחיה. באוצר מבטיחים: צפויים עוד צעדים אגרסיביים
מספרים על ילד שחזר לביתו עם דמעות וסיפר: "בדרך לחנות המכולת, ילד גדול וחזק לקח לי את הכסף". אמרו לו ההורים: "אין בעיה מותק, מהיום נביא לך יותר כסף, ואם מישהו ינסה לשדוד אותך, תגיד לו 'יש מספיק לשנינו'". זה היה יכול להיות משעשע, אלא שהבדיחה הזו על חשבוננו. המחאה הציבורית הנוכחית התמקדה במחירים הגבוהים, בכך שחברות בענף המזון והטואלטיקה יכולות לנצל את כוחן הריכוזי ולקבוע מחירים גבוהים בהשוואה בינלאומית. התשובה הממשלתית העיקרית היתה – אזרחים יקרים, אין בעיה, נגדיל לכם את ההכנסה הפנויה, עכשיו יהיה לכם מספיק כסף כדי לממן את העלאת המחירים של בעלי הכוח.
שרת הכלכלה אורנה ברביבאי אמרה במסיבת העיתונאים כי התוכנית "מלמדת שאנחנו קשובים". אלא שהתוכנית הזו לימדה כי הממשלה שומעת את המוזיקה, אך לא מקשיבה למילות השיר. הסטת האש מבעיות הריכוזיות בשוק המזון והטואלטיקה בישראל לשאלת המיסוי על משפחות עם ילדים, היא שגיאה המשרתת את היבואנים והיצרנים. הרי כולנו ראינו בשבועות הקודמים כמה החברות הללו רגישות לחשיפה ארוכה לאור הזרקורים, והסטת הפוקוס לתוכנית ההטבות של הממשלה והגדלת הכיס של הצרכנים סיפקה להן דרך מילוט.
"גן עדן ללוביסטים"
אחרי שאמרנו את כל זה כדאי לשים לב לשתי נקודות מרכזיות שכן אמורות לטפל ביוקר המחיה. האחת, הוועדה שיקים מנכ"ל האוצר רם בלינקוב ושאמורה לבחון את הריכוזיות בשוק המזון, והשנייה היא הורדת המכסים. כבר בעת העברת רפורמות היבוא הגדולות של חוק ההסדרים האחרון – רפורמות דרמטיות שאמורות להקל על יבוא מוצרים חדשים ומגוונים, ועל יבואנים קטנים וחדשים – ידעו באוצר כי בכך לא ייגמר הסיפור. שוק מוצרי הצריכה הישראלי הוא ריכוזי, וכשהפירמות רואות שיש להן אור ירוק כמעט תמיד מרשות התחרות, הן ממשיכות במהלכי ההתרחבות וצבירת הכוח: רק בשבוע שעבר, לדוגמה, חשף "כלכליסט" את הכוונה של שופרסל לרכוש את א.ל.מ. בכיר מאוד באוצר ציין כי "העובדה ששופרסל בכלל חושבת על לקנות את א.ל.מ היא בלתי נתפסת. החלום של כל חברה קטנה בשוק המזון הוא להירכש על ידי תנובה או שטראוס, ושל כל קמעונאי להירכש על ידי שופרסל".
אף שבמסיבת העיתונאים הוכרז על "הקמת ועדה", באוצר עדיין מתלבטים האם נכון ללכת על ועדה ציבורית או שעדיף לגבש את הצעדים בתוך המשרד. בכיר באוצר אמר ל"כלכליסט": "ועדות כאלו הן גן עדן ללוביסטים". מאידך, באוצר יודעים שההמלצות שהם מביאים יצטרכו להיות מגובשות ומבוססות על נתונים מוצקים, שכן הן צפויות להתמודד בהמשך הדרך עם החברות הגדולות במשק שמעסיקות ושוכרות את אנשי המקצוע וגופי הייעוץ היקרים ביותר. באוצר מבהירים שני דברים. ראשית, מתחילים בשוק המזון, אבל לא מתכוונים לעצור שם, הכוונה היא לבחון את כל המקומות בהם יש ריכוזיות בישראל. שנית, הם לא מתכוונים לסיים בהמלצה כללית לרשות התחרות להגביר אכיפה, אלא לבחון הגבלות קשיחות יותר על מיזוגים, שקיפות של דו"חות כספיים, ואולי – במקרה הקיצון – פירוקים. במילים אחרות: הדרך למסקנות אופרטיביות ויישומן עוד ארוכה.
הנקודה השנייה שעליה הוכרז ושאמורה לספק פתרון ישיר ליוקר המחיה היא הורדת המכסים. כדי להבין האם מדובר בצעד שיהיה אפקטיבי לטיפול ביוקר המחיה לא צריך להשתמש ביכולות נבואיות. צריך להסתכל על ההיסטוריה. בשנות ה־90 הפחיתו את היטלי ההיצף שנועדו להגן על התוצרת המקומית, וקבעו כי המכס על מוצרי תעשייה לא יעלה על 12%. משנת 1996 החל תהליך של הפחתת מכסים גם על יבוא מזון מעובד ותוצרת חקלאית טרייה. אבל עם זאת נותרו מכסים על מגוון רחב של מוצרים. ההמלצה הבאה הגיעה בוועדת טרכנטברג בעקבות המחאה החברתית, שהמליצה על מתווה רב שנתי להורדת כל המכסים חוץ מהמכסים בחקלאות וכלי רכב.
ואכן מ־2012 החל לפעול מתווה של הפחתת מכסים, אלא שבשלב מסוים באוצר וברשות המסים החלו להיות מודאגים מאובדן ההכנסות בגלל המכס. בשנת 2017, בעת כהונת שר האוצר משה כחלון, חזרו שוב להשתמש בכלי הפחתת המכסים הפעם תחת השמות השיווקיים "נטו משפחה" (ביטול מכס על נעליים וטלפונים סלולריים), "נטו תינוקות" (ביטול מכס על בקבוקים ומוצצים) ו"נטו הוזלות" (ביטול מכסים על הלבשה וטקסטיל). בסך הכל, היה מדובר בהפחתה משמעותית של כ־0.8 מיליארד שקל, שהיתה קרוב לשליש מהכנסות המדינה ממכס באותה תקופה. גם אחרי ההפחתות של כחלון, נותרו כ־7,000 פריטי יבוא שעליהם משלמים מכס. שר האוצר אביגדור ליברמן בחר עם כניסתו לתפקיד לשחוט את הפרה הקדושה של המכסים על החקלאות. התפיסה היתה – בכל מקום חוץ ממסדרונות האוצר – כי המכסים על החקלאות הם גזירת גורל פוליטית, ביטחונית וערכית. אך ליברמן בחר להתחיל דווקא מהמכסים ההם. לבחירתו יש נימוקים טובים: הזינוק במחירי הפירות והירקות היה מהיר יותר ממחירי הדירות, והצריכה לנפש של הפירות והירקות ירדה. עם זאת, היה נכון יותר אילו ליברמן היה מתחיל ביישום המלצות ועדת טרכנטברג ומסיר את כל המכסים האחרים, ואחר כך עובר למכסים הרגישים ביותר בתחום החקלאות. את הטעות הזו תיקן ליברמן במסיבת העיתונאים האחרונה - הוא הודיע על ביטול כלל המכסים.
באוצר מסבירים כי הפעם המחשבה היתה הפוכה מאשר בתוכניות כחלון: "ברירת המחדל היא לוותר על כל המכסים ועכשיו בשבועות הקרובים נשמע את כל הטענות". כשבאוצר מדברים על טענות, לא מתכוונים רק לטענות של התעשיינים, אלא גם לגורמי המקצוע במשרד הכלכלה שנוטים להיות לחיצים יותר כלפי הדרישות של התעשייה המקומית. ל"כלכליסט" נודע כי במשרד הכלכלה נשמעו קולות האומרים כי ביטול המכסים בשלב זה יפגע ביכולת של ישראל לקדם את הסכמי הסחר עם סין והודו, כי אין לישראל מה להביא לשולחן. לא צריך להכביר במילים כדי לסתור את הטיעון הזה, הסכמי סחר נחתמים בעיקר בגלל מוטיבציה מדינית, המכס על הכריות הוא לא הרכיב המכריע באירוע הזה.
"לא ניכרת השפעה משמעותית"
אילו מכסים מתבטלים? באוצר הביאו רשימה ארוכה, בתוכה מזרנים, שמיכות וכריות, רהיטים, תחבושות היגייניות, כלי אוכל, אבני ריצוף, כיורים ואמבטיות, ציוד רפואי, חלקי חילוף רכב, אופניים חשמליים וסוללה לרכב. המכסים על כל המוצרים הללו לא עוברים את רף ה־12%. אבל יחד הם מניבים למדינה הכנסות של יותר ממיליארד שקל בשנה. כל המכסים הללו צפויים להתבטל.
בנוסף - וגם זה מהלך שהיה צריך לקרות לפני הסרת המכסים - ליברמן החליט לבטל את המכסים על מוצרי המזון (שאינם מן הצומח) ביניהם בשר, שמן חמניות, נקניקים, קמח, קטשופ ורטבים, וכלל הדגים ושימורי הטונה. בסך הכל מדובר בהפסד הכנסות של 1.3 מיליארד שקל למדינה, כ־30% מכלל הכנסות המדינה ממכס ב־2021. אלא שגם ברשות המסים הפנימו כי תם עידן ההכנסות ממכס על מוצרים שאינם כלי רכב.
אבל השאלה החשובה באמת היא האם הוזלת המכסים מתגלגלת אלינו, הצרכנים. מבחינה תיאורטית, התשובה היא שהדבר תלוי בתחרות שיש בשוק - אם אין תחרות, המונופול יגרוף את הרווחים הללו לעצמו. וככל שהתחרות גבוהה יותר כך הוזלת המכסים תתגלגל בשיעור גבוה יותר אל הצרכן. מבחינה מעשית, כדאי לקרוא את דו"ח הכנסות המדינה משנת 2019 כדי להבין שהקשר בין הורדת מכסים לבין הורדת מחירים רופף. "לשאלה אם הפחתות מכסים מתגלגלות לצרכן אין תשובה חד משמעית", כתבו באוצר בדו"ח. "מבדיקת השלכות הפחתות המכסים ב־2012–2013 לא ניכרת השפעה משמעותית על יוקר המחיה. מאידך, נראה כי תהליך הפחתת המכס ופתיחת מכסות יבוא פטורות בשוק הבשר הטרי שהחל ב־2013 יביא להוזלה במחירים לצרכן". מחקר מאוחר יותר שנערך על ידי דור מאיר מהאוניברסיטה העברית בהנחיית אודי ניסן – הממונה על התקציבים בדימוס – שבחן את השפעת הורדת המכסים על גבינה צהובה, שמן זית ושימורי טונה הגיע לממצא דומה – הרווחיות הגולמית ירדה בשלושת המוצרים, אך המחיר לצרכן ירד רק בגבינה הצהובה, ולא ברור האם זה בגלל הפחתת המכסים או בגלל צעדים אחרים של הקלה על היבוא.
אסור להסיק מכך כי הפחתות מכסים אינן חשובות, אלא להפך, יש להסיק מכאן כי הפחתות מכסים לבדן אינן מספיקות. ואכן בוועדת טרכנטנברג המליצו להקים ועדת מעקב שתדווח לציבור על השפעת הפחתת המכסים על המחיר לצרכן. מדובר בצעד חכם, שכן הוא משאיר את העיניים הציבוריות פקוחות ומגביל את היכולת של המונופול לגרוף לעצמו את כל הרווח. כיוון נוסף שליברמן עצמו רמז עליו הוא שבאוצר יש ניסיון אקטיבי להביא שחקנים זרים גדולים מבחוץ לענף המזון. באוצר טוענים ובצדק כי "הטיפול ביוקר המחיה הוא לא זבנג וגמרנו, כל הצעדים קשורים זה בזה". הורדת המכס תתגלגל לצרכן אם תהיה תחרות, תחרות תהיה אם נוריד חסמי כניסה מלאכותיים שנובעים מרגולציה מחמירה בענייני כשרות ובריאות. לזה צריך זמן ורוח גבית. לא בטוח שיש לממשלה את שניהם.
