במאבק באלימות נגד נשים בישראל על הממשלה להשקיע בתשתיות מחקר ואיסוף נתונים
במאבק באלימות נגד נשים בישראל על הממשלה להשקיע בתשתיות מחקר ואיסוף נתונים
ב-25 בנובמבר יצוין יום המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, תופעה חברתית כואבת בעלת גוונים שונים ובהם אלימות מגדרית או אלימות מבוססת מגדר - אלימות המופנית כלפי אישה מפני שהיא אישה, המשפיעה על נשים באופן בלתי מידתי או בשל נטייה מינית או זהות מגדרית. אלימות מגדרית היא הפרת זכויות האדם הנפוצה ביותר בעולם, אך הכי פחות גלויה לעין, ואחת הדרכים להתמודד עם תופעה זו היא איסוף ופילוח נתונים בכל הנוגע לתופעה.
מדינות מתקדמות בעולם קבעו כי איסוף נתונים שיטתי על תופעת אלימות מבוססת מגדר יכול לשרת את המדינה בביסוס החלטות לגבי הקצאת משאבים, קביעת מדיניות, קידום תוכניות למניעת אלימות ואיתור מגמות של שינוי בהיקף ובאופי התופעה. אולם הניסיון מראה כי מלאכת איסוף נתונים איכותיים למדידת התופעה אינה נקייה מאתגרים, שרובם קשורים לנושא הסטיגמה על הקורבנות, בושה ומגבלות של פרטיות ואתיקה, ועדיין מדובר באחד הצעדים המשמעותיים במאבק נגד התופעה.
הניסיון במאבק נגד אלימות מגדרית במדינות שונות בעולם, מראה כי אין לממשלת ישראל ברירה אלא לאמץ תחילה הגדרה מחייבת ואחידה, בין-משרדית, לאלימות מבוססת מגדר, ולאחר מכן להגדיר את הגוף האחראי על פרסום הנתונים לידיעת הציבור, התנהלות בצורה שקופה והיוועצות עם ארגוני החברה האזרחית שפועלים בשטח. ניסיון כזה כבר החל בין המשטרה ומשרד הרווחה בשנת 2016, אולם לא המשיך. הרשות לקידום מעמד האשה והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה החלו השנה במהלך ליצירת אתר אינטרנט עם מחוון של נתונים לגבי אלימות מגדרית, ונקווה כי צעד זה, כאשר ייושם, יהווה התקדמות משמעותית ביכולת להתמודד עם התופעה מתוך הבנה של הנתונים ופילוח שלהם שיאפשר קביעת מדיניות מבוססת נתונים ומותאמת לקבוצות אוכלוסייה שונות. אתר כזה דורש פיתוח מערכות פילוח נתונים, סנכרון בין-משרדי ומציאת פתרונות לסוגיות של פרטיות וחיסיון, שבמדינות מתקדמות כמו דנמרק ובריטניה מצאו את הדרך להתגבר עליהן.
בישראל, נכון לנובמבר 2024, חודש המאבק הבינלאומי באלימות נגד נשים, לא קיים מסד נתונים מרכזי, אין גורם מתכלל בדמות רשות לאומית למאבק באלימות כלפי נשים וזה מקשה על הערכת האפקטיביות של התוכניות הקיימות למאבק בתופעה. יותר מזה, מסד נתונים על אלימות מגדרית צריך להציג פילוח של הנתונים בהתאם לקבוצות שונות באוכלוסייה, מאחר שמאפייני האלימות, הצרכים של נשים והמציאות בה הן חיות שונים בכל קבוצה, כדי לאפשר הערכת האפקטיביות של התוכניות בהתייחס לקבוצות האוכלוסייה בה הן מופעלות.
בחברות פטריארכליות שמרניות כמו החברה הבדואית והחברה החרדית, הצרכים של נשים שונים והמוחלשות שלהן למשל בזוגיות, עלולה להיות כפולה ומכופלת. ולכן, דרכי ההתמודדות צריכות להיות מתאימות לאופי האוכלוסייה ולנסיבות חייה. נשים חסרות מעמד בישראל חשופות לאיום של מעצר וגירוש בידי הרשויות, ולכן החשש שלהן לפנות לסיוע גדול. נשים עם מוגבלות או שיש להן ילדים עם מוגבלות זקוקות להנגשה של השירותים הקיימים כדי שיוכלו לעשות בהם שימוש.
בחברה הערבית חומרת הפשיעה האלימה, הנגישות הרבה לנשק והעדר האכיפה והפיענוח של רציחות מעמיד נשים ערביות בסכנה גדולה. גם המלחמה מוסיפה גורמים שעלולים להגביר את האלימות כלפי נשים ואף אותם יש לפלח ולהתאים את המענים לצרכים – אוכלוסייה שמפונה מביתה, אוכלוסייה תחת מתח בטחוני יומיומי, תופעות הנובעות מפוסט-טראומה, שינויים בתעסוקה של בני הזוג בעקבות המלחמה ובמצבם הכלכלי.
במאבק באלימות נגד נשים בישראל, על הממשלה להקים גוף לאומי ייעודי שיאסוף נתונים מקיפים על התופעה, יפקח על המדיניות הקיימת, יבנה תוכניות למניעת האלימות בהתאם לצרכים העולים בסוגי האוכלוסייה השונים ויגביר את המודעות הציבורית. ההשקעה בתשתיות מחקר ואיסוף נתונים יכולה לשנות את תמונת המצב ולספק כלים משמעותיים למדיניות אפקטיבית יותר.
הזמן הוא גורם קריטי עבור כלל הנשים בחברה שנפגעות מגילויי אלימות מגדרית במרחב הציבורי והפרטי ובפרט עבור הנשים המוחלשות מהפריפריה הגיאוגרפית-חברתית כלכלית שנפגעות אף יותר. העדר מסד נתונים אמין בתחום האלימות המגדרית בישראל ימשיך להקשות על מאבק יעיל בתופעה.
ישראל יכולה ללמוד מהניסיון של מדינות אחרות, לאמץ פרקטיקות מוצלחות, ולהוביל לשינוי משמעותי עבור נשים רבות בחברה הישראלית, ויפה שעה אחת קודם.
אלה אלון היא מנכ"לית שותפה בעמותת איתך מעכי - משפטניות למען צדק חברתי
