דו"ח המבקרמאות אלפי תיקים נגד אזרחים נפתחו ונסגרו ללא ידיעתם - והמידע זמין לכל שוטר
דו"ח המבקר
מאות אלפי תיקים נגד אזרחים נפתחו ונסגרו ללא ידיעתם - והמידע זמין לכל שוטר
מבקר המדינה מצא כי מדי שנה נסגרים 21 אלף תיקי חקירה שנפתחו נגד אזרחים בלא ידיעתם וללא שנחקרו, בעילה שהנסיבות אינן מצדיקות המשך חקירה או העמדה לדין. כתוצאה מכך, הרישום נותר במאגר המשטרתי ואלפי שוטרים רשאים לעיין בו. עוד עולה מדו"ח המבקר כי אחד מכל 7.5 בגירים בישראל רשומים במרשם המשטרתי, כולל כאלו שהתיקים נגדם נסגרו, מה שעלול לפגוע בשמם ובפרנסתם
למרות הנחיית פרקליט המדינה משנת 2018 שנועדה לשנות את המציאות כך שיותר תיקי חקירה פליליים ייסגרו בעילת "היעדר אשמה" ופחות בעילת "חוסר ראיות" – בפועל לא פחתה כמות התיקים בישראל שסגרה הפרקליטות בעילה של "חוסר ראיות", ושיעורה נותר ללא שינוי - 59% מכלל התיקים, נכון לנתוני שנת 2020. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה בנוגע לטיפול המשטרה והפרקליטות בסגירת תיקים פליליים. כך, למרות שתיק החקירה נגד האזרח שנחשד בפלילים נסגר והוא לא הועמד לדין, הוא ממשיך עדיין להסתובב עם "כתם" ושמו יופיע ברישום המשטרתי הנגיש לגופי מדינה רבים - מה שעלול לפגוע בפרנסתו ובשמו הטוב.
לכל ידיעות דו"ח מבקר המדינה לחצו כאן
המבקר מתניהו אנגלמן וצוותו ערכו את הבדיקה בין החודשים פברואר-יולי 2021. הבדיקה התמקדה בעילות לסגירת תיקים פליליים של חשודים ובבחינת הליקויים והחסמים בהליכי הערר של מתלוננים וחשודים על סגירת התיק.
3 צפייה בגלריה
שי ניצן, לשעבר פרקליט המדינה. למרות שהנחה לסגור יותר תיקים "בהיעדר אשמה" - שיעור התיקים הנסגרים בשל "חוסר ראיות" נותר ללא שינוי
(צילום: יריב כץ)
עילת סגירת תיק חקירה נגד חשוד היא בעלת משמעות רבה: לפי הדו"ח, פרטי התיק והחומר שנאסף בו יישמרו במשטרה, אולם רק בתיק שנסגר בעילה של "היעדר אשמה" המידע לא יופיע במרשם המשטרתי על החשוד וגיליון המידע הפלילי שלו יהיה ריק. לעומת זאת, במקרה שבו תיק נסגר בעילות אחרות כמו "חוסר ראיות" או "נל"ן" (נסיבות העניין אינן מתאימות להעמדה לדין או להמשך חקירה) – הוא לא נמחק ויופיע ברישום המשטרתי כתיק סגור.
13% מאוכלוסיית הבגירים רשומה במרשם המשטרתי
על פי הדו"ח, נכון ליוני 2021, אחד מכל 7.5 בגירים בישראל רשומים במרשם המשטרתי, הכולל גם רישום של תיקי חקירה שנסגרו בלי הגשת כתב אישום. מדובר בכ-830 אלף איש – 13% מאוכלוסיית הבגירים בישראל. מתוכם, לכ-450 אלף איש מדובר בתיק אחד, ואצל כ-166 אלף איש הרישום הוא בן יותר מ-11 שנים. המבקר ממליץ כי השר לביטחון פנים "יוסיף אמת מידה לביטול רישום משטרתי שתאפשר מחיקה אוטומטית של רישומים בני עשרות שנים מהמרשם המשטרתי של אזרחים אשר בעבר הרחוק נפתח להם תיק אחד במשטרה".
המבקר סקר בדו"ח את השינוי בעילות סגירת תיקים לאחר הנחיית פרקליט המדינה. הוא מצא כי מספר התיקים שנסגרו בפרקליטות בעילת "היעדר אשמה" אמנם כמעט והוכפל - מכ-3,500 בשנת 2015 לכ-6,000 בשנת 2020, וכי היתה הפחתה ניכרת בשיעור התיקים שנסגרו בעילה של "נל"ן". אולם, הממצאים הראו כי שיעור סגירת התיקים בעילת "חוסר ראיות" נותר, כאמור, זהה – 55 אלף תיקים מתוך 80 אלף נסגרו בעילה זו בשנת 2020, שיעור דומה לזה שהיה בשנים הקודמות.
3 צפייה בגלריה
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן: "לעילת הסגירה יש השפעה שעלולה להיות כתם על שמו הטוב של האדם ועל אפשרויות הפרנסה שלו למשך שנים ארוכות"
(צילום: יריב כץ)
המבקר כותב כי "לנוכח מספר הגופים ובעלי התפקידים הרשאים לקבל מידע על תיקים סגורים מן המרשם המשטרתי ובכך להשפיע בצמתים שונים על חייו של אדם שתיק חקירה בעניינו נסגר, יש חשיבות להקפדה יתרה על סגירת תיק פלילי בעילה הנכונה. לעילת הסגירה יש השפעה שעלולה להיות כתם על שמו הטוב של האדם ועל אפשרויות הפרנסה שלו למשך שנים ארוכות".
מהדו"ח עולה עוד כי ישנם הבדלים גדולים בעילות הסגירה בין המחוזות השונים: לפי נתוני 2020, הסיכוי שתיק ייסגר בעילת "היעדר אשמה" בפרקליטות מחוז צפון היה כ-33% - יותר מכפול מאשר במחוז חיפה – 15%. במחוז מרכז כ-23%, במחוז ירושלים – כ-17%, במחוז תל אביב – כ-18% ובמחוז דרום – כ-19%. המבקר ממליץ לפרקליטות לפעול לכך שמדיניות סגירת התיקים תהיה אחידה בכל המחוזות.
באותו אופן, מצא המבקר כי גם תיקים שנסגרו כבר בחטיבת החקירות במשטרה (ולא הועברו לפרקליטות) היו בעיקר בעילה של "חוסר ראיות", וכי אף היתה עלייה בשיעורם – מ-41% מהתיקים שנסגרו בעילה זו בשנת 2015 ל-58% בשנת 2020. בחטיבת התביעות של המשטרה היתה ירידה מתונה של 5% בלבד בשיעור התיקים שנסגרו בעילה זו. המבקר ציין כי למעשה הנחיית פרקליט המדינה לא הובילה לשינוי ניכר וכתב: "לכאורה, סגירת תיק החקירה חלף העמדה לדין משמעותה אשרור של חזקת החפות. ואולם, סגירת תיקים בעילת 'חוסר ראיות' יש בה כדי לכרסם בעיקרון יסוד זה, בייחוד כאשר היא נעשית בשיעור ניכר מהתיקים".
עוד ממצא בעייתי ביותר שעליו מצביע הדו"ח הוא כי בכל שנה נסגרים בממוצע במשטרה כ-21 אלף תיקים בעילת נל"ן של אנשים שנגדם הוגשה תלונה, מבלי שהם כלל נחקרו - ובלי שהמשטרה מעדכנת אותם על כך. מדובר על כ-126 אלף איש בין השנים 2015-2020. בנוסף צויין כי 675 תיקים של נילונים שלא נחקרו נסגרו בעילת "חוסר ראיות" בשנים 2015-2020, רובם לאחר הנחיית המשטרה מ-2017 לפיה אין לסגור תיק כנגד נילון בעילת "חוסר ראיות".
לדברי המבקר, "אדם בסיווג נילון שלא נחקר באזהרה כלל איננו מיודע כי תיק בעניינו נפתח ואז נסגר ונמנעת ממנו הזכות להגיש בקשה לשינוי עילת הסגירה. האזרח אינו מודע להכנסתו למרשם משטרתי כלשהו, הוא אף אינו יכול לקבול על עצם הכנסתו למרשם זה, והקושי מתעצם נוכח העברת מידע משטרתי לגופים המנויים בחוק ללא ידיעת האזרח".
המבקר מציין כי הגישה למרשם הזה פתוח בפני כל שוטר: "אלפי שוטרים במשטרה רשאים לעיין ברישום המשטרתי, החל במפכ"ל ומפקדי מחוזות, מרחבים, תחנות וסגניהם, עבור לאנשי אגף החקירות, אגף המודיעין, אגף התנועה, אגף המבצעים, אגף התכנון, אגף כוח אדם, מג"ב, יחידת הביקורת, היחידה לתלונות הציבור וכלה באנשי מחלקת המתנדבים".
המשטרה מסרה למבקר בתגובה כי רישום אדם כנילון שלא נחקר הוא במרשם פנים-משטרתי שלא מופיע במרשם המשטרתי (בשונה מאנשים שסווגו כחשודים), ואינו מועבר לשום גורם מחוץ למשטרה, וכי הנושא נמצא בהליכי הסדרה מול משרד המשפטים. עד להסדרה זו, ממליץ המבקר שהמשטרה תיידע את הנילונים על פתיחת וסגירת התיקים נגדם.
ב-30%-40% מהתיקים שנסגרו – לא נשלח עדכון לחשוד או למתלונן
בנוגע לעררים על החלטות המשטרה והפרקליטות על העמדת חשודים לדין או על סגירת תיקים, כתב המבקר כי מתוך כ-2,000 עררים כנגד החלטה שלא לחקור או לא להעמיד לדין את החשוד – ב-94% מהמקרים הערר נדחה, בעוד רק ב-0.5% מהעררים (7 תיקים) התקבלה החלטה על הגשת כתב אישום. בשאר המקרים התקבלה החלטה על השלמת חקירה.
בנוגע לבקשות חשודים לשינוי עילת הסגירה במשטרה, המבקר ציין כי "בידי המשטרה אין ריכוז נתונים על בקשות לשינוי עילת הסגירה" והוא ממליץ שהמשטרה תחל לאסוף ולנתח את הנתונים האלה. מעבר לכך, לדבריו, בעוד בפרקליטות נושא הטיפול בהשגות על בקשות לשינוי עילת סגירה שנדחו מרוכז תחת גורם אחד - יחידת העררים, במשטרה הטיפול בנושא מבוזר בין כל הממונים המקצועיים האחראים לגורמים בעלי סמכות סגירה.
עוד מצוין בדו"ח כי עיון מחדש (השגה) על החלטה הדוחה את הבקשה לשינוי עילת סגירה שמוגשת למשטרה ונבחנת בה, "אינו נקי מקשיים" – והמבקר ממליץ שנושא הטיפול בהשגות אלה לא ייבחן או יטופל על ידי אותה יחידה שבה התקבלה החלטת הסגירה של התיק, אלא הטיפול יועבר ליחידת העררים בפרקליטות. "בדרך זו יובטח כי הבקשה נבחנת בלב פתוח ונפש חפצה ובאופן אובייקטיבי", כתב המבקר.
המבקר מציין שורה של חסמים למימוש זכות של מתלונן לערור על סגירת תיק ושל חשוד לבקש שינוי עילת הסגירה. כך למשל, לגבי 30% עד 40% מהתיקים שנסגרו לא נשלחה למתלונן או לחשוד כלל הודעה על סגירת התיק, וכאשר ההודעות כן נשלחות זה נעשה בדואר רגיל וכך "לא ברור מהו המועד הקובע לתחילת מניין 60 הימים להגשת ערר מתלונן".
בסיכום הדו"ח כותב המבקר כי על רשויות האכיפה והתביעה לבחון בחינה יסודית את מידת השימוש בעילות הסגירה ולאסוף ולנתח נתונים לגביהן. בנוסף, עליהן לפעול לתיקון הליקויים המצביעים על חסמים במיצוי זכותם של חשודים ומתלוננים לערור על ההחלטה, ולמנות גורם מנתב אחד שאליו ניתן יהיה לפנות, גם באופן מקוון.
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת מעלה סוגיות חשובות ומרכזיות המשפיעות על האזרח הנורמטיבי אשר רובן ככולן זוכות לקשב ארגוני רב מזה תקופה ארוכה. משטרת ישראל מטפלת בלמעלה מ-400 אלף תלונות מדי שנה בהתאם להוראות החוק ובאופן מוקפד וסדור, בהתבסס על תשתית ראייתית ושיקולים מקצועיים רחבים, במטרה להגיע לחקר האמת.
"סגירת תיק חקירה מתבצעת על ידי הגורמים המוסמכים על פי חוק ורק לאחר שנבחנו ונשקלו בקפידה ובכובד ראש מארג הראיות, העניין הציבורי ושיקולים נוספים כמותווה בחוק. נדגיש כי נימוקי עילות הסגירה או נימוקי החלטות בסוגיית בקשות לשינוי עילות הסגירה או ערר על החלטה בתיק חקירה, מפוקחים ונבדקים באופן סדור במסגרת הבקרות המקצועיות המבוצעות על ידי הדרגים הממונים וככל שנדרש מופקים לקחים בהתאם. באשר לביטול רישום משטרתי נציין כי משטרת ישראל פועלת על פי חוק המרשם הפלילי ותקנת השבים".
מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה כי היא "מברכת על עריכת הביקורת, המסייעת לה להשתפר ולהתייעל, ועל שיתוף הפעולה עם משרד המבקר, שיש בו כדי לשפר ולטייב את המענה הניתן לאזרחים ולכלל הגופים הפונים אליה. אשר לעילות סגירת התיקים: בחינת התיקים על ידי הפרקליטות לעולם תהיה בחינה פרטנית, של חומר הראיות שנאסף בתיק הספציפי. גם אם במרבית תיקי החקירה נותר ספק בדבר אשמתו של החשוד, אין מדובר בברירת מחדל, אלא זו תוצאה של בחינה פרטנית עניינית, מקצועית ויסודית של הראיות והנסיבות בכל תיק.
"הנחיית פרקליט המדינה 'הזיזה' אומנם את נקודת האיזון לטובת החשודים, אך לא ביקשה לקבוע קטגורית מספר או שיעור של תיקים שייסגרו מחוסר אשמה, שכן כאמור הבחינה לעולם תהיה בהתאם לנסיבות התיק. באשר להגשת עררים על סגירת תיקים: לאחרונה השקנו טופס מקוון להגשת ערר בתיקי הפרקליטות, אשר מקל על תהליך הגשת הערר ומסיר חסמים בהקשר זה".
