דו"ח המבקר93% מהמבנים בערים שנמצאות בסיכון גבוה לרעידות אדמה - לא טופלו
דו"ח המבקר
93% מהמבנים בערים שנמצאות בסיכון גבוה לרעידות אדמה - לא טופלו
המבקר מתניהו אנגלמן מותח ביקורת על היערכות המדינה לרעידת אדמה בערים שנמצאות על קו השבר הסורי-אפריקני: צפת, טבריה, קריית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן. לדבריו, 70% מבתי הספר שהיו אמורים להיות מחוזקים בערים אלה לא טופלו, ורמת המוכנות של חצור הגלילית ובית שאן להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה. המבקר: "על הממשלה לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא"
דו"ח מבקר המדינה בעניין היערכות ערי קו השבר הסורי אפריקני, צפת, טבריה, קרית שמונה, חצור הגלילית ובית שאן למקרה של רעידת אדמה התפרסם היום (ב'). הביקורת התמקדה בהיערכות הערים מבחינת התשתית המוניציפלית (תשתיות ציבוריות, מבני ציבור, מבנים פרטיים), בהכנת האוכלוסייה להתמודדות עם רעידת אדמה (העלאת המודעות הציבורית, הקמת צוותי חירום) ובמוכנותן ל"יום שאחרי" (הקמת מערך החירום, איגום ציוד ואמצעים). מסקנות הדו"ח ברורות ומטרידות: 93% מהמבנים שיש לחזק בערים אלה לא חוזקו ו-70% מבתי הספר שהיו אמורים להיות מחוזקים, לא טופלו. יש להדגיש כי הדו"ח לא התייחס כלל למוכנות של ישובים בקנה מידה יותר קטן לרעידות אדמה, כמו מושבים, קיבוצים וישובי המגזר הערבי.
עוד העלתה הביקורת שרמת מוכנותן של עיריית בית שאן והמועצה המקומית חצור הגלילית להתמודדות עם אירועי חירום נמוכה, שרמת מוכנותן של עיריות טבריה וצפת טובה, ורק מוכנותה של עיריית קריית שמונה היא טובה מאוד. לפי הדו"ח, אין תקן מחייב לגבי ציוד החירום שעל הרשויות המקומיות להחזיק ולתחזק במחסני החירום שלהן במסגרת ארגנותן להתמודדות עם אירועי חירום, לרבות עם אירוע של רעידת אדמה.
דו"ח מבקר המדינה מסכם וקובע כי "על משרדי הממשלה: משרד ראש הממשלה, הביטחון, הבינוי והשיכון, הפנים והאוצר וכן ועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה בשיתוף עיריות בית שאן, טבריה, צפת וקריית שמונה והמועצה המקומית חצור הגלילית, לפעול לגיבוש מנגנון לחיזוק המבנים באותן רשויות ולאיתור המשאבים הדרושים לכך. נוכח המשאבים התקציביים הגדולים הנדרשים לחיזוק המבנים והתשתיות ביישובי הפריפריה, שרובם במעמד סוציו-אקונומי נמוך, הדבר מחייב הירתמות של כל הגורמים המקצועיים והקצאת משאבים מתאימה. על הממשלה והשלטון המקומי לפעול במהירות ובנחרצות לטיפול בנושא, ו"יפה שעה אחת קודם".
הדו"ח מתפרסם על רקע אסון רעידת האדמה בדרום טורקיה, שגרמה להרס של 12,000 יח"ד. נקודת המוצא של דוח המבקר היא שרעידת אדמה גדולה תפקוד את מדינת ישראל בעתיד הקרוב: "ניתוח המידע ההיסטורי בדבר התרחשות רעידות אדמה באזורנו, ובייחוד החזקות שבהן, בשים לב להתפלגות קצב התרחשותן לאורך השבר הסורי-אפריקאי בתחום מדינת ישראל, החל מהמאה השמינית, מלמד שרעידות אדמה בעצימות 6 ומעלה מתרחשות בממוצע אחת ל-80 שנים", נכתב בדו"ח. "בהתחשב באמור, ומכיוון שרעידת האדמה האחרונה בעצימות האמורה התרחשה באזור העיר אילת בשנת 1995, ההנחה הרווחת היא שיש סבירות גבוהה שבתוך חמישים השנים הקרובות תתרחש שוב רעידת אדמה חזקה במרחב שבין דרום לבנון לדרום ים המלח".
דו"ח המבקר מדגיש את ההיגיון הכלכלי שבהיערכות לרעידת אדמה על פני שיקום לאחר מעשה. הוא מתייחס למחקר שנערך בארה"ב שמצא כי ניתן היה להפחית בכ-11.3 מיליארד דולר את עלות הנזקים לרכוש שנגרמו באזור לוס אנג'לס ברעידת האדמה שפקדה אותו בשנת 1994, לו המבנים באזור זה היו נבנים בהתאם לתקן רעידות אדמה, הדבר היה מאפשר חיסכון של כ-40% מעלות הנזקים שנגרמו לאזור.
ישראל דוד, מ"מ יו"ר ארגון המהנדסים לבניה ולתשתיות, אמר בתגובה לפרסום הדו"ח: "עשרות אלפי מבנים בישראל לא ערוכים לעמוד ברעידת אדמה. הנושא נדחק לשוליים למרות שהוא בנפשנו. רעידת אדמה שתהיה קרובה אלינו, לדוגמה בשבר הסורי אפריקאי, צפויה להביא להרס אדיר של מבנים ותשתיות, כולל בתי ספר רבים. רמת העמידות של מבנים שנבנו לפני בניית הממ"דים בשנת 1990 היא אפסית ורמת התחזוקה של המבנים בישראל היא נמוכה מאוד, במיוחד לאורך החופים, שם יש ריקבון של מבנים בעקבות קורוזיה. הפתרון לטיפול ברעידות אדמה הוא בעיקר פינוי בינוי, שמאפשר בניית מבנים בתקנים חדשים שמקנים עמידות רבה יותר בפני רעידות אדמה. אולם, למרות מגמה של התחדשות עירונית, הקצב עדיין לא מהיר מספיק, והפרויקטים נבנים בעיקר באזורי ביקוש ובהתאם למודעות ויכולת של ראשי הערים".
צחי כץ, יו"ר איגוד מהנדסי ואדריכלי הערים: "אני מופתע שדו"ח מבקר המדינה מזכיר את הרשויות המקומיות בנשימה אחת עם משרדי הממשלה. האחריות לטיפול במבנים המועדים לרעידות אדמה, לרבות ביישובים לאורך השבר הסורי אפריקאי, היא בידי המדינה. הממשלה לא יכולה להמשיך ולהתחמק מאחריותה לתקצב את הנושא ולמצוא פתרונות כלכליים, להכניס את היד עמוק לכיס, כפי שעשתה למשל בנושא מיגון יישובי הדרום והצפון מפני ירי טילים. זאת, במיוחד כשמדובר במוסדות חינוך שנבנים באופן מלא מתקציבי מדינת ישראל".
