מחנק כפול בבריאות ובכיס: המפעל מזהם, הציבור משלם
מחנק כפול בבריאות ובכיס: המפעל מזהם, הציבור משלם
זיהום האוויר עלה לאזרחי ישראל 14 מיליארד שקל ב־2022 בלבד, כך עולה מדו"ח חדש שמפרסם המשרד להגנת הסביבה. בעוד שבעולם מפחיתים את פליטת גזי חממה, כאן חל זינוק של 3.5% בשנה, והפליטה לנפש בישראל גבוהה ב־60% בהשוואה ל־14 המדינות המייסדות את האיחוד האירופי
במדינות ה־OECD פליטות גזי החממה בירידה, בישראל המגמה הפוכה. לפי דו"ח המשרד להגנת הסביבה המתפרסם הבוקר בניגוד לתחזיות הממשלתיות, פליטות גזי החממה בשנת 2022 לא רק שלא ירדו, אלא דווקא עלו בשיעור של 3.5%. המקור העיקרי לעלייה בפליטות: ייצור חשמל, תחבורה וגזי קירור. העלות החיצונית של פליטות לאוויר — הן של גזי חממה ומזהמי אוויר קטלניים המובילים לתחלואה ותמותה, מסתכמות ב־2022 ב־14 מיליארד שקל, כ־6.5% מהתמ״ג התעשייתי.
מרשם הפליטות לסביבה (מפל״ס), הדו"ח השנתי של המשרד להגנת הסביבה המסכם את פליטות 572 המפעלים ומקורות הפליטה המשמעותיים בישראל, מצביע על מגמות בפליטות לסביבה מאז 2012 ומציג תמונה של הטיפול הממשלתי בזיהום אוויר ובפליטות גזי חממה, ובזיהומים סביבתיים שונים.
ב־2022 נרשמה עלייה של 1% בייצור חשמל מדלקים והפחתה של 1.5% בלבד בכמות צריכת הפחם לייצור חשמל, לצד עצירה בשיעור השימוש בגז לייצור חשמל. גם שיעור הפליטות בשל תקלות במפעלים, שמזהמות את האוויר, הים, הנחלים, והקרקע עלה באופן דרסטי ב־357% ב־2022 בהשוואה לשנה שקדמה לה, בשל אירוע דליפת תמלחת מתעלת הזנה של מפעלי ים המלח אל מניפת צאלים ולים המלח. אולם אין זה רק אירוע נקודתי אחד — מאז 2012 עלו הפליטות המזהמות ב־1,700%.
הדו"ח מצביע על כישלון ממשלתי בעמידה בהתחייבויות אקלימיות וסביבתיות. בעוד שבמדינות ה־OECD, ארה״ב ונוספות חלה מגמת ירידה בפליטות ולמרות שישראל התחייבה להפחית את פליטות גזי החממה שלה ב־27% בהשוואה ל־2015 עד סוף העשור הנוכחי, הפליטות בישראל דווקא עלו ב־15% בהשוואה ל־2015 וב־3.5% בשנה אחת בלבד, כאשר זה הנתון הגבוה ביותר של פליטת גזי חממה בישראל מאז 2012. הפליטה לנפש בישראל גבוהה ב־60% בהשוואה ל־14 המדינות הראשונות באיחוד האירופי.
העלייה בפליטות גברה בשל עלייה בצריכת דלקים מזהמים, אשר שריפתם גורמת להצטברות גזי חממה באטמוספרה ולאירועי קיצון אקלימיים, כמו גם לפליטת מזהמים המובילים לתחלואה ותמותה. ב־2022 נרשמה עלייה של 11% בצריכת סולר לתחבורה ועלייה של 4.5% בבנזין. לכך נוספו עליות בצריכת גזי קירור (7%) ובשריפת דלקים בתחנות כוח (2%) בשל עלייה של 3.7% בייצור חשמל, אשר הובילה לעלייה מתונה בצריכת גז לייצור חשמל. הגידול בפליטות מתחזק נוכח העובדה ששיעור העלייה בייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות — היה קטן.
במבט ארצי, פליטת pm10 — חלקיקים בגודל של עד 10 מיקרון, המסוגלים לחדור למערכת הנשימה ולהוביל לבעיות בריאותיות — עלתה ב־3% בשנה החולפת. תחבורה תורמת 30% לפליטות אלו, ושריפות פסולות שונות תורמות 22% מהפליטות. ב־2022 חלה הפחתה של 5% בפליטת מתכות החשודות או מוכרות כמסרטנות בבני אדם לאוויר (בעיקר מתחנת הכוח אורות רבין החשרה), כאשר כלי שיט בנמלים גורמים ל־54% מהפליטה הזאת.
שריפת פסולת מוסיפה להיות גורם משמעותי לזיהום בישראל. 74% מהפליטות של חומרים המוכרים או חשודים כמסרטנים מיוחסים בדו"ח המפל"ס לשריפת פסולת. ואולם, בחומרים חשודים כמסרטנים או מוכרים כמסרטנים בבני אדם חלה הפחתה של 2% בעקבות ירידה במספר אירועי שריפה לא חוקית של פסולת עירונית. שיעור שריפות הפסולת מצוי בירידה; בסך הכול, חלה ירידה של 3% בכמות השריפות ולכן חלה ירידה בשיעור זה בכמויות פליטות מזהמים לאוויר.
דו"ח המשרד להגנת הסביבה מצביע גם על עד כמה משמעותי יכול להיות פיקוח הדוק על מפעלים מזהמים, ומה יכולה להיות מידת ההשפעה הכללית של מפעל מזהם בודד. כך, פליטת חומרים אורגניים נדיפים ללא מתאן (NMVOC) פחתה ב־2022 ב-20%, בשל התקנת אמצעים להפחתת פליטות במפעל רותם אמפרט נגב והפחתת דיכלורומתאן באדמה אגן, על פי דרישת המשרד להגנת הסביבה, ועדיין הוא אחד המפעלים המזהמים בישראל. עם זאת הפליטה מענפים שאינם נדרשים בהיתרי פליטה לאוויר כמו מטמנות ומטהרי שפכים עלתה ב־2022 ב־4%.
בעקבות יישום התוכנית הלאומית להפחתת זיהום אוויר במפרץ חיפה ופעולות אכיפה של המשרד להגנת הסביבה, במפרץ חיפה חלה הפחתה בפליטת חומרים מזהמים לאוויר של 57% עד 95% מ־2012. בחומרים מסרטנים חלה הפחתה של 23% ב־2022 בעקבות הפחתות בתחנת הכוח חיפה ובבזן (צמצום דליפות מרכיבי ציוד). אולם, בחלקיקי PM10 הגורמים לתחלואה ותמותה מזיהום אוויר חלה שם עלייה של 15% בשנתיים האחרונות ומקורה בתחנת הכוח חיפה. באזור התעשייה שבצפון אשדוד חלה עלייה של 15% בפליטת תחמוצות חנקן בעקבות גידול בהיקף פליטות תחנת הכוח אשכול.
המחיר רק עולה
כמה משלם הציבור על פליטות גזי חממה ומזהמי אוויר? במשרד להגנת הסביבה אומדים את העלות החיצונית שמבטאת בערך כספי את ההשפעות השליליות על בריאות האדם והסביבה מפליטת מזהמים וממפגעי סביבה שונים. לפי הערכות, סך העלות החיצונית של 572 החברות מסוקרות בדו"ח ב־2022 היא 14 מיליארד שקל. העלות החיצונית של מזהמי האוויר ב־2022 עלתה ב־10.6% כתוצאה מעלייה של התוצר המקומי והגידול באוכלוסייה. העלות החיצונית של גזי חממה לבדה, עלתה ב־8%. העלות החיצונית של הפליטות לאוויר מהווה 0.8% מהתמ"ג הארצי וכ־6.5% מהתמ"ג התעשייתי.
מיהם האחראיים העיקריים לנטל המושת על הציבור הרחב? לפי הדו"ח, 15 המפעלים בעלי העלות החיצונית הגבוהה ביותר, אחראיים לבדם ל־76% מכלל העלות החיצונית. 15 מקורות הפליטה המשמעותיים ביותר מבחינת עלויות חיצוניות הם בעיקר תחנות כוח, האחראיות לכ־6.9 מיליארד שקל בעלויות חיצוניות. במקום הראשון: תחנת הכוח אורות רבין, המפעל המזהם בישראל לפי אומדן העלויות החיצוניות. גם חברות ומפעלים נמצאות ברשימה כשנשר מדורגת מבין מפעלי התעשייה ואחריה בזן, רותם אמפרט נגב ומפעלי ים המלח.
לא התמונה המלאה
אך חלק מהפליטות של סקטור התעשייה מצויות במגמת ירידה. כך למשל, כמות פליטת תחמוצות גופרית מתעשייה פחתה ב־26% ב־2022. ב־6 השנים האחרונות נסגרו או הפחיתו פעילות 22 מפעלי תעשייה (המהווים 12% מהמסוקרים התעשייתיים למפל״ס).
עם זאת הדו"ח אינו מציג תמונה מלאה של הפליטות בישראל, שכן הוא אינו כולל את כלל הגופים במשק או את כלל הפליטות. חלקם מצויים מתחת לסף הדיווח, וכל שנה נגרעים ונוספים מקורות פליטה. כך למשל, השנה לראשונה חושבו פליטות NMVOC (תרכובות אורגניות נדיפות היוצרות זיהום אוויר) מרפתות. הפליטה מרפתות מהווה 15% מכלל הפליטות הללו והיא גורם משמעותי בכל הקשור למטרדי ריח.
כמו כן ככל שישנה ירידה בחלק מהמזהמים, עדיין זיהום האוויר בישראל גבוה מאשר במדינות ה־OECD, ומוביל לפי ההערכות למותם של כ־2,500 תושבים בשנה. פרופ׳ עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה האקדמית להנדסה סמי שמעון, מציין כי ״הדוח מציג תמונה עגומה, אך לא מאפשר לדעת מה איכות האוויר שאנחנו נושמים. למרות ירידה בפליטות מזהמי האוויר לאורך השנים, המדינה עדיין לא עומדת ביעדי ההפחתה שהציבה בעבר, ומרבית תושבי ישראל חשופים לזיהום אוויר כבד. גם במגזר פליטות הפחמן, הפליטות לנפש בישראל גבוהות יחסית בעוד שיעדי ההפחתה הלאומיים מינוריים, וגם בהם המדינה לא עומדת. הגיע הזמן שהמשרד להגנת הסביבה יקדם ויישם רגולציה מחמירה יותר״.
באיגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה אומרים כי "חשוב להדגיש כי דיווחי הפליטות המהווים בסיס לדו"ח נמסרים על-ידי המפעלים עצמם, בעוד שבשעות אלה ממש האיגוד מודד פליטות בערכים חריגים, הנובעות מתקלה בצינור בנזין ופעולות תחזוקה שננקטו בעקבותיה – אשר אינן נכללות בדו"ח. מדו"ח המפל"ס עולה, כי מרבית הירידה במזהמים בעשור האחרון נובעת ממעבר המפעלים לשימוש בגז במקום מזוט. מאז, נזקפת הירידה בפליטות לזכות סגירת מפעלים ובדו"ח הנוכחי ספציפית למפעל שמן, אחד מהמפעלים המזהמים במפרץ חיפה. עובדה זו, מוכיחה ביתר שאת, כי הדרך היחידה למגר את מפגעי זיהום האוויר בלב מטרופולין חיפה היא סגירת מפעלי הזיקוק - ויפה שעה אחת קודם״.
באיגוד ערים לסביבה שרון כרמל מדגישים כי לפי ניתוח האיגוד, בשנת 2022 חלה עליה של 15% בצריכת הפחם באורות רבין ביחס לשנת 2021, בניגוד לעמדת והצהרות משרד האנרגיה על הפחתת השימוש בפחם, וכי התחנה הייתה אחראית בשנה שעברה ל-71% מפליטת תחמוצות הגופרית בישראל ולכ-50% מפליטות תחמוצות החנקן, פי 3 מהפליטות באזורי התעשייה הגדולים בישראל. ״שנה אחר שנה, התושבים הגרים בסמיכות לתחנה סובלים מהזיהום הקשה, בשל אי העמידה בלוחות הזמנים לסגירת היחידות הפחמיות״, אומרים בארגון.
