"עולם התרבות קורס, לאמנים אין מה לאכול, זה לא יכול לחכות לאוצר שיעשה ועדות"
"עולם התרבות קורס, לאמנים אין מה לאכול, זה לא יכול לחכות לאוצר שיעשה ועדות"
כך על פי סגן יו"ר אמ"י איל באיער, בדיון מעקב שהתקיים בוועדת החינוך והתרבות בכנסת בנושא משבר עולם התרבות בעקבות המלחמה. נציגי עולם התרבות התריעו, "יש 250,000 איש במעטפת האומן, והם לא פגשו פרנסה בשלושת החודשים האחרונים"
ועדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יוסף טייב קיימה היום (ב') דיון מעקב בנושא משבר עולם התרבות בעקבות מלחמת חרבות ברזל. נציגי עולם התרבות טענו שלא קיבלו מענה כלכלי על אובדן הכנסה בחודשי המלחמה ואילו ראשת מנהל התרבות פירטה על תוכניות שהוציא המשרד לטובת האמנים, בסך עשרות מיליוני שקלים.
"לא ייתכן שאמן, יוצר, וכל מי שעוסק בעולם התרבות, וצורת התשלום שלו היא שוטף +30 או +60 ייפול בין הכיסאות כי הדיווחים שלו על חודשי המלחמה היו אפס הכנסות", אמר טייב. "הדבר הזה לא יכול לעבור לסדר היום. הוועדה קוראת למשרד האוצר להגיע במהרה למתווה מוסכם עם עולם התרבות". טייב הודיע שיקיים דיון משותף עם ועדת הכספים עד שיימצא מענה ל-250 אלף איש המועסקים בתעשייה.
מנכ"ל משרד התרבות כפיר כהן השיב, "הבאנו מתווה סיוע לכל עולם התרבות, לחודשים אוקטובר ונובמבר והרגע נודע לי, שגם לחודש דצמבר. אנחנו בשיח עם משרד האוצר לגבי מתווה לחודשים הבאים." ראשת מנהלת התרבות גלית והבה שאשו פירטה את תוכניות התמיכה שהשיק המשרד לטובת האמנים, בסך עשרות מיליוני שקלים בהם תקציבים שחולקו לרשויות מקומיות עבור פעולות הפגה, מופעי תרבות לחיילים להעלאת המורל ותקציב עבור כרטיסי קולנוע למילואימניקים ובנות זוגם. והבה-שאשו גם סיפרה גם על תוכנית "משיב הרוח", בתקציב כולל של 15 מיליון שקל המחייבת רשויות לקחת יותר מ-2 סוגות אמנותיות כדי לתת מענה לכמה שיותר יוצרים".
אלא שכל אלה לא נוגעים לאמנים העצמאיים, בהם שחקנים וזמרים, שלא עבדו בכל השבועות הראשונים של המלחמה ולא נכללו בתוכנית "משיב הרוח", וגם לא עבור האמנים, הנגנים וצוותי ההפקה שעברו בין המפונים, החיילים והפצועים. התוכנית נותנת מענה יפה אבל חלקי ביותר.
"80% מעולם התרבות מבוסס על תעשיית בידור פרטית, כך שהממשק שלנו הוא רק מול האוצר", אמר יו"ר ארגון המפיקים רמי בז'ה שכבר שבועות מפיק בהתנדבות אירועים למען החטופים בכיכר החטופים בתל אביב ונלחם עבור אנשי עולם התרבות גם בתקופת הקורונה. "יש 250,000 איש במעטפת האומן, והם לא פגשו פרנסה בשלושת החודשים האחרונים. אנחנו מצפים ממשרד התרבות לעמוד לצדנו מול האוצר, שצריך להזרים כסף מיד לפרילנסרים הקטנים, סאונדמנים, מאפרות, גרפיקאים. בסוף השנה נתחשבן אם יהיה צורך. אנחנו תחום שצריך לתכנן אותו, למכור לשווק וזה לוקח חודשים."
סגן יו"ר אמ"י איל באיער אמר "הפרוייקט הנפלא של משרד התרבות "משיב הרוח" מגביל אמן לחמש הופעות בלבד. מזה הוא לא יביא פרנסה. עולם התרבות קורס. אני מקבל המון טלפונים של אמנים שאומרים 'אין לי מה לאכול'. זה לא יכול לחכות למשרד האוצר שיעשה ועדות. האמנים צריכים מענה עכשיו", הוסיף מנכ"ל שח"ם אבי בן הלל כי "במשרד האוצר יש חוסר רגישות משווע, שבסופו של דבר דופק את הבן אדם בקצה. האנשים נופלים בין הכיסאות, בין קריטריונים מאד נוקשים. לעומתו, הביטוח הלאומי, עם רגישות והבנה של גודל השעה, יצר מודל שיביא לאנשים כסף הביתה ומהר".
"אני פרילנסרית קטנה ועד כה לא קיבלתי שקל מהמדינה", אמרה נציגת איגוד האמרגנים ומפיקי אומנויות הבמה דניאל לגזיאל. "גם בגלל ענייני התשלום של שוטף פלוס וגם כי יש ספקים שאין להם כסף לשלם לי".
נציג משרד האוצר אוריאל שם טוב השיב לדברים "אני לא יודע להגיד ספציפית לגבי הפער של שוטף +30 או שוטף +60. שכשמיפינו את הצרכים מול משרד התרבות והספורט, אני לא זוכר איזשהו פער מרכזי שלא עלה מולנו שהחלטנו שאנחנו לא מטפלים בו. אם יש איזה שהוא פער כזה אנחנו נעבוד בשיתוף עם משרד התרבות והספורט ונפתור אותו."
מנכ"ל אקט, איגוד עובדים בקולנוע ובטלוויזיה, גיורא ואלה אמר "משרד התרבות צריך לתמרץ כלכלית את עולם הקולנוע והטלוויזיה, כך שיתחילו לצלם הפקות בישראל עם צוותים ישראלים. בנוסף, אבקש להזכיר שבסוף 2023 הסתיים תקציב ההסכם החמש שנתי לקולנוע. בלי תמיכה משמעותית של המשרד לא יהיה פה קולנוע ישראלי, שכולנו גדלנו עליו ומביא לנו הרבה כבוד בעולם. והבה שאשו הגיבה: "השר ידבר עם האוצר כדי להגדיל את ההקצאה לקולנוע. אנחנו שוקדים על פתרון להפקות הקולנוע הישראלי שנעצרו. תתפלאו לשמוע אבל המשכנו הפקות קולנוע זרות שרוצים להמשיך לצלם בארץ."
גם מצד העולם החרדי עלו טענות. מנהלת השדולה למען האישה החרדית מלכהלי בלוי חנוכה ציינה כי "תקציב התרבות החרדי הוא דל לעומת האוכלוסיה הכללית. ניהלתי מרכז של מפונים חרדים בנחלים והוצפתי בפניות מצד אמנים, אבל אף אחת מהם לא מותאמת לציבור החרדי."
יפעת בכר מהתיאטרון השתחוויה סיפרה על התיאטרון ככלי של ריפוי "יש פצעים שלא רואים אותם אצל ילדים, קשישים ואצל כולנו, והעוצמה של התרבות היא לתת במה להוציא ולבטא את הכאב".
