פרשנותמה מסתתר מאחורי השקת המימן ה״ירוקה״ של בזן וסונול
פרשנות
מה מסתתר מאחורי השקת המימן ה״ירוקה״ של בזן וסונול
החברות השיקו השבוע תחנת תדלוק במימן והכריזו בחגיגיות: "ישראל מצטרפת לרשימת המדינות המתקדמות בעולם, העוברות לאנרגיה מתחדשת לתחבורה". לא כל יום חברות מזהמות חתומות על מיזם כה "ירוק", אלא שהמציאות שונה: המימן שלהן אינו מימן ירוק אלא אפור, המופק מגז מחצבים מזהם ובאמצעות שריפת דלקים
בקרוב יחלו לנוע בכבישי צפון הארץ שלוש משאיות חדישות שהושקו השבוע בטקס חגיגי לפתיחת תחנת תדלוק המיועדת עבורן. עליהן מתנוסס כיתוב מעורר תקווה: "אנרגיה חדשה וירוקה כבר כאן!". עם התדלוק הראשון, כלות השמחה, בזן, סונול וכלמוביל, הכריזו בחגיגיות: "טכנולוגיית המימן תאפשר תחבורה נקייה ותסייע לישראל לעמוד ביעדי אקלים שנקבעו לשנת 2050". אפילו נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שלח את ברכתו והערכתו לפרויקט.
ההכרזה של החברות נצצה מירוק: "שיתוף הפעולה מניע קדימה במלוא הכוח את מהפכת המימן, שהיא כורח המציאות של ימינו", "ישראל מצטרפת לרשימת המדינות המתקדמות בעולם, העוברות לאנרגיה מתחדשת לתחבורה ומבקשות להעביר את מנועי הבעירה לטכנולוגיית תאי-דלק מבוססי מימן, לתחבורה נקייה ללא פליטות מזהמים וגזי חממה מהאגזוז". מנכ״ל כלמוביל התגאה בהקמת מפעלי מיחזור והשקעות באנרגיה מתחדשת, ובתחתית ההודעה ששוגרה לעיתונות שולבו "10 עובדות על מימן", בהן הסבירו החברות כי "מימן ירוק לתחבורה הוא הדלק הזמין והנקי בעולם - לא מייצר מזהמים בהמרה שלו לאנרגיה (מייצר חשמל ומים טהורים) ובשנים הקרובות יהיה ניתן להפקה בתהליך ירוק לחלוטין בהיקף מסחרי".
לא כל יום חברות מזהמות חתומות על מיזם כה "ירוק", אלא שגם הפעם מרוב מילים ירוקות כמו האמזונס, היה קשה לראות את המציאות האפורה של חברות הנפט: לא רק שהמימן של סונול, בזן וכלמוביל אינו נכלל בין האנרגיות המתחדשות, הוא גם לא מימן ירוק המופק ממים באמצעות אנרגיה מתחדשת אלא מימן אפור, המופק מגז מחצבים מזהם ובאמצעות שריפת דלקים, ואלה מתדלקים את שינויי האקלים.
נתחיל מהסוף: לדלק מימני יכולים להיות יתרונות, שכן שריפה של מימן עם חמצן בתא הדלק מפחיתה מזהמי אוויר בגובה האף של התושבים בהשוואה לדלק המצוי בשימוש כיום. אך מימן שיוצר בתהליך מזהם ועתיר פליטות באמצעות דלקי מאובנים כמו זה של בזן הוא לא ירוק ולא נקי - ובהחלט מזהם מאוד.
מימן, גז דליק ביותר שיכול לאגור ולהעביר אנרגיה, הוא היסוד הפשוט והנפוץ ביותר על פני כדור הארץ, אך הוא אינו קיים בדרך כלל בצורתו החופשית ויש להפיקו מתרכובות המכילות אותו, כגון מים, גז טבעי או ביומסה. רוב המימן המיוצר כיום בעולם, בדיוק כמו זה שמייצרת בזן, הוא מימן אפור המופק ממתאן – גז טבעי, שהוא גז חממה אגרסיבי בעצמו. תהליך ההפקה שלו מייצר פליטת גזי החממה התורמת למשבר האקלים, בדיוק כמו שימוש ישיר בגז להנעת תחנות כוח או בתחום התחבורה.
ייצור המימן אף דורש כמויות גדולות מאוד של אנרגיה הרבה לפני שזו מופקת בתא הדלק של המשאית, כשלעת עתה ייצורו מעמיק את התלות בדלקים מזהמים ולא מוביל ל"עתיד של אפס פליטות". מחקר שפורסם לפני כשנתיים אף מצא שהפקת מימן מגז עלולה להיות גרועה יותר משריפה ישירה של גז, בשל האנרגיה הרבה הנדרשת בהליך הייצור ודליפות אפשריות לאורך שרשרת האספקה והייצור.
ומה לגבי המימן הירוק? לשם הפקתו נדרשת אנרגיה מתחדשת - והרבה ממנה. למרות ההבטחות, אותו מימן ירוק עוד רחוק מאוד טכנולוגית וכלכלית משימוש מסחרי. עד שיגיע למשאבות התדלוק של סונול ובזן, עלולות לחלוף שנים ארוכות. על הפרק ישנן שאלות רבות: מלבד עלויות גבוהות, חששות בטיחות והצורך להשקיע בכמות מספקת של אנרגיה מתחדשת כדי לייצר אותו וכך בתשתית לאחסון והובלתו, מחקרים שפורסמו באחרונה גורסים כי מימן עשוי לאבד מיתרונותיו הסביבתיים בשל דליפות בהליך הייצור.
ומה באשר לענף התחבורה? מכוניות מימן עלולות לזלול פי 14-2 יותר חשמל מתחדש מאשר רכבים חשמליים, שניתן לחבר ישירות לרשת האנרגיה. כלומר, גם אם המימן הירוק יהפוך ברבות הימים לפתרון לתחבורה כבדה, במקרים רבים לא יהיה הגיוני להפנות חשמל נקי מהרשת כדי לייצר מימן לשימוש במכוניות, בתים או מבנים מסחריים, שבהם חשמל נקי יכול לשרת את צרכי האנרגיה ישירות.
כיום מימן משמש בעיקר ביישומים כמו ייצור דשנים וזיקוק נפט, אך בשנים האחרונות הוא הפך פופולרי במיוחד כאשר חברות הזנק, ממשלות וחברות נפט מנסות לפתח את השימוש בו לתחומים שונים מדלק לתחבורה ושימוש בתעשיות כבדות בהשקעות של מיליארדים.
עבור חברות הנפט מדובר בבוננזה: בעלות על משאב בייצורן ובהפצתן, שלעת עתה מגביר את התלות במוצרי הנפט והגז שהן מפיקות ומאפשר להן להמשיך לזהם, אך לירקק את האפור ולהצהיר: בקרוב נגיע רחוק. כך הן גם מצדיקות הקמה של צינורות ותשתיות לשימוש בגז, וטוענות "יום אחד יזרום כאן מימן ירוק". לא בכדי בשנה האחרונה מפעיל הסקטור העסקי לחצים כבדים אפילו על משרד האנרגיה הישראלי כדי שיפתח "אסטרטגיית מימן", ובעולם חברות האנרגיה מצליחות לזכות במימון נדיב ממשלות לפרויקטים בתחום הנמצא בחיתוליו.
הדרך אל ההבטחה עודנה ארוכה – ולעת עתה, גם אם בזן תמשיך לירקק את המשאיות החדישות וההצהרות הנוצצות, התדלוק ייוותר אפור, מזהם ורע לסביבה. בדיוק כמו בית הזיקוק שלה ותחנות התדלוק של סונול.
מבזן נמסר, ״צר לנו שבחרתם לעוות את המציאות ולהציג אבן דרך טכנולוגית לטובת תחבורה נקייה, באופן כזה. בדומה למהלכים בתחום זה בעולם, גם מכוניות חשמליות נוסעות על חשמל "אפור" (שכן היא נטענת על ידי חשמל המיוצר בתחנת כוח הפועלת על גז טבעי) ובמקביל מפתחים ייצור חשמל "ירוק". באופן דומה, בזן, יחד עם השותפות שלה, השיקו משאית ותחנת דלק על בסיס מימן, ובמקביל היא משקיעה בייצור מימן ירוק. קבוצת בזן מובילה את כניסת אנרגיית המימן לתחבורה לישראל ומשקיעה אסטרטגית מאז יולי 2020 בחברת H2PRO לטובת יכולת ייצור מימן ירוק בעתיד״.
