עתירה לבג"ץ: יש למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בטרם יחתום על הסדר ניגוד עניינים
עתירה לבג"ץ: יש למנוע מנתניהו להרכיב ממשלה בטרם יחתום על הסדר ניגוד עניינים
קבוצת "מבצר הדמוקרטיה" הגישה עתירה שלפיה לנוכח האינטרס של ראש הממשלה המיועד כנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, נאסר עליו לפעול להרכבת ממשלה ללא הסכם מחייב מטעם היועמ"שית
חברים בקבוצת "מבצר הדמוקרטיה" הגישו היום (חמישי), באמצעות עו"ד דפנה הולץ לכנר, עתירה דחופה לבג"ץ לעצור את ההליכים להרכבת ממשלה, כולל הליכי החקיקה. זאת מאחר שהיועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה טרם החתימה את בנימין נתניהו, המועמד לראשות הממשלה, על הסדר עדכני ומחייב למניעת ניגוד העניינים הנובע ממצבו האישי כנאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון.
בעתירה נטען כי נוכח האינטרס האישי העוצמתי שלו כנאשם בפלילים נאסר עליו לפעול ולקבל החלטות בכל הנוגע להרכבת ממשלה, לרבות חתימה על הסכמים קואליציוניים וקידום הליכי חקיקה בלי שנקבעו הכללים למניעת ניגוד העניינים.
העתירה הוגשה בידי רבקה כרמי, ישעיהו תדמור, שמעון ינקלביץ, יניב גולן, ברוך בינה, דניאל כרמון וחגית מסר ירון המוגדרים בעתירה כ"אזרחי ואזרחיות המדינה, אנשי חינוך, אנשי אקדמיה ואחרים, הבולטים ומובילים בתחומי עיסוקיהם". העתירה היא סוג של המשך לעתירה המפורסמת שגם אותה הגישה הולץ-לכנר ונדחתה פה אחד על ידי 11 שופטים שהתירו לנאשם להרכיב ממשלה. בפסק הדין ההוא נכתב כעת: "נקבע כי אין למנוע את הטלת תפקיד הרכבת הממשלה על נתניהו על אף כתב האישום החמור שהוגש נגדו, אולם זאת בכפוף לעריכת הסדר למניעת ניגוד עניינים על ידי היועץ המשפטי לממשלה בכהונתו כראש הממשלה".
ניגוד העניינים החמור ביותר שמוזכר בעתירה הוא עיסוקו של נתניהו "בעודו נאשם בעבירות חמורות שיש עמן קלון, בנושאי חקיקה אשר לכל אחד מהם עשוית להיות השפעה והשלכה ממשית וישירה על ההליך הפלילי המתנהל בעניינו ועל תוצאותיו". למשל מפורט בעתירה: שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים, היקפה של פסקת ההתגברות, יוזמות להחלשת היועץ המשפטי לממשלה והיועצים המשפטיים במשרדי הממשלה ועוד.
העתירה מזכירה את הסדר ניגוד העניינים שנערך לנתניהו לפני שנתיים, ב-2.11.20 בידי היועץ לשעבר אביחי מנדלבליט, ומבקשת מבית המשפט לקבוע שאינה חלה ואינה רלוונטית לגבי פעילותו היום בהרכבת הממשלה ובקידום החקיקה הנוכחית. לעניין המינויים שבפתח נטען שיש לאסור על נתניהו לקבוע את זהותם של שרי המשפטים וביטחון פנים. וכל זאת בגלל ניגוד העניינים שנגזר מהיותו נאשם העומד לדין. "הוראת מניעות זו מתחייבת", נכתב בעתירה, "שכן לאור האשמותיו של המשיב 1 (נתניהו – מ"ג) כלפי מערכת אכיפת החוק בדבר 'תפירת תיקים' ולאור הצהרותיהם/ן הפומביות של חברי/ות כנסת ממפלגתו (למשל: ח"כ טלי גוטליב) בדבר כוונותיהם להעניש ולרדוף את החוקרים והפרקליטים אשר היו מעורבים בהעמדתו של המשיב 1 לדין ובניהול משפטו הפלילי, קיים חשש סביר כי אם ימנה המשיב 1 את השר העומד בראש מערכת האכיפה במדינת ישראל, יתבצעו במשרד התנכלויות ורדיפות אישיות כלפי כל המעורבים באכיפת הדין במשפטו הפלילי, כאמור".
