האוצר מאשים את הצבא במסמוס הקמת מינהלת שכר
האוצר מאשים את הצבא במסמוס הקמת מינהלת שכר
הקמת המינהלת, עליה הוחלט עוד לפני פרוץ המלחמה, אמורה היתה להגביר את השליטה של האוצר על הוצאות השכר של צה"ל. כעת בולמים בצבא את הצעד, עד שיועגנו בחוק הגדלות הרמטכ"ל ופנסיות הגישור
במשרד האוצר מאשימים את הרמטכ"ל הרצי הלוי במסמוס הקמת מינהלת גמלאות ושכר אשר בראשה יעמוד נציג הממונה על ידי החשב הכללי בתוך יחידת מופת, שאחראית על תשלומי השכר והגמלאות לעובדי וחיילי צה"ל, במסגרת הסיכום התקציבי למערכת הביטחון (תר"ש) שנחתם ביוני 2023. בהסכם התחייב צה"ל למנות ב־1 באוקטובר 2023 נציג של החשב הכללי שיוכל לפקח ולראות בזמן אמת את ההתנהלות התקציבית של צה"ל. בצה"ל אומרים כי מינוי החשב תלוי בכך שיוסדרו הגדלות הרמטכ"ל ופנסיות הגישור בחקיקה.
הוויכוח על הפיקוח של משרד האוצר על מערכת הביטחון הוא עתיק יומין. כבר בחוק יסודות התקציב יש התייחסות מיוחדת לתקציב הביטחון המאפשרת למערכת הביטחון גמישות רבה, אך בכל הנוגע לעולמות השכר והגמלאות מדובר בוויכוח שלפעמים מגיע לרמות יצריות. רק ב־15 השנים האחרונות החלו במשרד האוצר לקבל גישה למערכת התקציב הכללית של משרד הביטחון, ובשמונה השנים האחרונות מקבלים באוצר דו"חות רטרואקטיביים מיחידת מופת בנוגע לשכר ולגמלאות.
למרות כל ההתקדמויות הללו, רמת השקיפות הנוכחית רחוקה מלהשביע את רצון האוצר, ולכן סוכם ביוני על הקמת מינהלת גמלאות ושכר משותפת בהובלת נציג החשב הכללי באוצר. הנציג יאושר על ידי מערכת הביטחון ויעבור חיול. כך שמדובר במינוי משותף של האוצר והביטחון (זאת בדומה לנציג החשב הכללי שנמצא במשטרה ובשב"ס). מבחינת האוצר, היה מדובר בהישג משמעותי במסגרת התר"ש, שהיה אמור למנוע מצבים שבהם מגלים חריגות שכר באיחור של שנים. משמעות הצעד היא, בהשאלה, שאם עד היום האוצר היה רו"ח חיצוני שמבקר את מערכת הביטחון, הצעד היה אמור לקרב אותו להיות סמנכ"ל הכספים (CFO) של יחידת השכר בצה"ל.
לפני המלחמה החלו בחשב הכללי לקדם מועמדת לתפקיד זה, שאושרה על ידי הפיקוד הבכיר בצה"ל. הצעד האחרון שהיה חסר הוא אישורו של הרמטכ"ל הרצי הלוי, שלא מקדם את המהלך מאז פרוץ המלחמה. בצה"ל מתבססים על הסעיף הפותח את הסיכום התקציבי לפיו, "סיכום זה מחייב ככל שהוא מאושר כמקשה אחת, לא ניתן לפרק סיכום זה לחלקים, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המשרדים", וטוענים כי מכיוון שהסיכום התקציבי צפוי להיפתח בסוגיות שכר, כמו הגדלות הרמטכ"ל ופנסיות הגישור, הרי שהם אינם מחויבים לקדם את הקמת מינהלת הגמלאות והשכר. מנגד, באוצר טוענים, כי סעיף זה לא רלוונטי לסוגיית הקמת המינהלת, אלא רק לסוגיות תקציביות ישירות.
בין שצה"ל צודק בטענתו ובין שלא, כדאי להבין כי מפת האינטרסים של הצבא השתנתה עם פרוץ המלחמה, שכן אז היה ברור לצה"ל שבכל הנוגע לניהול המלחמה אין להם מגבלת תקציב, והם יקבלו את כל מה שהם ידרשו גם אם לא יעמדו במינוי חשב. בנוסף, ברור לכולם כי בעקבות המלחמה יהיה צורך בסיכום רב־שנתי חדש, וסביר כי גם סוגיית הפנסיות וההגדלות תיפתר בדרך אחרת, ולכן בצה"ל מעדיפים לשמור את מימוש ההתחייבות למינוי למשא ומתן עתידי, ואז להשיג תמורתו הישגים אחרים.
עם זאת, היעדר פיקוח הדוק של גוף חיצוני על מופת גורם לכך שאין תמריץ מספיק לצה"ל לנהל בזהירות ובאחריות את משאביו. כפי שדווח ב"כלכליסט" השבוע, יש בצה"ל תופעה רחבה של "מילואים מיותרים, ומילואים במשרה חלקית". לדעת גורמים באוצר, היה ניתן להילחם בתופעה זו ביתר קלות, אם גורמים באוצר היו חלק ממערכת השכר של צה"ל. דוגמה נוספת פורסמה ב"כלכליסט" בדצמבר, אז דיווחנו שהאוצר גילה כי במהלך נובמבר הוחלט — ללא התייעצות, ובאמצעות פרשנות יצירתית - להעלות את רמת הפעילות לכלל המשרתים בצה"ל.
הרמטכ"ל הרצי הלוי והחשכ"ל יהלי רוטנברג. המלחמה עצרה את המהלך
