ראיון"אוניברסיטאות הן המוסדות הכי שמרניים אחרי הכנסייה הקתולית"
ראיון
"אוניברסיטאות הן המוסדות הכי שמרניים אחרי הכנסייה הקתולית"
ב־2009 פוטר פרופ' צבי גליל ברעש גדול מתפקיד נשיא אוניברסיטת ת"א. כיום הוא מאנשי המחשב המשפיעים בעולם, בזכות מסלול מאסטר מקוון במדעי המחשב שהקים באוניברסיטת היוקרה ג'ורג'יה טק במחיר רצפה של 6,000 דולר. עם 9,600 בוגרים ו־12 אלף תלמידים, הוא יודע איך לימוד מקוון יכול להצליח
פרופ’ צבי גליל (76)
- גר בג’ורג’יה
- מחוקרי המחשבים החשובים בעולם, מרצה בגורג’יה טק, המדורגת 26 במדעי המחשב בדירוג שנגחאי
- נבחר ב־2021 לאחד מעשרת המשפיעים בעולם המחשבים בדירוג Academic Influence
- תפקידים קודמים: ראש מחלקת מדעי המחשב באוניברסיטאות תל אביב וקולומביה, דקאן הפקולטה להנדסה בקולומביה, נשיא אוניברסיטת תל אביב, דקאן הפקולטה למדעי המחשב בג’ורג’יה טק
- פיתח אלגוריתמים לחיפוש בקובצי טקסט ויצירת גרפים, עשה את התואר השני אצל חתן פרס נובל פרופ’ ישראל אומן. מטפס 100 קומות ביום. נשוי לביולוגית הימית פרופ’ בלה גליל, שגילתה את מדוזת החוטית הנודדת הקרויה על שמה
אחרי שהודחת מתפקיד נשיא אוניברסיטת תל אביב ב־2009 בגלל סכסוך עם הוועד המנהל אמרת ל"כלכליסט" שאתה מצטער שבאת. גם היום אתה חושב כך?
“כן, אבל בסופו של דבר לא, כי מעז יצא מתוק. אז שאלו אותי אם הייתי בא אם הייתי יודע מה יקרה, ואמרתי שלא. קמתי מהרצפה ועשיתי את תוכנית המאסטר אונליין במדעי המחשב של ג’ורג’יה טק (המכון הטכנולוגי של ג’ורג’יה) שזה הדבר הגדול בחיי”.
אתה בכל זאת מדען נחשב. פיתחת אלגוריתמים שקידמו את החיפוש בטקסטים ואת האפשרות לבנות גרפים במחשב. למה זה יותר חשוב?
“נכון, אני מדען לא רע. אני חבר באקדמיה האמריקאית הלאומית להנדסה ובאקדמיה האמריקאית לאמנויות ומדעים, אבל בתואר המקוון השפעתי על החיים של אלפי אנשים. זה משהו בסדר גודל שונה לגמרי. אני חי ממכתבי התודה ממקומות כמו סינגפור ואקוודור של בוגרים שמספרים לי כמה החיים שלהם השתנו. בעשר השנים שאנחנו פועלים כבר יש לנו 9,600 בוגרים ויש עכשיו 12 אלף תלמידים”.
מה כל כך מיוחד בתואר שלכם?
"הנקודה המרכזית הייתה המחיר. זה מה שגרם לרעידת האדמה. מי שהציע לי ב־2013 לפתוח את התואר המקוון הראשון בפלטפורמת MOOC (קורס פתוח המוני מקוון) היה פרופ’ סבסטיאן טרון שעמד בראש חברת Udacity (טרון פתח שנתיים קודם לכן קורס מקוון בבינה מלאכותית ל־160 אלף משתתפים - ש”א). הוא רצה לעשות את זה באלף דולר. אמרתי לו ש־4,000 זה מאוזן. הלכנו על 7,000 בשביל מרווח ביטחון. בזמן ההוא אף אחד לא חשב על הכנסות. היינו תמימים ומטומטמים".
זה כפול משכר לימוד שנתי בארץ. זה כל כך זול?
“בג’ורג’יה טק תואר במדעי המחשב (הפקולטה שלה ממוקמת 26 בעולם בדירוג שנגחאי לפקולטות במדעי המחשב, הרבה לפני כל מוסד ישראלי - ש”א) עולה 40 אלף דולר למישהו מחוץ לג’ורג’יה ו־25 אלף אלף לתושב. בקולומביה, שהייתי דקאן הפקולטה להנדסה שלה, זה עולה 70 אלף. היום יש 70 תוכניות מאסטר ב־30 אוניברסיטאות מבוססות טכנולוגיית MOOC שהלכו בדרכנו. אבל אנחנו עדיין הכי זולים והיחידים שמשמעותית מתחת ל־10,000 דולר. אצל הרוב זה 20 אלף דולר. אנחנו בינתיים ירדנו ל־6,100 דולר. לנו כבר יש שתי תוכניות נוספות, במדעי הנתונים ובסייבר”.
איך אתם בוחרים את הסטודנטים?
“אנחנו דורשים מבחן TOEFL באנגלית, אבל ויתרנו על מבחן במדעי המחשב כי אנחנו לא רוצים רק סטודנטים ממדעי המחשב. סטנפורד והרווארד מקבלים 4% ומשתמשים בכל מיני צ’וקומוקו ארגומנטים כמו כמה תרומה אבא של המועמד נתן, כי אין מקום. אנחנו מקבלים כל מי שיכול”.
אז מה משאיר את הלא מתאימים בחוץ?
“אתה מתקבל על תנאי ואתה צריך להשיג בשנה הראשונה בשני קורסים ציון A או B. אם אתה בודק כמה מאלה שהתחילו ללמוד על תנאי סיימו את התואר, זה 68%. אבל אם אתה בודק כמה ממי שהתקבלו - זה 85%. חלק מהנושרים זה אנשים שממילא באו רק ל־3-2 קורסים. עשו עלינו מחקר בהרווארד וגילו שרוב הסטודנטים שלנו לא היו הולכים למאסטר בלי האפשרות המקוונת. עכשיו כבר יש יותר מ־50 שהמשיכו לדוקטורט. ידענו שנפתח פתח להמונים. לא שיערנו כמה זה יהיה גדול”.
במה הסטודנטים שלכם שונים מהסטודנטים בקמפוס?
“האוכלוסייה בקמפוס היא בממוצע בגיל 22 אחרי קולג’. בתואר המקוון הגיל הממוצע הוא 30. זו אוכלוסייה שונה. תואר אונליין זה לקורסים יותר מעשיים כמו מחשבים או מינהל עסקים שיש להם הרבה ביקוש. אם מספר התלמידים קטן אין סיבה ללימודים מקוונים. גם כשמדובר ברפואה או מדעים כשיש צורך במעבדות, זה יותר קשה ללמד אונליין”.
רוב הלומדים במקוון הם זרים?
“להפך, באונליין רק שליש זרים. בקמפוס שני שלישים מהסטודנטים הם זרים כי הם רוצים לקבל ויזה”.
מה הלימודים דורשים?
“התוכנית כולה היא 10 קורסים ללא תזה. יש שלושה סמסטרים בשנה והממוצע לתלמיד הוא 1.3 קורסים בסמסטר. אלה קורסים מאוד מעשיים עם פרויקטים מאוד רציניים. אחת הדרישות שהצבתי לתוכנית הייתה שהיא תהיה באותה איכות של הקמפוס, ולכן לא כולם גומרים”.
איזה עניין יש לסגל בקורסים מקוונים? מקליטים קורס פעם אחת ולא צריך אותם יותר.
“מיניתי ועדה של אנשי סגל שישבה חצי שנה ואמרתי להם שהם מחליטים אם לעשות את זה או לא. הדבר היחיד שאמרתי הוא שלא עושים את זה בחינם אלא תמורת תמריצים. עבור הקלטה של כל קורס המרצה מקבל 30 אלף דולר. בסמסטר שהמורה עומד בראש הקורס הוא מקבל עוד 10,000. גם אם הוא לא עושה כלום הוא מקבל 2,500 דולר על הזכויות. אז זה טוב גם למרצים. התחלנו ב־5 קורסים. היום יש לנו 60”.
מה הבעיה להקליט שיעורים בזום?
“לשיעורים האלה יש פדגוגיה ויש מעצבי קורסים. ההפקה של כל קורס עלתה בהתחלה 300 אלף דולר והיום למדנו לעשות את זה יותר טוב ב־150 אלף. השיעורים מחולקים לקטעים שבסוף כל אחד מהם שאלות שבודקות הבנה”.
למה להוריד מחיר זה טוב לג’ורג’יה טק?
“האוניברסיטה הרוויחה מוניטין. עד היום היו יותר מ־1,300 מאמרים על התוכנית, מתוכם יותר מתריסר ב’ניו יורק טיימס’, כולל בעמוד הראשון, ויותר מתריסר ב’וול סטריט ג’ורנל’. אבל מעל הכל היא מרוויחה מהתוכנית משהו כמו 100 מיליון דולר לשנה”.
איך זה יכול להיות? כל שכר הלימוד שאתם גובים בשנה מגיע לרבע מהסכום הזה.
“מדינת ג’ורג’יה מתקצבת את האוניברסיטאות שלה לפי נוסחה שמבוססת על מספר תלמידים, כך שהתוכנית מגדילה את התקציב שג’ורג’יה טק מקבלת ב־100 מיליון דולר”.
איך אתם מתמודדים עם בעיית ההשגחה במבחנים והעתקות?
“תמיד יהיו העתקות. אבל לכל אוניברסיטה חשוב להיאבק בהעתקות כדי לא לפגוע בשם של המוסד. לכן יש לנו חברת השגחה ויש משגיח שצופה במסך על כל 50 נבחנים ויש אנשים שהועמדו לדין משמעתי”.
אחרי הקורונה חשבו שתהיה מהפכה של לימודים מקוונים אבל בפועל הייתה רגרסיה והמרצים ברחו חזרה לאולמות.
“בקורונה, במרבית המקרים פשוט הקליטו קורסים בדרך הקצרה והזולה והאיכות הייתה יותר גרועה. אבל זה נתן חשיפה ללימודים מקוונים ואני מקווה שזה יביא להגברת ההיקף”.
למה האוניברסיטאות היוקרתיות כמו הרווארד וסטנפורד לא הצטרפו?
“יכול להיות שבסוף זה ישאיר אותן מאחור. האוניברסיטאות הן המוסדות הכי שמרניים אחרי הכנסייה הקתולית. לאנשי הסגל טוב והם נגד כל שינוי”.
המשבר בהייטק לא מייתר את הצורך בהכשרה של כל כך הרבה מומחים למחשבים?
“יש מחסור אדיר בעולם באנשי מחשבים. גם היום מי שמפוטרים מוצאים עבודה. היו חברות שגדלו ללא גבול אז עכשיו הן קצת מצמצמות”.
ומה עם תארים ראשונים מקוונים?
“אני סבור ששליש מהתואר הראשון צריך להיות מקוון. זה אומר שאתה יכול לעבוד ולא ללמוד בקמפוס בשנה הראשונה או לסיים את התואר כשאתה עובד. אתה גם יכול לצאת להתמחות באמצע התואר וללמוד במקביל. לתלמידים זה יעלה 25%. לאוניברסיטה זה משתלם כי היא עדיין יכולה למלא את הקמפוס ב־100%. נכון שזה יכול לדפוק את המוסדות החלשים. מי שייפגעו אלה דרגות ב’ וג’. אוניברסיטאות טובות לא ייפגעו”.
איך זה ישפיע על ישראל?
“בישראל זה יכול לחבל במוסדות הפרטיים כי משלמים שם הרבה והתואר שלנו יותר זול. אבל תואר אונליין יכול להביא הרבה חרדים למעגל העבודה”.
מספר התלמידים אצלכם ממשיך לעלות?
“זה עלה בקורונה אבל התייצב אחריה. אנחנו בכלל לא עושים פרסום ושיווק. זה עובר מפה לאוזן, חוץ ממאה ההרצאות שאני ערכתי בעולם”.
מה המגבלה המספרית שלכם?
“אנחנו מפעילים 450 עוזרי הוראה. מתוכם 350 הם תלמידים או בוגרים שמקבלים תמורה נמוכה. הם עושים את זה כדי לתת בחזרה. זה דבר שלא צפיתי ולא חלמתי. אבל יכול להיות שאם נגיע ל־20 אלף סטודנטים לא יהיו מספיק עוזרי הוראה. בקורסים של בינה מלאכותית יש לנו עוזרת הוראה מלאכותית ששמה ג’יל ווטסון והיא עוזרת ב־20 קורסים”.
יש לך תוכניות לפרויקטים בעתיד?
“אני בר־מזל. המזל הראשון שלי זה אשתי והשני שהייתי על הרצפה וקמתי. אשתי, פרופ’ בלה גליל, היא ביולוגית ימית שגילתה עשרות מינים שקרויים על שמה, כולל מדוזת החוטית הנודדת. יש לנו נישואים רב־יבשתיים. אני מטפס 100 קומות ביום, והולך 10-8 קילומטר ביום. אני בכושר לא רע. אבל כשזה נגמר זה נגמר. לכן את כל הטיולים אנחנו עושים עכשיו”.
התפרסם לאחרונה דירוג האוניברסיטאות של "US News" ואין אף אוניברסיטה ישראלית במאה הראשונות. למה זה לדעתך?
“כי יש הרבה ישראלים מצוינים שלא בארץ. לישראל יש עדיין כוכבים אבל חלק גדול לא פה. בחו”ל משלמים הרבה יותר. יש קריירות יותר טובות. התחרות קשה והמשכורות בארץ מגוחכות. אני בעד לשלם יותר למצוינים ולתת תמריצים. בכל האוניברסיטאות בארצות הברית יש שכר דיפרנציאלי”.
