מנכ"ל ענקית תשתיות המים Xylem: "אתגר המים של ישראל הוא המחסור בחשמל"
מנכ"ל ענקית תשתיות המים Xylem: "אתגר המים של ישראל הוא המחסור בחשמל"
"משבר המים זה לא רק בצורת בכפרים עניים, הוא עלול להתגלגל עד תעשיית השבבים", מזהיר פטריק דקר. לדבריו תשתיות ניצבות בחזית המאבק בהתחממות הגלובלית, וההסכם עם מקורות יאפשר לו "להגיע לשווקים שבהם אנחנו לא פועלים"
פטריק דקר, מנכ"ל Xylem, אחת מחברות תשתיות המים הגדולות בעולם, מה הקשיים הגדולים ביותר בתחום המים כיום?
"לשוק המים יש כמה אתגרים גדולים היום: המחסור במים לשתייה וגם לתעשייה וחקלאות; עמידות התשתיות והצורך בהפחתת עלויות. בנוגע למחסור, רוב האנשים חושבים שהמחסור מורגש רק בכפרים עניים במדינות מסוימות או במקומות שיש בהם בצורת — אבל המחסור במים מתבטא לא רק במשקי הבית, אלא גם בעסקים רבים. למשל: כדי לייצר שבבים, תרופות ובגדים — צריך מים. בלי אספקה שלהם הייצור ייפסק. כמובן שגם טיפולים מסוימים בבתי חולים מחייבים מים, ובלעדיהם הבית חולים גם יפסיד כסף. המחסור אפילו יכול לסכן את המוניטין של חברות. בסוף המחסור הזה משפיע על כל היבט של הכלכלה.
"אתגר נוסף הוא הפיכת המחיר לנגיש, וזה כנראה האתגר הגדול ביותר. הפתרונות נשמעים נהדר, אבל מי ישלם עליהם? זה לא זול. לכן בעשור האחרון אנחנו משקיעים יותר ויותר בניתוח דאטה ועדכונים, כדי לאפשר ללקוחות שלנו לנהל את משק המים שלהם, בהתאם לתשתיות הספציפיות שלהם, בצורה הטובה ביותר".
אתה מזכיר את התחממות כדור הארץ. אנחנו בעיצומו של משבר אקלים עצום: האוקיינוסים מתחממים, מכות חום קטלניות בהודו, שטפונות באיטליה ובצורות באירופה. איך זה משפיע ספציפית על הלקוחות והעבודה שלכם?
"המשבר נוגע ישירות בעמידות התשתיות — תשתיות מים הן לעיתים קו ההגנה הראשון שלנו בהתמודדות מול שינויי האקלים. כשהן נפגעות יש בזבוז משמעותי של מים. הרבה מאסונות הטבע שראינו בעשור האחרון, ואלה רק מחמירים, היו קשורים למים. העמידות של תשתיות המים על ידי טכנולוגיות חדשות הכרחית לקיום החברה והעסקים בערים".
באזורים מסוימים באיטליה למשל, שיעור פחת המים, כמות המים שהולכת לאיבוד במהלך ההולכה שלהם, הגיעה ל־30%, בישראל השיעור עומד על פחות מ־8% (הפחת מתייחס לנתון ממוצע שכולל את פחת מקורות והפחת של תאגידי המים בתוך הערים).
Xylem מספקת פתרונות לניהול נכון של מערכת מים. למשל אחת הטכנולוגיות של החברה מאפשרת לאתר מיקום של צינרות המים — לאחר שבמקומות רבים בעולם אין תיעוד של התשתיות. היתרון הוא באפשרות לטפל בדליפות בצינורות ותחזוקת הרשת בצורה מדויקת יותר, תוך חיסכון בעלויות העבודה של איתור הצנרת. החברה גם מוכרת ציוד מסורתי של תשתיות מים כמו משאבות וצינורות.
מה מצב התשתיות בישראל?
"בישראל יש לכם את אחת מתשתיות המים המפותחות בעולם, ויש מפות יחסית מדויקות של איפה עוברים הצינורות ותשתיות המים. בארה"ב, יש ערים שתשתיות המים שלהן נבנו לפני 100 שנה, אז יש מפות, אבל הן לא מדויקות ולא יודעים בדיוק איפה התשתיות עוברות. אז לנו יש את האפשרות למפות בצורה דיגיטלית את תשתית המים, ולחסוך המון בעלויות העבודה והאנרגיה בתחזוקת התשתית".
איך בדיוק נעשה המיפוי?
"המיפוי נעשה על ידי רובוטים שנעים בתוך צינורות המים והם גם משדרים את מצב התשתיות".
דיברת קודם על האתגר של המחיר המאמיר של המים בעולם. איך מתמודדים עם זה?
"אחת הטכנולוגיות מאפשרת חיסכון על ידי בדיקת מצב הצינורות עצמם והולכת המים בהם — ללא קשר לשנה שבה הוקמה התשתית. ברוב העולם מחליפים תשתיות לפי גיל, למשל אם התשתית הוקמה לפני 50 שנה, צריך להחליף אותה. אבל יכול להיות שהצינורות עדיין במצב טוב ואין צורך להחליף אותם. לנו יש טכנולוגיה שמאפשרת בדיקה של איכות הצינורות. אנחנו מאתרים את המקומות המדויקים של הדליפות על ידי חיישנים אקוסטיים ואלקטורמגנטיים שחוסכים את הצורך בחפירות מיותרות באדמה. החיסכון בהחלפת תשתיות מתבטא גם בחיסכון באנרגיה — שזה אתגר גדול בשוק המים. לא מזמן הייתי בקליפורניה ושם החלפת כל התשתיות יכולה לקחת עשרות שנים בעלות של מאות מיליוני דולרים. הטכנולוגיה שלנו מאפשרת לשדרג את התשתיות בצורה נקודתית וחסכונית יותר".
איך?
"ברגע שיש מיפוי של התשתיות עצמן, ותמונת מצב של איכות התשתיות, ניתן לגשת ולטפל רק במקומות הדורשים טיפול".
לדבריך תשתיות המים בישראל מפותחות. מה אתם בעצם מחפשים פה?
"בישראל אנחנו פועלים דרך מתווכים וסוכנים כבר עשורים, אבל מרגישים שעכשיו זה הזמן הנכון להיכנס בצורה ישירה ולעשות פה דברים גדולים. הכניסה שלנו לישראל כוללת שלושה חלקים מרכזיים: הראשון הוא ששכרנו מנהל מקומי, מנשה קסלסי, לפני כשנה בערך, כך שנפעל בישראל בצורה ישירה. החלק השני הוא הקמה של מרכז חדשנות חדש עם המכללה האקדמית כנרת ומקורות, שיכלול גם השקעה במחקר ופיתוח, שדרכם נוכל ללמוד את הפתרונות היצירתיים שמפותחים פה למחסור במים — ולייצא אותם.
"בחלק השלישי, שעליו חתמנו חוזה עכשיו עם מקורות, אנחנו נעניק לחברה רישיון להשתמש בטכנולוגיה שלנו שבוחנת את מצב תשתיות המים: כמו כן נכשיר את עובדי מקורות להשתמש בטכנולוגיה הספציפית הזאת, והם יוכלו לעשות בה שימוש בישראל וגם במקומות נוספים בעולם שאנחנו לא מגיעים אליהם".
איך הגיבו ברשות המים להסכם?
"נפגשנו עם רשות המים ושמחתי לראות שהיא פועלת לאמץ טכנולוגיות, כולל שלנו, ולהתאים את הרגולציה בארץ — הרי אתה לא יכול לנצח את הרגולציה, ולכן כשהיא לא מאפשרת טכנולוגיה חדשה, קשה מאוד להתקדם. נפגשנו גם עם מרכז החדשנות במכללה האקדמית כנרת לקידום שיתוף הפעולה שלנו בארץ".
מה בעצם היתרון שלכם?
"אחד היתרונות הגדולים שלנו, בתור חברה שפעילה ב־150 מדינות, הוא שאנחנו רואים את עולם המים בתמונה רחבה: יש לנו מבט־על שוק המים. כך אנחנו יכולים גם לקשר ולהעביר ידע בין המדינות. המים עצמם הם מקומיים כמובן, אבל את הידע איך לנהל אותם אפשר להעביר ממדינה למדינה. ישראל מבחינתנו היא מוקד של חדשנות והמצאות, ולכן אחד הלקוחות הגדולים שלנו, חברת תשתיות בסינגפור, נמצאת בישראל לא מעט ולומדת את ניהול המים והיא חולקת רעיונות עם הרשויות בישראל".
בישראל האתגר הגדול של משק המים הוא צריכת האנרגיה הגבוהה. חברת מקורות למשל היא צרכנית החשמל הגדולה בישראל, עד 5% מסך החשמל במדינת ישראל.
"משק מים צורך המון אנרגיה. חיסכון באנרגיה הוא אחת הדרכים המרכזיות להפחית עלויות במשק המים. האתגר בישראל הוא ביקוש גבוה לחשמל, יחד עם האוכלוסייה שגדלה בקצב של כ־2% בשנה, מה שמפעיל לחץ עצום על שוק האנרגיה. ואנחנו הוכחנו ברחבי העולם חיסכון משמעותי באנרגיה: אנחנו יודעים למפות את תשתיות המים של המדינה — זה מייתר את הצורך בחפירות כדי לבדוק איפה התשתיות, דבר שדורש משאיות, מקדחים. דבר דומה גם במתקני הטיפול עצמם. ראינו שחלק מהטכנולוגיות שלנו יכולות לחסוך בעלויות האנרגיה עד 30%. למשל, היכולת שלנו לייצר תאום דיגיטלי — בניית מודל וירטואלי של מערכת המים האזורית — תוך שימוש במודלים שלנו על צריכת המים ומזג האוויר, מאפשרים לדעת באיזה לחץ להפעיל את המשאבות בצורה הטובה ביותר — מצד אחד אנחנו מונעים מקרים בהם התשתיות בעיר יוצפו בגלל תנאים קיצוניים וחוסר היערכות בהפעלת המשאבות, אך לא ליצור מצב של בזבוז אנרגיה על ידי הפעלה עודפת. בתווך ארוך תשתיות מים מממנות את עצמן — בערך תוך חמש שנים — אבל צריך להשקיע בהן את הכסף מראש".
תאגיד Xylem (זילם) לתשתיות מים פעיל ב־150 מדינות, מעסיק 22 אלף עובדים, והכנסותיו ב־2022 היו 5.5 מיליארד דולר. התאגיד חתם לאחרונה על הסכם שיתוף פעולה עם מקורות: עובדי מקורות יוכשרו להפעיל מערכת לניטור תשתיות מים על ידי רובוטים שעוברים בצינורות ובוחנים את איכותם ולהשתמש בטכנולוגיה זו.
פטריק דקר (57)
- נשוי וגר בוושינגטון
- מנכ"ל חברת Xylem
- שימש בעבר כמנכ"ל תאגיד Harsco ובעל תפקידי ניהול בתאגיד Tyco International
- בעל תואר ראשון בחשבונאות ומימון מאוניברסיטת אינדיאנה
