דו"ח נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: זינוק במספר התלונות של נשים על רקע אפליה בשכר
דו"ח נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה: זינוק במספר התלונות של נשים על רקע אפליה בשכר
מהדו"ח השנתי עולה, כי ב-2021 מספר התלונות של נשים על פערי שכר על רקע מגדרי זינק פי 3.5 מהיקפן בשנת 2020, זאת על רקע קידום התיקון לחוק שכר שווה בין גברים לנשים והעלאת המודעות בנושא
עלייה חדה במספר התלונות שהגישו במהלך השנה האחרונה נשים לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שבמשרד הכלכלה והתעשייה בעקבות התיקון לחוק שכר שווה בין גברים לנשים.
מהדוח השנתי של הנציבות, שהגישה היום (ג') הנציבה עו"ד מרים כבהא לשרת הכלכלה, אורנה ברביבאי עולה כי ב-2021 מספר התלונות של נשים על פערי שכר על רקע מגדרי זינק פי 3.5 מהיקפן בשנת 2020 והסתכם בכ- 40.
בנציבות מסבירים את הזינוק בתלונות אלה בקידום התיקון לחוק שכר שווה בין גברים לנשים משנת 2020 ולפיו חברות שמעסיקות מעל 518 חייבות לפרסם נתונים על פערי השכר שקיימים בין גברים לנשים.
בשיחה עם כלכליסט אמרה הנציבה, כבהא כי פעולות הסברה נרחבות שעשתה הנציבות במקומות עבודה הובילו להעלאת המודעות בנושא בקרב נשים, באופן שהזניק את מספר התלונות על אפליה בשכר על רקע מגדרי. כך, ב-2021 היוו תלונות אלה 4% מסך התלונות שהוגשו לנציבות באותה השנה, 973 בסך הכל.
בשנים 2020 ו-2019 אחוז התלונות על פערי שכר על רקע מגדרי היה זניח, ועמד על 1% בלבד מכלל הפניות לנציבות. לדברי כבהא, עד התיקון לחוק השכר השווה בין גברים לנשים נשים רבות חששו להתלונן על אפליה ועל פערי שכר מחשש שמהלך כזה יפגע בהן ובשל הקושי להוכיח טענות בנושא: "פערי השכר עדיין הולכים ומחריפים, בעיקר לנשים אקדמיות. הפערים בין ישראל לבין מדינות ה-OECD בנושא זה הולכים ומתרחבים וזה חמור", אמרה.
כבהא הוסיפה ואמרה כי "הסיבות הישירות למצב זה הן האחריות ההורית שעדיין מוטלת בחלקה הגדול על נשים שמתקשות להשתלב במשרות ניהול ובתפקידים בכירים. כך, המעסיקים עדיין מתבוננים על עובדות שהם קולטים כאימהות בפוטנציה והדבר מתבטא גם ברמת השכר ובתפקידים שמוצעים להן".
63% מכלל התלונות שהוגשו ב-2021 לנציבות הן של נשים ושליש מהן עוסק באפליה על רקע היריון, טיפולי פוריות והורות. 60% מהפניות היו של עובדים במגזר הפרטי, 36% של עובדים במגזר הציבורי ועוד 4% של עובדים מהמגזר השלישי. רוב התלונות שהוגשו על ידי גברים (14%) עוסקות באפליה על רקע גיל. 12% מכלל התלונות שהוגשו אשתקד לנציבות הן של ערבים, וסיבת התלונה העיקרית שלהם (30%) היא אפליה בעבודה על רקע לאום.
דוח הנציבות מביא את סיפורה של קצינה ותיקה ומוערכת במשטרת ישראל שהתמודדה על תפקיד ראש מדור מהימנות ביחידה לביטחון מידע של המשטרה, שדרגת התקן שלו היא סגן-ניצב.
בתביעה שהנציבות מנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים נטען כי המפכ"ל לשעבר, רוני אלשיך סירב למנות את הקצינה לתפקיד בשל היותה אישה. לפי הדו"ח, המפכ"ל לשעבר הבהיר לקצינה במסגרת ראיון שערך לה כי "אני רציתי לשים שם גבר. חשבתי שזה נכון לשים שם גבר".
לטענת הנציבות מדובר בהחלטה בלתי חוקית שפוגעת פגיעה קשה בזכויותיה החוקתיות של הקצינה. הנושא עדיין מצוי בהליכים משפטיים, ודיון בתיק צפוי להיערך בתחילת 2023. מהמשטרה טרם נמסרה תגובה.
