קרן המטבע חותכת בחדות את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024: רק 0.7%
קרן המטבע חותכת בחדות את תחזית הצמיחה של ישראל ב-2024: רק 0.7%
הקרן צופה כי גם ב-2025 הצמיחה של כלכלת ישראל תהיה נמוכה: 2.7%. על רקע המלחמה, תחזית האינפלציה הועלתה ל-3.1%. כלכלני הקרן ממליצים על ריסון הגירעון ועל ביצוע רפורמות מבניות כדי לספק לבנקים מרכזיים מרחב תמרון להורדות הריבית - ההיפך מהצעדים שנוקטת הממשלה
קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חתכה באופן חד את תחזית הצמיחה של כלכלת ישראל- הן לשנת 2024 והן לשנת 2025. כך עולה מהדוח הכלכלי העולמי שהקרן פירסמה לפני דקות אחדות.
קרן המטבע, הארגון הכלכלי הבינלאומי החשוב בעולם, מפרסמת תחזיות כלכליות בשני מועדים: אפריל ואוקטובר. לפי הקרן, הכלכלה הישראלית תצמח השנה רק ב-0.7% לעומת תחזית קודמת (אפריל 2024) שעמדה על יותר מכפול: 1.6%. כלומר, גם הקרן מיישרת קו עם שאר הארגונים הכלכליים, הן בארץ והן בעולם, וחוזה צמיחה כלכלית שלילית לנפש וצמיחה כלכלית כללית מתחת ל-1%. התחזית המקורית מאוקטובר 2023, ערב מתקפת החמאס, היתה לצמיחה של 3.1%.
גם לגבי שנת 2025, כלכלני הקרן פסימיים: באפריל האחרון הקרן צפתה צמיחה של 5.4% לשנה הבאה, וכעת היא מעדכנת את התחזית וחותכת אותה ל-2.7%.
הקרן צופה כי הצמיחה הכלכלית העולמית תהיה יציבה ותעמוד על 3.2% בשנתיים הקרובות (2024 וב-2025), לפיכך, גם השנה וגם בשנה הבאה, הצמיחה בעולם תהיה גבוהה משמעותית מזו של ישראל על רקע המלחמה. "התחזיות לגבי ישראל כפופות לסיכונים משמעותיים בהתחשב בחוסר היכולת לחזות את השפעת המלחמה באזור", מדגישים כלכלני הקרן.
כלכלני הקרן צופים לא רק צמיחה נמוכה על רקע המשך המלחמה אלא גם אינפלציה גבוהה יותר בישראל. תחזית האינפלציה לשנת 2024 הועלתה מ-2.4% (מתחת לתקרת יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה העומדת על 3% שנתית) לרמה של 3.1% (מעל תקרת היעד) כאשר בסוף השנה צפויה אינפלציה של 3.4%. לגבי 2025, בקרן צופים כי האינפלציה הממוצעת תהיה 3.1% אך בסוף השנה (דצמבר 2025) היא תרד לרמה של 2.4% ותשוב אל תוך היעד.
אחת מגולות הכותרת של הדוח השנתי הוא כי האינפלציה יורדת בעולם כולו בניגוד למגמה בישראל. "נדמה כי המאבק העולמי נגד האינפלציה צלח ברובו, גם אם במדינות מסוימות עדיין ישנם לחצים על המחירים", כתב ד"'ר פייר-אוליביה גורינשאס, הכלכלן הראשי של הקרן. "ברוב המדינות האינפלציה נמצאת כעת קרוב ליעדים של הבנקים המרכזיים - מה שסולל את הדרך להפחתות ריבית". בישראל, כאמור, המצב הפוך ולא צפוי להשתפר עד סוף שנת 2025. הירידה באינפלציה בעולם מיוחסת להקלה על שיבושים בהיצע ולמדיניות מוניטרית יעילה (העלאות הריבית בשנתיים האחרונות נשאו פרי).
נקודת החוזק של המשק הישראלי - העודף בחשבון השוטף (כניסה של מט"ח נטו) - נותרה על כנה אך חלשה יותר: בדוח הקודם צפו עודף בחשבון השוטף של 5.6% תוצר וכעת הוא הורד ל-3.4% תמ"ג. עדיין מדובר בעודף נאה, בעיקר אם לוקחים בחשבון שישראל עדיין במלחמה והיא שומרת על כניסה נטו של מט"ח (דולרים ויורו בעיקר). יתרה מזו, הקרן העלתה במקצת את תחזית העודף בחשבון השוטף בשנה הבאה לרמה של 4.4% תוצר, כך שהיא צופה למעשה שיפור עתידי בזרם כניסת המט"ח ככל הנראה אחרי המלחמה.
הפרסום של הקרן אינו כולל הסברים אלא רק מספרים ולכן ניתן רק לשער מה הם ההסברים לעדכונים. בדרך כלל קל להבין מדוע הם מבצעים את השינויים, אך לעיתים הדברים מורכבים יותר. לדוגמה: הקרן עדכנה כלפי מטה את תחזית האבטלה בישראל מ-3.7% ל-3.1% השנה, ובשנת 2025 מ-3.8% ל-3.4%. לכאורה מדובר בעדכון "חיובי" אלא שהאבטלה בישראל יורדת כעת בגלל מחסור חמור בכוח אדם ויציאה של ישראלים משוק העבודה (ירידה בשיעור ההשתתפות). מדובר בהתפתחויות שליליות בהחלט שעוד עלולות לפגוע בצמיחה (כפי שהקרן צופה) ואף להצית את האינפלציה (גם בהתאם לחזיות ה-IMF) וקשה לפרשן את העדכונים האלו כאירועים חיוביים המעידים על כלכלה בריאה.
בקרן מציינים כי נותרו סיכונים לצמיחה ובראשם הסיכון הגיאו-פוליטי (סכסוכים אזוריים), יחד עם מדיניות מוניטרית הדוקה (הותרת ריבית גבוהה למדי שעלולה לפגוע בצמיחה בצד הביקושים) וגם שיבושים בשרשראות האספקה (שעלולים לפגוע בצמיחה דווקא בצד ההיצע).
קרן המטבע הבינלאומית ממליצה על מדיניות מאקרו-כלכלית תלת-ראשית: מדיניות מוניטרית מרחיבה (הפחתות ריבית), ייצוב המדיניות הפיסקלית (חתירה לצמצום הגירעונות) ויישום רפורמות מבניות לשיפור הצמיחה והפריון - בדיוק ההיפך מהמדיניות של ממשלת נתניהו-סמוטריץ' המבוססת על הגדלת הגירעון – ללא טיפול בהוצאה מיותרת וללא התייעלות במערכת המסים ועל מספר קטן של רפורמות מבניות (שלא ברור מה יעבור בסופו של דבר, אם בכלל) ועם מעט מאוד מרחב תמרון (שלא לומר אפסי) לבנק ישראל להפחית את הריבית.
בקרן מציינים כי בניית אמון ושיפור התקשורת בין ממשלות ואזרחים "חיוניים ליישום מוצלח של מדיניות". מעניין איך חקיקת חוק ההשתמטות, אי סגירת משרדים ממשלתיים מיותרים ותמיכה בצעדים שאינם מעודדים תעסוקה וצמיחה מתיישרים עם המלצות אלה.
