גמלאי צה"ל נגד הסכם משרד הביטחון והאוצר: "תקעו סכין בגב"
גמלאי צה"ל נגד הסכם משרד הביטחון והאוצר: "תקעו סכין בגב"
לפי ההסכם שנחתם וטרם אושר בכנסת, יקוזזו 3% מההצמדה למדד לפנסיונרים שקיבלו את "הגדלות הרמטכ"ל". 45 אלף הגמלאים שמאוגדים בארגון "צוות" מאיימים לעתור לבג"ץ ולחסום את הקריה בטענה שמדובר בפגיעה של אלפי שקלים בשנה הקרובה
גמלאי צה"ל יוצאים למאבק נגד הסכם משרד הביטחון והאוצר, ומאיימים בעתירה לבג"ץ וחסימת בסיס הקריה. הגמלאים, שמאוגדים בארגון "צוות" שבו כ-45 אלף חברים, טוענים כי ההסכם יוביל לפגיעה כספית של אלפי שקלים לחוסך בשנה הקרובה. הגמלאים יוכלו להשפיע עדיין על הרכב ההסכם מפני שזה מחייב חקיקה נוספת בכנסת.
במסגרת ההסכם בין מערכת הביטחון לצה"ל, שנחתם ביום חמישי בשבוע שעבר, הוחלט כי יתבצע קיזוז של 3% מההצמדה למדד לפנסיונרים של צה"ל שזכו לקבל את "הגדלות הרמטכ"ל". הגדלות הרמטכ"ל (או בשמן הרשמי "השלמות תקופות השירות") הן תוספות שכר המשולמות לפורשי צה"ל הזכאים לפנסיה תקציבית. לאורך השנים הצבא "ניפח" את היקף הפנסיה שאנשי קבע רבים קיבלו דרך הגדלה מלאכותית של מספר שנות השירות לחישוב הקצבה, אף שמדובר בנוהל שהיה אמור להתבצע רק במקרים מיוחדים. הדבר הוביל לפי האוצר לעלות תקציבית עודפת של 15 מיליארד שקל ששולמה שלא כחוק, אך במסגרת ההסכמות האחרונות בין האוצר למשרד הביטחון הוחלט "להלבין" את ההגדלות השנויות במחלוקת, ורק לבצע קיזוז בהצמדה שלהן למדד כדי לצמצם את העלות התקציבית שלהן.
כאמור, כדי להסדיר באופן סופי את הכשרת הגדלות הרמטכ"ל יש לבצע חקיקה בכנסת, והצעת חוק בנושא הוגשה בכנסת הקודמת בדחיפה של שרי הביטחון והאוצר דאז גנץ וליברמן. כעת מתכוונים באוצר להסתמך על הצעת החוק ההיא שהתנגדו לה במקור, ולהוסיף לה את הקיזוז החד-פעמי שהוחלט עליו. מפני שהחוק יעבור דרך הכנסת, גמלאי צה"ל יוכלו לנסות ולשנות אותו בדיונים לקראת ההצבעה שיתקיימו בוועדת החוץ והביטחון לפני הקריאה השנייה והשלישית במליאה.
הפנסיה התקציבית החודשית הממוצעת בצה"ל עמדה בשנת 2021 על 15.6 אלף שקל לנגדים ו-18.5 אלף שקל לקצינים, כאשר גיל הפרישה הממוצע לנגדים עמד על 50 ושל קצינים על 45. בהסתמך על נתונים אלו, קיזוז של 3% משמעו גריעה חד-פעמית של כ-5.6 אלף שקל בממוצע לנגדים גמלאי צה"ל וכ-6.6 אלף שקל בממוצע לקצינים גמלאי צה"ל. בארגון "צוות" מעריכים כי העלות התקציבית של הקיזוז עומדת על כ-170 מיליון שקל, אך בהסתמך על הנתונים הללו ועל מספר הגמלאים ניתן להעריך כי המספר האמיתי גדול יותר ומתקרב ל-300 מיליון שקל.
בתזכיר חוק שפרסם משרד הביטחון הודגש כי לא מדובר בהפחתת קצבאות: "הסדר זה יאפשר השתתפות מסוימת של הגמלאים, באופן מדורג וללא הפחתת הקצבאות, בעלות הכרוכה בהסדרתו של רכיב השלמת תקופות השירות על בסיס שיעורי הפחתה ספציפיים על חשבון עדכוני מדד... הסדר זה לא יחול על גמלאים שלא זוכו ברכיב השלמת תקופות השירות בגמלתם".
אל"מ אמיר שוצמן, מנכ"ל "צוות" אמר ל"כלכליסט": "הגמלאים מרגישים שבגדו בהם, תקעו להם סכין בגב. הדבר נעשה מאחורי הגב שלנו, החליטו שמי שיישא בעלויות של הדבר הזה הוא גמלאי צה"ל. מנעד הגילאים פה הוא עצום זה מ-41 עד 109 - הגמלאית הכי מבוגרת שיש לנו". לפי שוצמן, "יש אנשים שחיים מגמלה של אלפי שקלים בודדים, מציגים תמיד נתונים של הגמלאות הגבוהות. כל הגווארדיה שפרשה בשנות ה-80 וה-90 אם הם לא היו משכילים היו להם גמלאות מאוד נמוכות והם חיים מהדבר הזה". שוצמן טוען כי אחת מהצעות הפשרה מצידם היא שלא ייגעו בפנסיות של מקבלי הקצבאות הנמוכות ובמבוגרים: "התא"לים והאלופים לא מייצגים את גמלאי צה"ל".
לא רק זה, אלא שהגמלאים טוענים כי אותו קיצוץ "חד-פעמי" הוא מטעה, מפני שבטווח הארוך יפסידו הגמלאים מכך עקב עקרון הריבית דריבית. זאת אומרת שקיצוץ חד-פעמי בשנת 2023 יגרור אובדן הכנסה עתידי בסכומים שעלולים להגיע לחלק מהחוסכים (בעיקר הצעירים שבהם) לעשרות אלפי שקלים.
תגובת דובר צה״ל: "במסגרת הסיכום בין מערכת הביטחון לאוצר הוסדרה סוגיית השלמות תקופות השירות. בסיכום נקבע שהנושא יוסדר בחקיקה על פי המתווה שאושר בכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, אך תוך הוספת מרכיב המתייחס להשתתפות הגמלאים בהסדרת הנושא. בהתאם נקבע כי מעדכונים עתידיים לקצבה המשולמת לגמלאים, בגין עליית המדד, ינוכה שיעור מצטבר של 3% על פי מנגנון שנקבע. לאחר מכן תשוב הקצבה להתעדכן לפי עליית המדד במלואה. צה״ל מוקיר את עשייתם המשמעותית של הגמלאים ואת תרומתם לביטחון המדינה, וימשיך לפעול להבטחת זכויותיהם. נציגי צה"ל מקיימים שיח ישיר ומשמעותי עם ארגון 'צוות' ועם גמלאי צה"ל".
