פרשנותחוק הגיוס החדש: לא בטוח ששוויון הוא חזות הכל
פרשנות
חוק הגיוס החדש: לא בטוח ששוויון הוא חזות הכל
החוק הוא מריחה אחת גדולה, אך לא מפתיעה. בכל מעשיה נדרשת ממשלת נתניהו להכריע בין שרידותה לבין טובת המדינה, וההכרעה ברורה – קודם השרידות, קודם הקואליציה. והפירורים, אם בכלל – לטובת הכלל
החרדים עקביים. כבר ב־1948, בעיצומה של מלחמת השחרור, הודיעו הרבנים לראש הממשלה דאז דוד בן גוריון ולצאן מרעיתם – אנחנו לא בעסק. לעומת הקיבעון הזה, דווקא בג"ץ עבר אבולוציה מול העתירות לגייס את בני הישיבות. בהתחלה הוא דחה אותן בגלל היעדר שפיטות וזכות עמידה. אחר כך קבע שהנושא שפיט ולעותרים זכות עמידה.
בשלב הבא, ב־1998, נקבע שאת הסמכות לפטור משירות יש לחוקק בחוק ולא די בסמכות שר הביטחון כפי שהיה עד אז. והשלב האחרון הוא שגם חקיקה ניתן לפסול אם הפגיעה בשוויון היא מהותית.
חוק הגיוס החדש הוא מריחה אחת גדולה, אך לא מפתיעה. בכל מעשיה נדרשת ממשלת נתניהו להכריע בין שרידותה לבין טובת המדינה, וההכרעה ברורה – קודם השרידות, קודם הקואליציה. והפירורים, אם בכלל – לטובת הכלל. עיקרי טיוטת החוק החדש עונים לקריטריונים האלה. למשל, הסרת הסנקציות הפליליות. ישתמט המלש״ב ולא יגיע כלל לבקו״ם – לא ניתן יהיה להענישו. המשמעות היא שיש חוק, אבל לא ניתן לאכוף אותו.
שאר עיקרי החוק הם אווריריים ותלויי נסיבות, כמו הקמת מסלול ייעודי או הרחבת השירות האזרחי בגופי הצלה ובמשרדי הממשלה. נשמע טוב, אבל המשמעות היא שלא ישתנה דבר. מחזור הגיוס הנוכחי עומד על 13 אלף איש וגויסו מהם כ־1,800. המספרים האלה לא ישתנו. וכאן לא רק צורכי הקואליציה מדברים, אלא גם צורכי הצבא ושאר האילוצים שנובעים מחוסר ההתאמה הבסיסית בשילוב בחורים שהם נטולי השכלת ליבה ובעלי משפחות כבר בגיל 21-20.
משפטית, קשה להאמין שהיעדר הסנקציות הפליליות יעבור את משוכת היועצת המשפטית לממשלה. לגבי חוק מעודן יותר, הערכת עמדת בג״ץ תלויה באיזון בין שופטים ליברלים נוטרי שוויון לשופטים שמרנים שזהירים בהתערבות, במיוחד בחקיקה. יש להניח שהחוק לא ייפסל מטעמי חוסר סבירות, אבל כפי שכבר נעשה בעבר, ניתן יהיה לפסול בגלל פגיעה בשוויון, שלפי פרשנות ביהמ״ש העליון מהווה חלק מ״כבוד האדם״. בפסק הדין שהחזיר את הסבירות לחיינו ולארגז הכלים של בג״ץ נקבע עקרון היסוד של ״מדינה יהודית ודמוקרטית״. ניתן לפיכך לעורר את השאלה אם חקיקת ההשתמטות הזו עולה בקנה אחד עם היותה של ישראל יהודית ודמוקרטית.
לכאורה, המתווה הנוכחי דומה להסדרים שנפסלו ב־2012 ו־2017 בגלל הפגיעה בזכות לשוויון. תלוי גם איך יעצבו וימסגרו את תכלית החוק, את השיקולים החברתיים הרחבים ש"ירמזו" לבג"ץ, ובצדק מסוים, שהסוגיה ראויה להיפתר בפרלמנט ולא בפסק דין. שזה במילים אחרות – ערך השוויון הוא לא חזות הכל, גם ללימודי התורה והפוליטיקה הקואליציונית שמשמרת אותם יש משקל בשמירת אחדות השבטים שמרכיבים את ישראל.
