סגור
Dun's 100

על ערבות אישית וגמירות דעת

בעל עסק המעניק אשראי לקוחות? הבטח את עצמך באמצעות כתב ערבות אישית ברור ומפורש והקפד לוודא גמירות דעת מצד הערב  

בעל עסק ותיק לשירותי ניקיון מעניק שירותי ניקיון לעשרות משרדים של חברות ברחבי הארץ. אותו בעל עסק מנוסה, שנמצא יותר מיום אחד בסביבת העסקים הישראלית ומודע לכך כי כ-50,000 עסקים בישראל נסגרים מדי שנה, כולל בהסכם הזמנת השירותים שלו גם את המילים "ערבות אישית" וזאת מתוך אמונה, כי די במילים אלו כדי להבטיח שגם במקרה שהחברה לה הוא מספק את שירותי הניקיון תיקלע להליכי חדלות פירעון, הוא יוכל להיפרע גם מהחותם על הסכם הזמנת השירותים באופן אישי.
לימים, אחת מהחברות לה סיפק שירותים נכנסת להליכי פירוק ובעל העסק המנוסה, ממהר לשכור את שירותיו של עורך דין על מנת להגיש תביעה לצורך מימוש הערבות. אלא שאז, מתגלה כי מי שחתום על הסכם הזמנת השירותים הוא לא בעל המניות אלא עובד שכיר בחברה, וכי נוכח הנוסח העמום של הסכם הזמנת השירותים החותם כלל לא גמר בדעתו לערוב אישית להסכם הזמנת השירותים וחתם על הערבות בהיסח דעת.
המקרה המתואר מעלה, הוא נחלתם של בעלי עסקים רבים במדינת ישראל. כחלק ממהלך העסקים והניסיון לחסוך בהוצאות הייעוץ המשפטי, פעמים רבות מתבססים בעלי עסקים על כתבי ערבות בנוסחים כלליים וגנריים שמצאו ברשת ו/או השיגו בכוחות עצמם, מבלי ליתן את הדעת על חשיבות האופן בו מנוסח כתב הערבות ומבלי להקפיד כי כתב הערבות ייחתם מתוך גמירות דעת. באופן דומה, המקרה הוא גם נחלתם של בעלי דירות רבים, אשר דורשים משוכרים פוטנציאליים להציג ערבים להתחייבויות על פי הסכם השכירות, אך מסתמכים על נוסחים גנריים "מן המוכן" לערבות אישית, שחלקם אינם מספיקים ברגע האמת, והם אינם מוודאים כי יש גמירות דעת מצד הערבים לערוב להתחייבויות של החייב העיקרי.
כאן המקום לציין, כי הסכם ערבות אינו חוזה רגיל בשל הפוטנציאל שבו ליצור חיוב משפטי וכלכלי חמור כלפי הערב, שאינו צד לחוזה, ועל כן בתי המשפט נוהגים במשנה זהירות בעת בחינת התנאים להתקיימותה של ערבות.
לאחרונה, במסגרת הליך משפטי ארוך (שהתנהל למעלה משבע שנים), דחה בית המשפט את טענותיו של הצד היריב לחיובו של לקוח שלנו, שהיה שכיר בחברה שנקלעה להליכי פירוק, מכוח ערבות אישית עליה חתם. זאת, לאחר עבודה מאומצת בה הוכח כי אופן החתימה על הערבות האישית, כמו גם הנסיבות החיצוניות לה, אינם מלמדים על גמירות דעת לערוב להתחייבויותיה של החברה בה עבד כשכיר.
1 צפייה בגלריה
עו"ד נדב לב ועו"ד אביחי אליהו
עו"ד נדב לב ועו"ד אביחי אליהו
(צילום: אייל טואג)
בין הנימוקים לדחיית התביעה, ציין בית המשפט בפסק הדין, את העובדה כי הערב היה שכיר בחברה, ולא מי שנהנה מרווחיה, ולכן אין זה טבעי שיסכים לערוב להתחייבויות החברה. כמו כן, הושם דגש על העובדה שמיקום ההתחייבות של הערבות האישית מובלע בתוך התחייבות העיקרית, וכי גם המקום המיועד לחתימת הערב אינו מוגדר ומובחן בצורה מפורשת באופן שמלמד כי מדובר בחתימת ערבות. בנוסף, ניתן דגש לכך, שבעל העסק לא טרח לוודא מיהו החותם על הערבות, וכן כי לא נערך "מעמד חתימה" מסודר. תוצאת פסק הדין הייתה כאמור דחיית התביעה לחיוב אותו לקוח בערבות אישית, וזאת למרות שלא הייתה מחלוקת על כך שאותו לקוח חתם על מסמך הכולל, על פניו, התחייבות לערבות אישית.
לכן, אם הנכם בעלי עסק ו/או בעלי דירה, אנחנו ממליצים לפנות לייעוץ משפטי מתאים טרם התקשרות בעסקה הכוללת גם ערבות אישית. בכל מקרה, ככל ומטעמיכם האישיים בחרתם שלא לפנות לייעוץ משפטי, אנו ממליצים שלא להקל ראש בחתימה על הערבות, ולא להסתפק בחתימה "כלאחר יד".
מומלץ לקיים מעמד חתימה מסודר, בו תפגשו בערבים פנים אל פנים, ותוודאו כי הם אכן מבינים את משמעות החתימה על הערבות האישית. כמו כן, מומלץ לדאוג לכתב ערבות מסודר ומובחן, עם ציון המילים "ערב אישית" מתחת לרובריקת החתימה. הקפדה על כללים אלו, תשפר את הסיכוי שכתב הערבות יהיה אפקטיבי ויאפשר לכם להמשיך לתת שירות ללקוחותיכם בראש שקט.
• האמור במאמר זה הוא המלצה כללית בלבד ואין בו משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי
• הפנייה לפסק הדין המלא: ת"א 5580-07-17 טוטל קלין ניהול ואחזקות בע"מ נ' פלד ואח' ("נט המשפט", 26.5.2024).
מאת נדב לב, עו"ד – שותף מנהל ; אביחי אליהו, עו"ד, נדב לב חברת עורכי דין
d&b – לדעת להחליט