יותר חניות, פחות עצים: מתחמי הדיור החדשים מתעלמים מהסביבה
יותר חניות, פחות עצים: מתחמי הדיור החדשים מתעלמים מהסביבה
בלי הסעת המונים, בלי צל, בלי שבילי אופניים ותוך פגיעה בשטחים עם חשיבות אקולוגית. כלכליסט בשיתוף ארגון אדם טבע ודין סקרו את התכנון הסביבתי של פרויקטי המגורים הגדולים הצפויים בישראל וגילו עתיד עגום
בנייני מגורים שמייצרים את כל האנרגיה שהם צורכים, שכונות או מבני תעשייה שעל גגותיהם יש לא רק פאנלים סולאריים אלא גם גינות ירוקות שיספגו את החום וימתנו שיטפונות, רצף צל בין רחובות העיר, ריאות ירוקות בלב ההמולה האורבנית, ותחבורה ציבורית שמאפשרת להגיע במהירות לכל מקום ללא רכב פרטי — ערים בעולם מתכננות מחדש את המרחב הציבורי שלהן, או מוקמות מראש באופן שיאפשר לתושביהן לשרוד באופן הטוב ביותר בעידן שהולך ומתחמם, עם עקרונות תכנון הנחשבים למובנים מאליהם. אולם דווקא בישראל, שבה החום צולה את המרחב הציבורי בקצב גובר, עומדות לקום בשנים הבאות שכונות המתעלמות מסיכוני האקלים בלי שהרשויות יתנו דעתן לכך.
תכנון נכון של אזור מגורים הוא הכרחי לא רק ליצירת סביבת מחיה נוחה ומאפשרת, אלא גם כדי להתמודד עם אירועי קיצון אקלימיים, ההולכים וגוברים. מרבית הישראלים יעידו על קושי להלך ברחוב בחודשי הקיץ, כשאף עץ אינו מצל על הדרך. זו לא גזירת גורל, אלא תוצאה של תכנון לקוי. הבעיות וגם הפתרונות מונחים בפני גופי התכנון. אולם גם היום, תוכניות שישנו את פני המדינה בעוד עשורים קדימה — נידונות או אושרו ללא התייחסות אקלימית. כלכליסט ואדם טבע ודין מיפו את סיפורן של חלק מהשכונות שטרם קמו, וכבר מזמנות בעיות סביבתיות ואקלימיות נרחבות.
שטח כלוא
תוכניות הבנייה מתעלמות מהצרכים התחבורתיים ואפילו מסכנות של הצפות וחום קיצוני
בנס ציונה, מקדמת הוועדה הארצית לתכנון ולבניה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ״ל) את תוכנית מתחם חרודי, להקמת 2,200 דירות יחידות דיור בשטח פתוח של 240 דונם, המשמש כיום כשטח חקלאי. התוכנית כוללת בנייה אינטנסיבית על שטחים בעלי ערך אקולוגי, ובצמוד לאזור שסומן כצוואר בקבוק של מסדרון אקולוגי. לפי החברה להגנת הטבע, התוכנית מנתקת את רצף השטח הפתוח והופכת את גבעות הכורכר ושמורת האירוסים הסמוכות לשטח כלוא וחסר סיכוי להתקיים. היא גם פוגעת במרחב הפתוח כשטח לטיול בחיק הטבע בין נס ציונה וראשון לציון. אשר לתחבורה ציבורית, התוכנית קובעת כי באזור יפעל קו מטרו ב־2040, אולם כבר היום יש עיכובים בפיתוחו, והתוכנית לא כוללת אף פתרון אחר. הנספח התחבורתי לתוכנית גם לא מתייחס לשבילי האופניים בנס ציונה, ולא לסוגיות של חיבוריות.
במזרח דימונה, אושרה רק בימים האחרונים תוכנית רובע רותם, המשתרע על פני 8,794 דונם, ועשוי לכלול כ־11 אלף דירות, לצד שימושי תעשייה ומסחר. לפי בדיקת החברה להגנת הטבע, התוכנית פוגעת בשטח גדול מאוד, פתוח וטבעי, בעל ערך אקולוגי גבוה, הגובל במסדרון אקולוגי ארצי. התוכנית עושה שימוש בזבזני בקרקע, אף שקיים מלאי תכנוני לדימונה לעשרות השנים הבאות — ואין צורך בהקמת השכונה החדשה. לתוכנית לא בוצע תסקיר סביבתי, בניגוד להמלצת המשרד להגנת הסביבה.
במפרץ חיפה, מתהדרת המדינה באישור של תמ״א 75 — תוכנית ״שער המפרץ״, שעתידה לשנות את פני האזור, ולהוציא משטחו את המפעלים המזהמים. תחתיהם, יוקמו אזורי מגורים, תעסוקה, תעשייה חדשה, מסחר ומלונאות. לאחר פינוי המפעלים בעשור הבא יחלו להיבנות 130 אלף דירות, לצד 1.5 מיליון מ״ר של תעסוקה. אולם בעידן שבו אירועי שיטפונות עוצמתיים הולכים ונעשים תדירים, התוכנית העתידית לא מכילה התניה אחת של הצורך בפתרון להצפות ושיטפונות. ״יודעים כבר היום ששני־שליש מהאזור צפוי להיות מוצף מאירועי קיצון ועליית פני הים ולמרות זאת אין בתוכנית שום התניה להיתרים שיהיו תלויים בפתרון לנגר״, אומרת יעל דורי, ראש תחום תכנון באדם טבע ודין. "לא הגיוני לתכנן תוכנית לכמה עשורים על שטח כל כך חשוב ולהתעלם מהצורך לנהל את מי הנגר ולחייב מימוש פתרונות לפני הבנייה המסיבית. זהו מתכון להצפות, מפגעים ואפילו סכנה לחיי אדם".
בכפר סבא, תמ״ל 1088 — שכונת הצעירים, עתידה להכיל 4,200 דירות. אולם התוכנית פוגעת במסדרון אקולוגי ארצי ורחוקה מכל אמצעי הסעת המונים (רכבת קלה או מטרו לא צפויים באזור), והיא גם גוזלת שטחים חקלאיים של מושב צופית. אין ליזם חובת נטיעות עצים — וכך ייתכן שהמרחב הציבורי ייוותר נטוש. בנוסף, אין חובה לסלול שבילי אופניים ברחובות. .
בנתניה, תוכנית "מתחם חבצלת" (תמ"ל 1071), תוביל לבניית 3,300 דירות על שטחים חקלאיים. המעבר האקולוגי יישמר, אולם התכנון נסמך רק על רכב פרטי, עם אפס הליכתיות ומרחקים גדולים בין מקום למקום (כמו בין הסופרמרקט לבית הספר ולבתי המגורים) ואלה לא מוצלים ולא מיועדים להליכה. התוכנית כיום לא כוללת התייחסות להצללה, נטיעות עצים או לתחבורה ציבורית.
באשקלון, מתחם מ־6, "צפון העיר" (תמ"ל 1047), יהיה רובע חדש של 4,740 דירות, מעין פרבר. זאת, במקום להתרכז באפשרויות הקיימות להתחדשות עירונית בתוך מרקם העיר, באופן שאף יהפוך את האזור למחובר ונגיש יותר. בתוכנית אין התניות לתחבורה ציבורית והצללה. יש תכנון לתחנת רכבת, אולם השכונה עומדת להיות מוטת רכב פרטי.
אפשר גם אחרת
הפתרון הוא בחיוב הטיפול בהיבטים אקלימיים בזמן הליכי התכנון
התוכניות הללו, שכבר בדרכן לצאת לפועל, לא צפויות להשתנות למרות שהליקויים בהן ידועים היטב לרשויות. דורי סבורה שאלה לא בעיות נקודתיות — אלא באופן שבו פועלות מערכות התכנון בישראל, ללא הטמעה של חשיבה אקלימית וסביבתית כחלק מתשתית התכנון הקבועה. באדם טבע ודין מציעים "ליישם רפורמה חקיקתית, שתטמיע היבטי אקלים באופן מחייב בכל הליכי התכנון". כך למשל, החוק יכלול הטמעת חובה ואמצעים למימוש יעדי האקלים בתוכניות, עריכת נספח אקלים לתוכניות ועוד. כך בין היתר, יאולצו גופי התכנון לעקרונות שימושי קרקע מוטי אקלים, שיחייבו צמצום השימוש בקרקע, הגבלת הקמת ישובים חדשים והתרכזות בהתחדשות עירונית, חיוב עירוב שימושים, תכנון משולב של תחבורה מקיימת ועוד. לצד כך, תוכניות יחויבו בהפקת אנרגיה מאנרגיות מתחדשות, התייחסות לאיי חום, הגנה על שטחים ערכיים כמו מסדרונות אקולוגיים והמרחב החופי — כפי שנהוג ברבות ממדינות העולם.
ממינהל התכנון נמסר: "המינהל מחויב לתכנון מותאם לשינויי האקלים, והדבר מקבל ביטוי נרחב בתוכנית האסטרטגית החדשה שפרסם המינהל לאחרונה. בתוכניות חדשות כיום, יש דרישה כבר בשלבי התכנון הראשוניים, למסמכים סביבתיים בדגש על נושאים אקלימיים כמו הצללה ורוחות — וכן נדרש להציג פתרונות בנושאים טבע ונגר עירוני".
