דו"ח המבקרליקויים חמורים בהיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים במלחמה
דו"ח המבקר
ליקויים חמורים בהיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים במלחמה
לפי דו"ח מבקר המדינה, נמצאו פגמים בהתנהלות הגופים האחראיים - פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והמשטרה. כך, 3.2 מיליון תושבים בישראל עלולים להיפגע משהייה בשטח פתוח במהלך מלחמה. עוד עולה כי המשרד להגנת הסביבה לא השלים את סקר הסיכונים למפרץ חיפה
מחדלים חמורים של פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה, הרשות הארצית לכבאות והצלה והמשטרה בכל הנוגע להיערכות לפגיעה במתקני חומרים מסוכנים באירועי לחימה. מדו"ח מבקר המדינה בנושא עולים ליקויים רבים אצל כל אחד מהגורמים המרכזיים שאצלם האחריות לאירועים מסוכנים אלו.
רשות כבאות והצלה היא הנושאת באחריות וסמכות לתגובה מידיית לאירועי חומ"ס, פיקוד העורף הוא המנחה בנושא מיגון מתקני חומ"ס ומנהל מעקב אחר גורמים אזרחיים המחזיקים בהם; והמשרד להגנת הסביבה הוא המנחה הלאומי של כל רשויות המדינה ושל המחזיקים במתקני חומ"ס בשגרה ובחירום. בידיו גם סמכויות להסדרה, רישוי, פיקוח ואכיפה בכל הנוגע להיתרי רעלים.
המבקר ציין כי היערכות לפגיעה במתקני חומ"ס בעת לחימה מחייבת תיאום, שיתוף פעולה והכנה מצד גופים רבים. בביקורת נמצאו ליקויים הן בשלב היערכות הגופים לאירוע חומ"ס בעת חירום והן בשלב ההתמודדות עם אירוע חומ"ס בעת התרחשותו.
משרד המבקר רואה חשיבות בתיקון הליקויים בהקדם וביישום ההמלצות שפורטו בדו"ח, כדי לצמצם עד כמה שניתן את הסיכונים הנשקפים מאירועי חומ"ס שנגרמים מפגיעה מלחמתית ואת נזקיהם של אירועים כאלה. הוא קבע כי על כלל הגופים הנוגעים בדבר לפעול לתיקון הליקויים כל אחד בתחומו ועל המשרד להגנ"ס כמנחה מקצועי לאומי בנושא החומרים המסוכנים לעקוב אחר הטיפול בכלל הליקויים שעלו בדו"ח.
כמה נתונים מטרידים העולים מהדו"ח: 3.2 מיליון תושבים בישראל מתגוררים באיזורים שבהם קיימת סכנה לפגיעה בבריאות לשוהים בשטח פתוח ללא מיגון בעת התרחשותם של אירועי חומ"ס. ישנם 3,700 מחזיקי חומ"ס וכרבע מהם לא דיווחו בפיקוד העורף על החזקת חומרים מסוכנים בשנת 2019.
מתוך 9 תחנות כיבוי שיש להן יחידות חו"ס, 6 לא עומדות ביעד ההכשרה שקבעה הרשות הארצית לכבאות והצלה. רק ל-12% מלוחמי האש ברשות הכבאות והצלה הם בעלי יכולות ניטור של חומ"ס (200 מ-1,681 לוחמי אש). זמן התגובה של יחידת חומ"ס בשירותי הכבאות וההצלה עומד על 30-40 דקות.
בכדי לבחון כמה בני אדם נמצאים בסיכון במקרה של אירוע חו"ס, מוסבר כי בעת אירוע חו"ס רמת הסיכון מחולקת לאיזורי סיכון לפי מעגלים המייצגים מדרג סיכון: מעגל חם – איזור שבו קיימת סכנת מוות לשוהים בשטח פתוח ללא מיגון. ומעגל פושר – איזור בו קיימת סכנה לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות, לשוהים בשטח פתוח ללא מיגון. הרדיוס של איזורי הסיכון נקבע לפי מוקד האירוע. לפי נתוני פיקוד העורף, באזורי הסיכון שהוא הגדיר בכלל הארץ מתגוררים כ-1.3 מיליון תושבים בטווח של המעגלים החמים, וזאת מתוך הערכה מקסימלית של 3.2 מיליון תושבים בטווח המעגלים הפושרים (המעגל הפושר כולל גם את המעגל החם).
המבקר מצא שורת פגמים כמעט אצל כל הגורמים המופקדים על הנושא: נמצא כי פיקוד העורף נשען על איום ייחוס לעורף שאושר בשנת 2016 ונסמך על הערכות מודיעין מהשנים 2014-2015. איום הייחוס הצה"לי לעורף הוא החלטה פיקודית המגדירה את האיומים הצבאיים המרכזיים על כלל שטחה של מדינת ישראל, והוא נועד בעיקרו להוות בסיס לבניין הכוח הצה"לי, בעיקר של פקע"ר. על פי ניתוח פיקוד העורף מ-2016 בלחימה צפויים להינזק אלפי מבנים וצפויות מאות נפילות גם בעורף האזרחי.
המבקר ציין כי על צה"ל לקדם את גיבושם של איום ייחוס עדכני לעורף ותרחיש ייחוס עדכני המגדירים סדרי עדיפות, יעדים ואילוצים ברמה המטכ"לית. זאת כדי לאפשר לצה"ל ולפיקוד העורף לקבוע את סדרי העדיפויות ולשם היערכות לאיומם על העורף.
בנושא איום הסייבר מצא המבקר כי למעט תרחיש ייחוס שמערך הסייבר הלאומי מכין לגופי תשתיות מדינה קריטיות אחת לשנה, מערך הסייבר הלאומי והמשרד להגנת הסביבה לא הכינו תרחיש ייחוס לאיום הסייבר לגבי מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים ושאינם גופי תשתיות מדינה קריטיות.
בנושא היתרי הרעלים מצא המבקר כי בשנים 2018-2020 המשרד להגנת הסביבה קיבל מאות בקשות ממחזיקי חומ"ס שביקשו לעדכן את היתר הרעלים, ומתוכן המשרד חידש 21 היתרי רעלים בלבד.
המשרד להגנת הסביבה לא השלים את סקר הסיכונים למפרץ חיפה
בין השאר המבקר מציין כי העובדה שהמשרד להגנת הסביבה לא השלים את השלב השני של סקר הסיכונים המצרפי למפרץ חיפה, העוסק בין היתר בתרחיש מלחמתי. הכנת הסקר הזה הוטלה על המשרד בהחלטת ממשלה: בספטמבר 2015 אישרה הממשלה תוכנית לאומית לצמצום זיהום האוויר והפחתת הסיכונים הסביבתיים באיזור מפרץ חיפה, ועל המשרד הוטל לבצע עד סוף 2016 סקר סיכונים מצרפיים בנוגע למתקני חומ"ס באיזור מפרץ חיפה ושינוע שלהם מהמפעלים והמתקנים באיזור.
המשרד החליט לבצע את הסקר בשני שלבים: ראשית סקר סיכונים העוסק בתרחישי שגרה ובשלב השני הרחבתו לתרחישי חירום כמו מצבי מלחמה ואסונות טבע. אלא שבפועל החלק השני של הסקר מעולם לא בוצע. בפברואר 2021 בתגובתו לטיוטת הדו"ח מסר המשרד להגנ"ס למבקר כי לא נמצא מקור מחקרי לצורך ניתוח תרחיש המלחמה במסגרת השלב השני של הסקר. המשרד הוסיף כי לאור החלטת הממשלה לפעול לפינוי המפעלים ממפרץ חיפה, נבחן הצורך בהשלמת השלב השני של הסקר.
אלא שהמבקר לא השתכנע באי נחיצות הסקר וציין כי מומלץ שהמשרד להגנ"ס ישלים סקר זה בכל הנוגע לתרחיש מלחמתי, וזאת בשים לב למשך הזמן הצפוי עד למימוש החלטת הממשלה (כיום מדובר על כעשור, אך ללא כל התחייבות למועדים).
