פרשנותהעליון לא איפשר לקוניק לאחוז את החבל בשני קצותיו
פרשנות
העליון לא איפשר לקוניק לאחוז את החבל בשני קצותיו
בית המשפט אסר על ראש עיריית גבעתיים לחסום בטוויטר משתמש שלטעמו פגע בו קשות. קשה שלא לתמוך בהחלטת איש ציבור לחסום משתמשים שמעלים תכנים פוגעניים כלשון הרע, הסתה וגזענות. אך לא כל ביטוי פוגעני הוא אסור וראשי ערים הם לא בדיוק הערכאות שמוסמכות להחליט
בית המשפט העליון אסר על ראש עיריית גבעתיים רן קוניק לחסום בטוויטר משתמש שלטעמו פגע בו קשות. לתוכן הציוץ נחזור בהמשך. בינתיים להשתלשלות האירוע: בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת קוניק שמדובר בחשבון פרטי ולכן מותר לו לחסום. העליון הפך את ההחלטה. השופטות ענת ברון, רות רונן וגילה כנפי-שטייניץ קיבלו את הערעור של האזרח שנחסם, אלמוג רובינשטיין. רובינשטיין טען שמדובר בחשבון ציבורי שחלים עליו כללי המשפט המנהלי ולכן, ראש העיר לא יכול "לגרש" ממנו אזרח. לפחות לא לפני שהוא מפרסם "כללי שימוש סבירים בחשבונות ברשתות החברתיות".
מי צודק? לשני הצדדים טיעונים טובים. על הסוגייה מרחפת הדילמה המוכרת, הדין שחל על ישות דו-מהותית, על גוף ציבורי – ראש העיר קוניק במקרה זה – שמפעיל "אמצעי תקשורת" שנמהלים בו היבטים פרטיים וציבוריים. העליון שקל את שניהם והגיע למסקנה שההיבטים הציבוריים מכריעים ולכן יש להכפיף את החסימה לכללי המשפט הציבורי.
ואלה עיקר הנימוקים. חשבון הטוויטר של קוניק הוא פומבי והצפייה בו פתוחה לכל משתמש (למעט אלה שנחסמו על ידו). החשבון נושא את שמו לצד הכותרת "ראש עיריית גבעתיים" כשתמונת הרקע היא דגל ישראל. החשבון משמש לפרסום הישגי קוניק כראש העיר, ואף כמוקד לפתרון בעיות המתעוררות בה. כך למשל, התלונן משתמש על ריסוס כתובות גרפיטי בעיר וזכה לתגובה מחשבונו של קוניק: "יודעים, מחקנו כבר 10 פעמים וזה חוזר"; בציוץ שעדכן על חלוקת שקי אוכל לחתולים, כתב קוניק "תודה לכולם ושמחים כתמיד לעזור גם בנושא זה". מסכמת ברון: "קוניק עצמו הפך את החשבון לכלי משילותי ולצינור קשר של התושבים עם עיריית גבעתיים".
לקוניק היו שתי טענות נגד עיקריות: האחת, החשבון הוא במימון פרטי שלו והשנייה - הכרה בחשבון כמשאב ציבורי לא תאפשר לו לפרסם תעמולת בחירות ובכך יופלה לעומת מתחריו. העליון לא מתפעל משני הנימוקים שדווקא אומצו במחוזי. הגם שיש בחשבון תכנים פרטיים, היחס אליו יוכרע בידי המאפיינים הציבוריים. ולכן, החלטת החסימה היא "החלטה של רשות". ככזו עליה לקחת בחשבון אלמנטים של חופש ביטוי, חופש מידע, חופש השתתפות ועוד. "קביעה כי מדובר בחשבון שחלים עליו כללי המשפט הפרטי בלבד", כותבת ברון, "תאפשר לקוניק לאחוז את החבל משני קצותיו – ליהנות מהיתרונות של שימוש בחשבון למטרות ציבוריות מחד גיסא, תוך החלת הדין הפרטי המקל לעניין חסימת משתמשים מאידך גיסא. עם זאת לא ניתן להסכין".
ועכשיו לציוץ עצמו: "הולך רגל נהרג כשנהג רכב עלה על המדרכה בגבעתיים. רחוב המעיין פינת ויצמן. עדיין לא ברור מהי הסיבה שנהג רכב נוסע [על] המדרכה אבל זה לא מחזה נדיר שרן קוניק ומשטרת ישראל מעודדים באופן יומיומי. עד שישתנה סדר העדיפויות בגבעתיים נמשיך לחזות בהרוגים ופצועים באופן יומיומי"
פסק הדין חוזק בתגובת היועמ"שית - במקרים שבהם חשבון ברשת החברתית משמש את נבחר הציבור במסגרת מימוש תפקידו הציבורי במובן הרחב, מחיקת תגובות וחסימת גישה תהיינה כפופות לעקרונות המשפט הציבורי
פסק דינו של העליון חוזק בתגובת היועצת המשפטית לממשלה - במקרים שבהם חשבון ברשת החברתית משמש את נבחר הציבור במסגרת מימוש תפקידו הציבורי במובן הרחב, לצורך עדכון על מעשיו בתפקידו כנבחר ציבור וכאמצעי לקידום פניות של אזרחים – מחיקת תגובות וחסימת גישה תהיינה כפופות לעקרונות המשפט הציבורי. זאת גם אם לא מדובר בחשבון ציבורי "רשמי" שמתופעל באמצעות משאבים של הרשות הציבורית, ואף אם לצד הפרסומים של נבחר הציבור במסגרת תפקידו הציבורי החשבון כולל גם פרסומים אישיים.
חיזוקים נוספים נמצאו בעמדת מבקר המדינה וגם בפסקי דין אמריקאיים שאסרו על הנשיא טראמפ לחסום משתמשים בשל דעותיהם הפוליטיות. לעומת זאת, בעמדת מרכז השלטון המקומי נאמר שלא נכון לקבוע את הדין שיחול על חשבונות פרטיים שפתוחים לציבור, במסגרת העימות שבין קוניק לבין האזרח שחסם. לעמדת המרכז "קביעת כללים כאמור נכון שתיעשה אחר קיום שיח ציבורי אשר יכלול נציגות מתאימה של המשתמשים, אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה ומשפט וגופי אתיקה מקצועיים מתאימים".
בשורה התחתונה, ראוי להסדיר את הנושא כפי שהציע מרכז השלטון המקומי, ועדיין, קשה שלא לתמוך בהחלטת איש ציבור לחסום משתמשים שמעלים תכנים פוגעניים כלשון הרע, הסתה גזענות וכו'. ועדיין, לא כל ביטוי פוגעני הוא אסור וראשי ערים הם לא בדיוק הערכאות שמוסמכות להחליט. לכן, ראוי הנושא להסדרה מקיפה שכוללת סנקציות מידתיות ומדורגות כאשר חסימת משתמש היא החריפה והחמורה שבהן.
