החלום להשתחרר מתלות בדלק פוגש את בנייני המגורים
החלום להשתחרר מתלות בדלק פוגש את בנייני המגורים
מה צריכים בעלי הדירות בבניין חדש לדרוש מהיזם/קבלן כדי לאפשר טעינה חשמלית לרכבים בחניון?
בשנים האחרונות מציפים את השוק מגוון רכבים חשמליים או חשמליים-למחצה המבטיחים לכולנו להיפרד לשלום מהתלות בדלק ולהמשיך לשמור על שגרת חיינו ולנסוע ברכב כפי שהיינו רגילים כל השנים.
בישראל של סוף שנת 2021 נוסעים בכבישי ישראל, ע"פ נתוני הלמ"ס, 3,312,273 כלי רכב מנועיים, כאשר מתוכם רק 16,251 הם רכבים חשמליים – כלומר 0.49% בלבד. אמנם הנתון אינו גבוה (ויש שיגידו נמוך ממה שרואים בכבישים) אולם חשוב לדעת שלעומת שנת 2020 הייתה עלייה של פי 3.6 בכמות הרכבים החשמליים כך שגם אם רק נשמור על קצב גידול הרכבים הכללי (4.1%) ועל קצב גידול הרכבים החשמליים נראה בתוך שנה שחלקם היחסי של הרכבים החשמליים יעלה ל 1.67% ובתוך שנים ספורות מעריכים רבים בענף שיעמוד חלקם היחסי של הרכבים החשמליים על כ 30% מסך הרכבים המנועיים בכבישי ישראל.
לכאורה, בעיית הטווח של הרכבים החשמליים היא נחלת העבר, כבר עתה יכולים מרבית הרכבים החשמליים בשוק לגמוע כ- 500 ק"מ בטווח ריאלי לחלוטין ועתה עם הודעתה של ענקית הסוללות CATL על הסוללה החדשה של החברה אשר תספק טווח נסיעה של 1,000 ק"מ ללא קושי ותיכנס לייצור המוני כבר ב 2023 בעיה זו נפתרה. החברה, אגב, מספקת בין היתר סוללות ליצרניות טסלה, קיה, ב.מ.וו, יונדאי, הונדה, טויוטה ועוד.
אחרי שצלחנו את בעיית טווח הנסיעה נתקדם לבעיה של בעלי רכב חשמלי הגרים בדירה בבניין ולא בבית פרטי. בבניין מגורים כאשר רוצים להתקין עמדת טעינה חשמלית, הלכה למעשה חובה לבקש את הסכמת יתר הבעלים כאשר רוצים לבצע עבודות ברכוש המשותף, בד בבד עם הקושי שלא ניתן לרוב לחבר את עמדת הטעינה לדירה עצמה וחברת החשמל אינה ששה להתקין מונה נפרד (שני) לדירה יש חובה להתחבר לחשמל הציבורי של הבניין. הנושא מצריך לפי חוק המקרקעין את הסכמת וועד הבניין או השכנים מאחר והחקיקה בנושא מתעכבת. חוק ההסדרים טמן בחובו הבטחות שלא מומשו בנושא זה ואילו הצעת החוק של שר המשפטים גדעון סער עברה את וועדת השרים לחקיקה כבר בפברואר השנה אך לא התקדמה מאז כלל. גם לו אושרה היא אינה משחררת לגמרי מהתלות בשכנים אך מקלה את ההליך. חיבור לחשמל הציבורי מחייב בקרה על הצריכה ותשלום עבור השימוש ולנקודה הזו נכנסות היום חברות רבות המציעות שירות מסוג זה.
המשוכה האחרונה אותה עלינו לצלוח והיא הגדולה ביותר והיא כושר הייצור והאספקה של חברת החשמל, הגידול המשמעותי בתחום מחייב את חברת החשמל להגדיל ולהתאים את כושר האספקה שלה לבנייני מגורים ולעיתים רבות הדבר כרוך בחדרי טרנספורמציה (שנאים) במרתפי החניון על מנת לאפשר זאת. כבר עתה משק החשמל בישראל מצוי באתגרי אספקה מול השימוש השגרתי בימי הקיץ הלוהטים במזגנים ובמכשירי חשמל רבים וטעינת הרכבים מוסיפה לו קשיים רבים. לכל הבניינים קיים מונה ציבורי המספק חשמל לרכוש הציבורי המשותף והוא בגודל משתנה כפי שתוכנן הבניין. הטעינה החשמלית כאמור נמצאת בתחום העודף של החשמל. לצורך הדיון בניין אשר לו חיבור ציבורי בגודל 160 אמפר ומשתמש בפועל ב 30 אמפר בלבד לרכוש הציבורי המשותף יכול לנצל 130 אמפר לטעינה חשמלית לרכבים.
אם כן, מה על בעלי דירות בבית משותף לעשות או בעלי דירות המצויים בתהליך בניה? התשובה מעט מורכבת אבל ננסה לענות בהתאם לבעיות אותן העלינו כאן. ראשית בנושא הבית המשותף – חשוב שהנושא יעלה מראש ויקבל ביטוי בתקנון הבית המשותף. בבניינים מרובי דיירים בהם לא ניתן לחבר את הטעינה ישירות לדירות מומלץ לאסור התקנת עמדות טעינה "חד-ערכיות" אשר יוצרות עול על החשמל הציבורי – מערכת חד ערכית דורשת את נתח האמפר שלה ללא קשר ליתר השימוש בבניין ולמעשה פוגעת באופן יחסי ביתר בעלי הדירות בכך שאינה מתחשבת בהם. הפתרון המומלץ אם כן הוא התקנת מערכת טעינה המאפשרת ניהול (לרוב על ידי חברה חיצונית) ובקרה על השימוש בחשמל הציבורי ומאפשרת לווסת את שימוש החשמל בין מספר רכבים במקביל. מגדילות לעשות חברות מסוימות אשר המערכות שלהן מאפשרות לחבר לטעינה יותר רכבים מכפי שהחיבור העודף מאפשר על ידי וויסות בין הרכבים (כאשר רכב מסיים טעינה או מגיע ל 80% והמערכת מפסיקה אותו ומתחילה אחר).
הנושא הבא שנדון רבות עם בעלי דירות ויזמים הוא גודל החיבור של המונה הציבורי, הדעות על כך רבות אבל כלל האצבע היום מדבר על יחס מינ' מומלץ של 6 אמפר ליח"ד (עודף) כדי לספק טעינה חשמלית לרכבים. על כן יש להסיק לדוגמא שבבניין שבו 30 יח"ד ובו חיבור ציבורי של 100 אמפר והמערכות השוטפות שלו צורכות 20 אמפר יש לו 80 אמפר עודפים, כלומר ביכולתו לספק טעינה במקביל לכל היותר לכ- 13 רכבים (לפי מינ' 6 אמפר לעמדת טעינה). והוא יהיה חייב להגדיל את החיבור שלו (ככל שניתן לפי מגבלות ברחוב ובשכונה) כדי לשאוף ליחס האמור. מקובל היום לתכנן בבניינים חדשים, כצופה פני עתיד יחס של 20%-30% רכבים חשמליים לבניין, לפיכך לתכנן על ידי יועץ החשמל את גדול החיבור העודף.
ההכנה הנדרשת ברכוש המשותף כוללת גם ארון ייעודי למערכת בקרת הצריכה העתידית שתותקן בכל גרעין חניה של הבניין בכל קומת חניה וכן פירי מעבר בכל קומות החניון ועד הלובי הראשי. ההכנה לכל מקומות החניה בחניון היא לא הכרחית וההנחה הגורפת היא שלא בהכרח כולם ירכשו רכב חשמלי אך אנו עוסקים בחופש הפעולה והבחירה ועל כן יש נטייה היום לבעלי דירות לדרוש הכנה בדמות צינור עם חוט משיכה לכל מקום חניה המגיע למערכת בכל גרעין קומת חניון כדי לאפשר את החיבור העתידי מחד וכדי לחסוך התעסקות של בעלי מקצוע חיצוניים במערכות החשמל שבתקרת החניון מאידך.
שילוב של הדברים כאמור, תקנון בית משותף, התייחסות ומחשבה על גדול החיבור וכן הכנה פיזית ייתנו לכם את הכלים להיכנס ברגל ימין ואת האפשרות ליהנות מטעינה חשמלית בבניין שלכם.
מאת יגאל אליהו, מנכ"ל שותף ומנהל מחלקת הפיקוח על הבניה, קבוצת יגאל אלון – ליווי ופיקוח דיירים
